ספירת קולות חבר האלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020
ב-6 בינואר 2021 התכנס הקונגרס ה-117 על מנת לספור את קולות חבר האלקטורים בבחירות לנשיאות ארצות הברית, שנערכו ב-3 בנובמבר 2020. הייתה זו אחת מפעולותיו הראשונות של הקונגרס, שהתכנס ב-3 בינואר בעקבות הבחירות שנערכו לקביעת הרכב לשני בתיו, שנערכו במקביל לבחירות לנשיאות.
ספירת קולות האלקטורים נקטעה בעקבות הסתערות תומכיו של הנשיא טראמפ על הקפיטול ופריצתם לתוכו, וחודשה לאחר מספר שעות. בסיום הספירה, בלילה של 7 בינואר, הכריז הקונגרס על התוצאות - בחירת המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לנשיא ובחירת המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס לסגנית הנשיא. הם נבחרו ברוב של 306 קולות אלקטורליים לעומת 232 קולות שניתנו ליריביהם המועמדים הרפובליקנים דונלד טראמפ ומייק פנס.
ספירת קולות חבר האלקטורים על ידי הקונגרס נחשבה ברוב השנים להליך פורמלי בעיקרו שמשך תשומת לב מעטה, אך בינואר 2021 היא עוררה עניין רב על רקע טענות הנשיא טראמפ ותומכיו כי הפסדו בבחירות נבע מזיופים ומשאלתם להשפיע בהתאם על הליך הספירה.
רקע
הליך ספירת קולות חבר האלקטורים
בהתאם להוראות חוקת ארצות הברית נבחרים נשיא ארצות הברית וסגנו בעקבות בחירות הנערכות בחודש נובמבר מדי ארבע שנים. הם נבחרים באמצעות הצבעת האזרחים במדינות השונות, אשר עוברת המרה לקולות של חברים בחבר האלקטורים. לכל מדינה מוקצים אלקטורים כמספר החברים שלה בקונגרס - סנאטורים וחברי בית הנבחרים. מספר האלקטורים הכולל הוא 538, באופן שלמועמד נדרשת תמיכה של 270 אלקטורים לפחות על מנת להיבחר. כל מדינה קובעת בעצמה את סדרי הבחירות וכן את אופן הקצאת הקולות האלקטורליים שלה לפי הצבעת הבוחרים. מרבית המדינות מקצות את כל קולות האלקטורים שלהן למועמדים לנשיא ולסגן נשיא אשר קיבלו את רוב הקולות של המצביעים בהן. במדינות מיין ונברסקה בלבד מתאפשר פיצול של קולות האלקטורים בין המועמדים. במועד קבוע בחודש דצמבר מתכנסים בו זמנית האלקטורים של כל מדינה ונותנים את קולותיהם למועמדים. מסמכים המפרטים את מספר האלקטורים, זהותם והקולות שנתנו נשלחים על ידי כל מדינה אל הקונגרס.
הליך ספירת קולות האלקטורים על ידי הקונגרס הוא השלב הסופי של הבחירות לנשיאות. הוא מתקיים על פי הוראות פסקה 2 לסעיף הראשון לחוקה, בשילוב עם התיקון ה-12 לחוקה שנתקבל בשנת 1804 ועם הוראות חוק פדרלי שנחקק בשנת 1887[1]. על הקונגרס להתכנס למושב משותף של שני בתיו, שבו יוצגו בפניו קולות האלקטורים בהתאם לדיווחים שנשלחו מכל אחת מן המדינות. סדר ההצגה הוא על פי סדר האלף בית של שמות המדינות. חברי בית הנבחרים וחברי הסנאט רשאים להתנגד לקבלת קולות האלקטורים של מי מבין מהמדינות, אך לא תידון התנגדות ביזמת מי מחברי שני בתי הקונגרס שאיננה נתמכת על ידי חבר אחד לפחות מן הבית השני. התנגדויות המתקבלות לדיון מוכרעות על ידי שני בתי הקונגרס, בהצבעה בנפרד של חבריהם. רק התנגדות שהתקבלה על ידי שני הבתים נחשבת כמתקבלת על ידי הקונגרס, ומשמעות הדבר תהיה שקולות האלקטורים מאותה מדינה לא יבואו במניין קולות האלקטורים לצורך קביעת זהות הנשיא הנבחר וסגנו.
השגות על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020
מיד לאחר מניין הקולות בבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר הודיע הנשיא טראמפ כי איננו מקבל את הקביעה כי יריבו ביידן ניצח בבחירות וטען כי הניצחון היה שלו וכי התוצאה הוטתה על ידי זיופים נרחבים. טראמפ ותומכיו יזמו פעולות משפטיות שונות לרבות עשרות תביעות ועתירות לבתי משפט ברחבי ארצות הברית במטרה להביא לפסילת קולות בבחירות. התביעות והעתירות נדחו על ידי בתי המשפט, שלא מצאו כי התקיימו ראיות של ממש לזיופים הנטענים. חרף זאת עמדו טראמפ ותומכיו על הטענה לזיופים וסירבו להכיר בהפסדו של טראמפ.
בשלהי דצמבר יזמו חבר הקונגרס לואי גוהמרט ואחרים הליך משפטי נגד סגן הנשיא מייק פנס, שהוגש לבית משפט פדרלי מחוזי בטקסס. בהליך נתבקש בית המשפט לקבוע כי לסגן הנשיא כיושב ראש הסנאט מסורה לפי החוקה סמכות בלעדית לקבוע את תוצאות הבחירות, לרבות פסילת קולות אלקטורליים של מדינה וקבלת קולות אלקטורליים אחרים, שנקבעו על ידי הרשות המבצעת של מדינה. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט ב-1 בינואר 2021. למחרת נדחה ערעורו של גוהמרט על ההחלטה על ידי הרכב בן שלושה שופטים בבית המשפט הפדרלי החמישי לערעורים.
הנשיא טראמפ העלה מספר פעמים בעצמו את הטענה שלסגן הנשיא יש את היכולת לעכב את ספירת הקולות שנועדה ל-6 בינואר או להשפיע על תוצאותיה, לרבות לפסול על דעת עצמו בלבד קולות אלקטורליים של מדינות, וכי בכוחו להעביר את השאלה מי ניצח בבחירות להכרעה בבית הנבחרים או בבית המשפט העליון. ב-5 בינואר מסר פנס לנשיא כי הוא איננו מקבל את טענתו.
בחודש דצמבר הודיעו חברי קונגרס רפובליקנים משני הבתים על כוונתם להתנגד במהלך ספירת קולות האלקטורים בקונגרס לקבלת קולותיהן של מספר מדינות, אשר הצבעתן לג'ו ביידן הביאה לזכייתו ברוב קולות חבר האלקטורים. הם התכוונו לעשות כן אף על פי שהטענות לאי סדרים וזיופים בבחירות נדחו לפני כן על ידי אישי ממשל במדינות ארצות הברית ועל ידי בתי המשפט, ואף על פי שחלק מהמתנגדים לקבלת קולות המדינות זכו באותן בחירות ממש במושביהם בקונגרס. מנהיג הסיעה הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל, הכיר בניצחונו של ביידן וקרא לעמיתיו שלא להתנגד לקבלת קולות האלקטורים מהמדינות. למרות זאת דבקה בכוונת ההתנגדות קבוצה של 12 סנאטורים רפובליקנים בהובלתו של ג'וש האולי[2]. בבית הנבחרים התכוונו כ-140 חברים רפובליקנים להגיש התנגדויות לקבלת קולות אלקטורליים של חלק מהמדינות. למתנגדים היה ברור כי מספרם נמוך מכדי להביא לקבלת איזו מן ההתנגדויות בשני בתי הקונגרס (שכן לדמוקרטים היה רוב בבית הנבחרים, ובסנאט נמצאה קבוצה גדולה של סנאטורים רפובליקנים שתמכה בקבלת תוצאות הבחירות ללא התנגדות). מספר חברי קונגרס רפובליקנים הביעו - חלקם במילים חריפות - את הסתייגותם מהכוונה להתנגד לקבלת קולות המדינות וטענו כי היא מזיקה, כי מוצו ההליכים המשפטיים בקשר לתוצאות הבחירות וכי יש לקבל את רצון הבוחר האמריקאי כמות שהוא.
במהלך דצמבר קרא הנשיא טראמפ במסגרת מאמציו להביא לשינוי תוצאות הבחירות לתומכיו להתכנס בוושינגטון די סי לעצרת מחאה ב-6 בינואר והפציר בהם: "תהיו שם, יהיה פרוע!" ("Be there, will be wild!"). ארגונים רבים מתומכי טראמפ ומהמתנגדים לקבלת תוצאות הבחירות קראו לחבריהם להגיע לעצרת בוושינגטון ב-6 בינואר.
ספירת הקולות
הקונגרס התכנס למושב משותף ב-6 בינואר בשעה 13:00 (שעון החוף המזרחי). סגן הנשיא פנס שימש מתוקף תפקידו כיושב ראש הסנאט. לקראת הישיבה הוא פרסם מכתב, ובו הבהיר שבניגוד לטענת טראמפ אין לו סמכות להחליט לבדו על פסילת קולות האלקטורים של איזו מן המדינות.
לאחר מסירת קולותיהן של אלבמה ואלסקה ללא התנגדות הועלתה התנגדות קבילה לקבלת קולותיה של אריזונה, והישיבה פוזרה על מנת ששני בתי הקונגרס ידונו בנפרד בהתנגדות ויכריעו בה.
במקביל למושב המשותף התקיימה בוושינגטון עצרת המחאה של תומכי טראמפ, שהוא עצמו נשא בה דברים. בעוד ישיבות הבתים מתנהלות התרחשה בשעה 14:15 לערך ההסתערות על הקפיטול של אוהדי הנשיא טראמפ ופריצתם לתוכו. בעקבות זאת הופסקו ישיבות הסנאט ובית הנבחרים וחברי הקונגרס הועברו למקום מבטחים.
לאחר ששוטרים וחיילי המשמר הלאומי סילקו את הפולשים מהבניין הקפיטול התחדשו הישיבות בשעה 20:00 וחברי קונגרס משתי המפלגות השמיעו גינויים כלפי הפולשים שפרצו לקפיטול וכלפי הנשיא טראמפ. תוצאה של הפריצה לקפיטול הייתה שמספר חברים בקונגרס שהתכוונו להעלות התנגדויות לקבלת קולות של מדינות ולתמוך בהתנגדויות כאלו חזרו בהם מכוונתם.
שני הבתים דחו בישיבותיהם את ההתנגדות לקבלת קולותיה של אריזונה. לאחר מכן חודש המושב המשותף, שקיבל דיווח על תוצאות ההצבעות. הוא הופסק פעם נוספת על מנת ששני הבתים יכריעו בנפרד בהתנגדות קבילה שהוגשה - ביחס לקולות של פנסילבניה. חברי בית הנבחרים יזמו ארבע התנגדויות נוספות, שלא נמצאו קבילות שכן לא נמצא להן תומך מקרב חברי הסנאט, ועל כן הן לא נדונו (ראו להלן). לאחר קבלת קולותיה של ורמונט הגיע מספר הקולות האלקטורליים שניתנו לביידן והאריס מעבר לסף של 270 הדרוש לניצחון. לאחר הקראת קולותיה של המדינה האחרונה - ויומינג - וקבלתם ללא התנגדות הכריז סגן הנשיא פנס על תוצאות הספירה. המושב המשותף סיים את דיוניו והתפזר בשעה 03:44 ב-7 בינואר.
ב-6 בינואר בשעה 19:00, בטרם התחדשה הספירה, קיבל הסנאטור מייק לי (רפובליקני, יוטה) הודעה טלפונית מוקלטת מאת רודולף ג'וליאני, עורך דינו של הנשיא טראמפ. היא נועדה לסנאטור טומי טוברוויל (רפובליקני, אלבמה) וג'וליאני מסר אותה בטעות ללי, אשר פרסם אותה ברבים. בהודעה אמר ג'וליאני כי האסטרטגיה היחידה שנותרה היא להתנגד לקבלת קולות של מספר רב ככל האפשר של מדינות ולהעלות סוגיות אחרות, במטרה להביא להתמשכות הספירה ליום המחרת ובשאיפה עד לסופו[3]. מטרת המהלך שהציע ג'וליאני לא הייתה ברורה. לטוברוויל לא נודע על ההודעה אלא כאשר לי פרסם אותה.
חבר בית הנבחרים ג'ייק לה-טרנר (רפובליקני, קנזס) קיבל לאחר ההצבעה על ההתנגדות לקבלת קולות אריזונה הודעה כי נמצא חיובי לוירוס הקורונה. הוא נכנס לבידוד ונעדר מהמשך הליך הספירה[4]. בכך הוא הצטרף לשני חברים רפובליקנים של בית הנבחרים שאובחנו כחיוביים לקורונה בטרם החל המושב המשותף לספירת קולות האלקטורים.
התנגדויות לקבלת קולות
התנגדויות שנדונו
1. אריזונה - 11 קולות לביידן והאריס
- תומכים - חבר בית הנבחרים פול גוסאר (אנ') (רפובליקני, אריזונה), סנאטור טד קרוז (רפובליקני, טקסס)
- הצבעת בית הנבחרים: בעד - 121 (רפובליקנים), נגד - 303 (220 דמוקרטים, 83 רפובליקנים). שבעה חברי הבית לא הצביעו (חמישה רפובליקנים, שני דמוקרטים)
- הצבעת הסנאט: בעד - שישה (רפובליקנים), נגד - 93 (46 דמוקרטים, 45 רפובליקנים, שני עצמאים)
- תוצאה - ההתנגדות נדחתה
2. פנסילבניה - 20 קולות לביידן והאריס
- תומכים - חבר בית הנבחרים סקוט פרי (אנ') (רפובליקני, פנסילבניה), סנאטור ג'וש האולי (רפובליקני, מיזורי)
- הצבעת בית הנבחרים: בעד - 138 (רפובליקנים), נגד - 282 (218 דמוקרטים, 64 רפובליקנים). 11 חברי הבית לא הצביעו (שבעה רפובליקנים, ארבעה דמוקרטים)
- הצבעת הסנאט: בעד - שבעה (רפובליקנים), נגד - 92 (46 דמוקרטים, 44 רפובליקנים, שני עצמאים)
- תוצאה - ההתנגדות נדחתה
התנגדויות שלא נדונו
1. ג'ורג'יה - 16 קולות לביידן והאריס
- יוזם - חבר בית הנבחרים ג'ודי הייס (אנ') (רפובליקני, ג'ורג'יה)
הסנאטורית קלי לפלר (רפובליקנית, ג'ורג'יה) חזרה בה לאחר ההסתערות על הקפיטול מכוונתה לתמוך בהתנגדות.
2. מישיגן - 16 קולות לביידן והאריס
- יוזמת - חברת בית הנבחרים מרג'ורי טיילור גרין (רפובליקנית, ג'ורג'יה)
3. נבדה - שישה קולות לביידן והאריס
- יוזם - חבר בית הנבחרים מו ברוקס (רפובליקני, אלבמה)
4. ויסקונסין - 10 קולות לביידן והאריס
- יוזם - חבר בית הנבחרים לואי גוהמרט (אנ') (רפובליקני, טקסס)
הספירה הסופית של קולות חבר האלקטורים
| מדינה | קולות לביידן והאריס |
קולות לטראמפ ופנס |
|---|---|---|
| אוהיו | 18 | |
| אוקלהומה | 7 | |
| אורגון | 7 | |
| איווה | 6 | |
| איידהו | 4 | |
| אילינוי | 20 | |
| אינדיאנה | 11 | |
| אלבמה | 9 | |
| אלסקה | 3 | |
| אריזונה | 11 | |
| ארקנסו | 6 | |
| ג'ורג'יה | 16 | |
| דלאוור | 3 | |
| דקוטה הדרומית | 3 | |
| דקוטה הצפונית | 3 | |
| הוואי | 4 | |
| וושינגטון | 12 | |
| ויומינג | 3 | |
| ויסקונסין | 10 | |
| וירג'יניה | 13 | |
| וירג'יניה המערבית | 5 | |
| ורמונט | 3 | |
| טנסי | 11 | |
| טקסס | 38 | |
| יוטה | 6 | |
| לואיזיאנה | 8 | |
| מונטנה | 3 | |
| מחוז קולומביה | 3 | |
| מיזורי | 10 | |
| מיין | 3 | 1 |
| מינסוטה | 10 | |
| מיסיסיפי | 6 | |
| מישיגן | 16 | |
| מסצ'וסטס | 11 | |
| מרילנד | 10 | |
| נבדה | 6 | |
| נברסקה | 1 | 4 |
| ניו ג'רזי | 14 | |
| ניו המפשייר | 4 | |
| ניו יורק | 29 | |
| ניו מקסיקו | 5 | |
| פלורידה | 29 | |
| פנסילבניה | 20 | |
| קולורדו | 9 | |
| קונטיקט | 7 | |
| קליפורניה | 55 | |
| קנזס | 6 | |
| קנטקי | 8 | |
| קרוליינה הדרומית | 9 | |
| קרוליינה הצפונית | 15 | |
| רוד איילנד | 4 | |
| סך הכל | 306 | 232 |
קישורים חיצוניים
- Congressional Research Service, Counting Electoral Votes: An Overview of Procedures at the Joint Session, Including Objections by Members of Congress, 8 בדצמבר 2020
- Adam Shaw, Trump promises 'wild' protest in Washington DC on Jan. 6, claims it's 'impossible' he lost, באתר Fox News, 19 בדצמבר 2020
- ynet והסוכנויות, אחרי המהומות הקטלניות: הקונגרס אישר את ניצחון ביידן, קריאות להדחת טראמפ, באתר ynet, 7 בינואר 2021
הערות שוליים
- ^ זהו ה-Electoral Count Act (אנ').
- ^ פרט להאולי כללה הקבוצה את הסנאטורים מרשה בלקברן, מייק בראון, רון ג'ונסון, סטיב דיינס, ביל הגרטי, טומי טוברוויל, סינתיה לומיס, ג'יימס לנקפורד, רוג'ר מרשל, ג'ון נילי קנדי וטד קרוז.
- ^ דיוואן קול ואלכס רוג'רס, As riot raged at Capitol, Trump tried to call senators to overturn election, באתר CNN, 9 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ Kansas Rep. LaTurner tests positive for COVID-19 after vote, באתר AP, 7 בינואר 2021 (באנגלית)
