סקוונסר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סיקוונסר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הושמטו ממנו החומרות שקדמו לאמצעי התוכנה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הושמטו ממנו החומרות שקדמו לאמצעי התוכנה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
תמונה מהסקוונסר steinberg cubase sx 3

סקוונסר (Sequencer), או בשמו העברי: "תוכנה רצף-תשדירית"[דרוש מקור], הוא אמצעי (מאז שנות ה-80, יישום מחשב) שקובע רצף וזמן פעולה של קטעים ורצפים קוליים. תוכנות אלו נועדו ליצירה, הלחנה ועריכה של קטעי קול, למטרות עיצוב סאונד או יצירת מוזיקה.

כיום הסקוונסרים הבולטים בשוק הם Logic Pro של חברת אפל, Cubase (אנ') של חברת Steinberg ו-Protools של חברת Digidesign וכן גם Live אבלטון.

הסקוונסרים הראשונים נועדו לשליטה בסינתיסייזרים. המשתמש היה קובע בסיקוונסר רצף פקודות מידי (MIDI) אשר מייצגים את התו והמיקום שלו אשר היו נשלחים לסינתיסייזרים. עם השנים הסקוונסרים השתפרו והשתכללו. כיום הסקוונסר הוא כבר למעשה תוכנה ליצירה ולהפקה אשר כולל בדרך כלל מכונות תופים, סאמפלרים ועוד.

כיום לסקוונסרים יש אפשרויות וכלים רבים שלא היו בעבר, כמו מיקסר שמאפשר שליטה במאפיינים שונים של הקטעים (ווליום, פאן, הגברת והנמכת תדרים שונים, הוספת אפקטים ועוד).

בעזרת הסקוונסר, ניתן לערוך כל צליל וצליל, החל מהתדר הראשוני שהצליל יפיק ועד לכמות השמעת אותו צליל בשנייה.

בעזרת הסקוונסר ניתן ליצור צליל, ולבחור את כמות ותדר הצליל שינוגן במהלך הקטע, ולשלב אותו עם צלילים אחרים וכך לצור מקצב. ניתן ליצור לופים ריתמיים או מלודיים/הרמוניים.

הסקוונסר יכול לשלב בערוצים קטעי מידי (MIDI). קטעי המידי מנוגנים על כלי נגינה אלקטרוניים כמו סינתיסייזרים. סינתיסייזרים יכולים להיות מחוברים פיזית למערכת בעזרת כבלי מידי או USB או מובנים בתוכנה בצורת תוספים לתוכנה (פלגאינים) (VST למשל) המדמים וירטואלית כלי נגינה אלקטרוניים כמו סינתיסיירים ישנים וכלים אלקטרוניים אחרים.

ניתן אפילו לרשום את קטעי המידי בתווים ואז אוטומטית להפוך את התווים לקובץ מידי מוקלט. הקלטות אודיו אפשר לעשות בעזרת כרטיסי קול חיצוניים שמחברים בין המחשב לכלי הנגינה.

בהקלטות האודיו ניתן לחבר כלי נגינה אקוסטיים מוגברים כמו מקלדות, גיטרות חשמליות, גיטרות באס ועוד. בעזרת מיקרופונים אפשר להקליט שירה ונגינה בכלי נגינה לא מוגברים שונים. בסיום ההקלטות ניתן להמיר את הקובץ שהתקבל לקובץ אודיו יחיד, למשל MP3 או קבצים איכותיים יותר.

הסקוונסר המודרני נקרא היום DAW (Digital Audio Workstaion) ולמעשה מכיל בתוכו שלל יכולות של כלי נגינה אלקטרוניים מובנים, אפקטים ובחלק מהמערכות אף יכולות מודולריות לבניית תוספים בצורה עצמאית. עם השנים הפך ה-DAW לכלי החשוב ביותר בהפקה ובמקרים רבים אף לכתיבת היצירה המוזיקלית.

ישנם הרכבים מוזיקליים רבים שכלים אלה אף משמשים אותם בהופעות חיות ובשל כך התוכנות החלו מתאימות עצמן גם לדרישה זו מצד המשתמשים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקוונסר בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0