נשות השאלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נשות הטליבאן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים, וכן בכינוי הגנאי "נשות הטליבאן") הוא כינוי לקבוצות נשים חרדיות קיצוניות בישראל, המתאפיינות בהתכסות ב"שאל", בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן. חלקן אף נוהגות לכסות בשאל גם את בנותיהן. לטענתן, זהו לבוש יהודי נשי קדום, שלבישתו מעוגנת במקורות הלכתיים. חלק מנשות הקבוצה אף עוטות רעלה. קבוצה אחת של נשים המתלבשות כך נמצאת בירושלים, ומכונה "כתר מלכות". קבוצה שנייה, שמרכזה בבית שמש, התפרסמה עקב מעשי התעללות בילדים של אחת ממנהיגות הקבוצה, ברוריה קרן (כונתה בתקשורת "אמא טליבאן"). חלק מנשות הקבוצה פוסעות ברחוב כשגם עיניהן מכוסות וילדיהן מוליכים אותן[1].

לבישת שאל ורעלה במקורות

בתקופות מסוימות היה כיסוי פנים מאפיין לבוש גאוגרפי. במשנה במסכת שבת מתוארים סוגי לבוש שונים שנחשבים ללבוש רגיל, ועל כן אין הם נחשבים למשא שאותו אסור להוציא בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים (מלאכת הוצאה מרשות לרשות). אחת הדוגמאות במשנה היא: "ערביות יוצאות רעולות", כלומר בארצות ערב, שם מקובל לצאת בלבוש רעלה, מותר לצאת כך גם בשבת[2]. במקום אחר מוזכר כי בנות ישראל שהתגוררו בעיירות כיסו את כל הפנים חוץ מעין אחת, אך בנות הכפרים לא נהגו כך[3].

נשות השאלים מביאות ראיה למנהג עטיית השאל מפרשנותן ללשון הרמב"ם[4] : ”ואי זו היא דת יהודית: הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הן הדברים שאם עשתה אחת מהן עברה על דת יהודית. יוצאה לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים..”. עם זאת, יש המוכיחים[5] מהרמב"ם כי מדובר היה בדין התלוי בנוהג בכל מקום ואינו חובה על הכול: ”מקומות שדרכן שלא תצא אישה בשוק בכופח שעל ראשה בלבד, עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות, רדיד הפחות בכל הרדידין; ואם היה עשיר נותן לפי עושרו, כדי שתצא בו לבית האבל או לבית המשתה”[6].

פסק הבד"ץ של העדה החרדית

חלק מנשות הקבוצות מעדיפות מנימוקי צניעות ללדת בביתן[7]. בשנת 2011 ילדה חברת הקבוצה בביתה וסירבה לקחת את התינוק לבית חולים למרות סכנה שנשקפה לחייו. הוא ניצל בזכות לקיחת את התינוק לבית החולים נגד רצון הוריו תוך עירוב גורמי הרווחה[7]. בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים פרסם הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים מכתב גלוי שבו התריע מפני "קבוצת נשים שעקרו דעת תורה מישראל" ומונעות מילדיהן חינוך מסודר וטיפול רפואי מסודר[8]. במכתב זה לא הוזכר במפורש עניין השאלים.

לאחר פרסום המכתב אמר הרב בן-ציון מוצפי כי יש להפריד בין הקבוצה הרחבה של לובשות השאלים, שהוא מנהג טוב, לקבוצה מצומצמת של נשים היולדות בביתן תוך סכנת חיים, הפועלות למען נישואים שלא על פי ההלכה ושאינן שולחות את ילדיהן למסגרות חינוכיות מקובלות. לדבריו, נגד אלה יצא הבד"ץ[9].

על רבי אהרן צבי רומפלר נטען כי הוא אחד ממנהיגי הקבוצה, למרות שהוא עצמו הכחיש זאת[10]. תומכיו מציינים את העובדה שאשתו ובנותיו אינן עוטות שאל. הרב רומפלר אמר בשיעור ששמע מפי רבני הבד"ץ כי הכרוז אינו קשור אליו[11]. אתר בחדרי חרדים פרסם הקלטה של שיחה טלפונית שבה אמר הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, שהכרוז אינו מכוון לרב רומפלר[12]. בהקלטות נוספות התירו רבנים נוספים של העדה הליכה עם שאלים בתנאים מסוימים[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרי מקובר-בליקוב, נשות הרעלה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2008
  2. ^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ו'. למעשה מסיקה הגמרא כי מצד הלכות הוצאת מרשות לרשות מותר לצאת בלבוש הרעלה גם במקומות אחרים, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ' עמוד א'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"ד, הלכה י"ב.
  5. ^ פרישה בטור אבן העזר סימן קט"ו ס"ק ט'. וראו שם פירוש נוסף, ולפיו מדובר בחובה רק במקום שאין כיפה על הראש (או בגד אחר המיוחד לנשים נשואות)
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק י"ג, הלכה י"א.
  7. ^ 7.0 7.1 חיים שקדי, ‏'כת השאלים' לשפל חדש: אבות מיילדים את בנותיהם, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2011
  8. ^ יקי אדמקר, בד"צ 'העדה החרדית' מנדה את 'כת השאלים' • חשיפה, באתר בחדרי חרדים, 13 בנובמבר 2011
  9. ^ הגרב"צ מוצפי בעד השאלים: "זורים חול בעיני הציבור" באתר בחדרי חרדים
  10. ^ יקי אדמקר, 'כת השאלים' למשטרה: "מאיימים על חיינו", באתר בחדרי חרדים, 26 בנובמבר 2011
  11. ^ המנהיג המותקף מגיב לראשונה: "מי שנלחם בנו זה הסיטרא אחרא" • בלעדי באתר בחדרי חרדים
  12. ^ יקי אדמקר, "הנלחם ברב רומפלר - מושחת" • הקלטה בלעדית ", באתר בחדרי חרדים, 2011
  13. ^ יקי אדמקר, "המו"צים למטלפן: "שאל? אין בעיה" • ההקלטות ", באתר בחדרי חרדים, 2011
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0