קמלה האריס
| לידה |
20 באוקטובר 1964 (גיל: 59) אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | קמלה דווי האריס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת הווארד מכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה | ||||||
| עיסוק | משפטנית, פוליטיקאית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| בן זוג | דאגלס אמהוף | ||||||
| שושלת משפחת האריס | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
קמלה דווי האריס (באנגלית: Kamala Devi Harris; נולדה ב-20 באוקטובר 1964) היא פוליטיקאית ומשפטנית אמריקאית המכהנת כסגנית נשיא ארצות הברית ה-49 תחת הנשיא ג'ו ביידן. קודם לכן כיהנה כסנאטורית מטעם קליפורניה מאז 2017 וכתובעת הכללית של קליפורניה.
האריס, חברת המפלגה הדמוקרטית, היא האישה הראשונה בתולדות ארצות הברית המכהנת כסגנית הנשיא. בנוסף, היא האדם הראשון בתפקיד ממוצא אפרו-אמריקאי ודרום-אסייתי[1].
ביוגרפיה
האריס נולדה באוקלנד שבקליפורניה לאם טמילית (ילידת מדראס שבהודו) ולאב יליד ג'מייקה ממוצא אפריקאי שלימד באוניברסיטת סטנפורד. אמה בחרה את שמה, שפירושו הוא "לוטוס" וכן שמה הנוסף של האלה ההינדית לקשמי, שמסמלת בין היתר העצמה נשית, וזאת כדי לבטא את מוצאה ההודי[2].
אביה, דונלד האריס (יליד 1938), היגר מג'מייקה לארצות הברית ב-1961 כדי ללמוד לדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובהמשך כיהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד. אמה, שיאמלה גופלאן (1938–2009), הייתה חוקרת סרטן השד[3]. כשהייתה האריס בת שבע התגרשו הוריה, והיא עברה להתגורר עם אמה בברקלי ובמונטריאול, שם סיימה את לימודיה בתיכון וסטמאונט[4]. להאריס אחות אחת, מאיה האריס, משפטנית ופעילה פוליטית.
היא סיימה תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה בשנת 1986 באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון, והייתה חברת באחוות אלפא קפא אלפא. בשנת 1989 סיימה תואר במשפטים (J.D.) במכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה[3]. בשנים 1990–1998 עבדה כסגנית-התובע המחוזי של מחוז אלמידה (הכולל את הערים אוקלנד וברקלי) שבקליפורניה. בהמשך הצטרפה למשרד התובע של מחוז סן פרנסיסקו, וכן שירתה כראש המחלקה לענייני ילדים ומשפחה במחוז זה. ב-2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו לאחר שניצחה בבחירות את הפרקליט המכהן. היא נבחרה מחדש ב-2007 ושירתה בתפקיד עד שנת 2011. בנובמבר 2010 נבחרה לשמש כתובעת הכללית של קליפורניה, והחליפה בתפקיד את ג'רי בראון, שנבחר שוב למושל קליפורניה לאחר הפסקה של עשרות שנים. היא החלה את כהונתה בינואר 2011 ונבחרה לכהונה שנייה בנובמבר 2014.
בינואר 2015 הכריזה על התמודדות לסנאט של ארצות הברית בבחירות 2016 מתוך כוונה לרשת את כסאה של הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת, ברברה בוקסר[5]. ביוני 2016 זכתה במקום הראשון בפריימריז הפתוחים בקליפורניה, שיטה שבמסגרתה התקדמו לבחירות הכלליות שני המסיימים הראשונים, ללא קשר למפלגתם. במסגרת שיטה זו התמודדה האריס נגד חברת בית הנבחרים הדמוקרטית לורטה סנצ'ס, שסיימה במקום השני[6]. בבחירות הכלליות ניצחה האריס, וב-3 בינואר 2017 החלה את כהונתה. בתחילת 2018 החלה לכהן כחברת ועדת המשפטים של הסנאט הודות לניסיונה כתובעת הכללית של קליפורניה.
ב-21 בינואר 2019 הצהירה האריס שהיא תתמודד בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. בסקר שפורסם ב-CNN ביולי 2019 זכתה האריס לתמיכה של כ-17% מתומכי המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות המקדימות במפלגה[7]. בהמשך ירד מעמדה בסקרים, והיא זכתה בבחירות לתמיכה מעטה. היא הכריזה על פרישתה מהמרוץ ב-4 בדצמבר 2019[8], סיסמת הקמפיין שלה בבחירות המקדימות הייתה "למען העם (במקור "For The People") וזאת בהשראתה של חברת הקונגרס האפרו-אמריקאית הראשונה, שירלי צ'יזהולם.
בשנת 2019 היא פרסמה ספר אוטוביוגרפי האמת שאנו מחזיקים: מסע אמריקני.
מועמדת לסגנית הנשיא
לאחר שביידן והאריס פתחו כל אחד את מסע הבחירות שלו לנשיאות במאי 2019, בכירים בשדולה השחורה של הקונגרס האמריקאי טענו כי כרטיס נשיאותי של ביידן-האריס יהא שילוב אידיאלי להביס את דונלד טראמפ ומייק פנס[9]. בשלהי פברואר 2020 זכה ביידן בניצחון מוחץ בפריימריז שהתקיימו בקרוליינה הדרומית הודות לתמיכתו של ג'ים קלייבורן, מה שהוביל למספר רב של ניצחונות גורפים בסופר טיוזדיי. בראשית מרץ הציע קלייבורן לביידן שיבחר אישה אפרו-אמריקאית כעמיתתו למירוץ, וציין כי "יש לתגמל נשים אפרו-אמריקניות על נאמנותן". בחודש מרץ התחייב ביידן לבחור אישה בתור עמיתתו למירוץ[10].
ב-17 באפריל 2020 הגיבה האריס להשערות שהועלו באמצעי התקשורת ואמרה שלכבוד יהיה לה לחבור לביידן כמועמדת לסגנית הנשיא[11]. בשלהי חודש מאי, על רקע רצח ג'ורג' פלויד, ניצב ביידן שוב בפני קריאות לבחור אישה שחורה כעמיתתו למירוץ, תוך נימוק הרקע של ואל דמינגס והאריס עם רשויות אכיפת החוק[12].
ב-12 ביוני, דווח בעיתון "הניו יורק טיימס" כי האריס היא המועמדת המובילה לתפקיד סגנית הנשיא של ביידן משום שהיא האישה הלא-לבנה היחידה עם הניסיון הפוליטי המתאים לתפקיד כה בכיר. מועמדות אחרות היו אליזבת וורן, ואל דמינגס וקיישה לאנס בוטומס[13]. ביידן הודיע על בחירתה ב-11 באוגוסט 2020. האריס היא האישה הלא-לבנה הראשונה שקיבלה את המועמדות לתפקיד סגן נשיא מטעם אחת משתי המפלגות, והאישה השלישית (אחרי ג'רלדין פררו ושרה פיילין) שהיו מועמדת לתפקיד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות[14].
סגנית נשיא ארצות הברית
ב-20 בינואר 2021 הושבעה לתפקידה כסגניתו של הנשיא ביידן. בעקבות כך ונכון ל-2022, האריס היא האישה בעלת הדרג הבכיר ביותר בהיסטוריה של הממשל האמריקאי, לפניה החזיקה בתואר יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי.
האריס ערכה את מסעה הבינלאומי הראשון כסגנית הנשיא ביוני 2021, כשביקרה בגואטמלה ובמקסיקו בניסיון להבין ולנתח את הסיבות לעלייה בהגירה ממרכז אמריקה לארצות הברית.
בשנת 2020 הופיעה ברשימה השנתית של מגזין טיים של האנשים המשפיעים ביותר בעולם, טיים 100[15].
עמדות פוליטיות
מדיניות חוץ
האריס תמכה בהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ואף גינתה את יציאת ארצות הברית מההסכם לאחר הוראתו של טראמפ לצאת ממנו בטענה כי הדבר "גורם מבוכה לבעלות בריתה של ארצות הברית". האריס התייחסה ליחסים המורכבים בין איראן לארצות הברית פעמים רבות נוספות. כך היה כאשר הביעה חשש שתתרחש הסלמה לאחר חיסולו של קאסם סולימאני.
משפטים ואיכות הסביבה
כלי תקשורת רבים בארצות הברית מתייחסים להאריס כמייצגת גישת ה"חוק וסדר" במפלגה הדמוקרטית[16].
האריס תומכת בחוקיות השימוש במריחואנה ברחבי המדינה וגם בעד הזכות להפלה.
האריס תומכת הקשחה של החוקים שנוגעים לנשיאת נשק בארצות הברית וכאשר התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2020 הכריזה כי אם תיבחר לנשיאות היא תעביר תקציב לקונגרס שיתן לדבריה “מאה ימים להתעשת ולהראות את האומץ הדרוש לחוקק חוקי נשק סבירים”[17].
האריס תומכת ברעיון הסביבתנות והודיעה כי אם תבחר לנשיאות היא תורה לקונגרס להעביר חוקים סביבתנים שיהיו פרוגרסיביים יותר ואם הדבר לא יתמשש היא הכריזה כי היא תנסה להיפטר מדיוני הפיליבסטר על מנת שתוכל לחוקק את "הניו דיל הירוק".
הגירה ומיעוטים
בתחום ההגירה האריס בעד הרחבת של מתן אשרות שהייה למהגרים וכן בעד מתן אזרחות לילדים של מהגרים שהובאו לארצות הברית באופן לא חוקי עוד שהיו קטינים, כמו כן היא ביקרה רבות את הנשיא טראמפ ואת המדיניות שלו בעניין מהגרים "מדיניות ההפרדה המשפחתית" (אנ') ואף הפגינה נגדה.
באחד מנאומיה דיברה האריס על יחס האומה האמריקאית למיעוטים שבארצה ואמרה כי "לווירוס (ובכך התייחסה לנגיף קורונה) אין עיניים, אך הווירוס מראה לנו איך אנחנו מתייחסים זה לזה ואיך אנחנו רואים אחד את השני. ותבינו, אין שום חיסון נגד גזענות, עלינו לעשות את עבודת התיקון עבור פלויד (ג'ורג' פלויד, שרציחתו הציתה את גל המחאות בארצות הברית מיד לאחר מכן), עבור הילדים שלנו, עלינו להגיע לצדק משפטי תחת החוק. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי עד שכולנו נהיה חופשיים"[18].
יחסה לישראל
בשנת 2017 נשאה האריס נאום ציבורי למשתתפי כנס AIPAC, שבו אמרה: ”אני מאמינה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא למחלוקת מפלגתית, וכל עוד אני סנאטורית, אעשה כל שביכולתי להבטיח תמיכה דו-מפלגתית רחבה בביטחון ישראל ובזכותה להגנה עצמית”. האריס ציינה כי "ההחלטה הראשונה שאותה יזמתי כסנאטורית הייתה להילחם בהטיה אנטי-ישראלית באו"ם", כשהיא מתייחסת להחלטה של הסנאט שחגגה 50 שנה לאיחוד ירושלים. באותו נאום היא הביעה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאליו צריך להגיע במשא ומתן בהסכמת שני הצדדים. בשל כך האריס מתנגדת לסיפוח יהודה ושומרון ואף כתבה ביוני 2020 לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". עם זאת, היא לא הצטרפה למכתב שעליו חתמו סנאטורים אחרים, אשר קבע כי סיפוח יפגע ביחסים בין ארצות הברית לישראל[19].
האריס ציינה כי היא מתנגדת לקמפיין החרם "BDS"[20], וגם לאיסור חרם על ישראל[21].
בסוף 2017 הגיעה לישראל, נפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וביקרה בכותל, ביד ושם ובבית המשפט העליון. מנכ"לית "המועצה היהודית הדמוקרטית באמריקה" (JDCA) האלי סויפר, שכיהנה בעבר כיועצת לביטחון לאומי של האריס, אמרה את הדברים הבאים על האריס: ”כל חייה תמכה בישראל. דיברה על החשיבות להבטיח שמערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל תישאר חזקה ולא יעשה בה פוליטיזציה באופן שהממשל הזה עשה כדי לפלג את הדמוקרטים. אני חושבת שהיא מאוד תומכת ביחסי ארצות הברית-ישראל”.
בשנת 2018, בנאום נוסף ל-AIPAC, בעוד היא חוזרת על תמיכתה בישראל, העלתה את זיכרונותיה לגבי התבגרותה באזור המפרץ בקליפורניה, ולגבי איסוף כספים לנטיעת עצים בישראל עבור הקרן הקיימת לישראל. גינתה את האנטישמיות לאחר הטבח בבית הכנסת "עץ חיים – אור לשמחה" בפיטסבורג, אשר גבה את חייהם של 11 מתפללים במהלך תפילת הבוקר בשבת.
היא הייתה מיוזמי החלטת הסנאט שהביעה התנגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שגינתה את בניית ההתנחלויות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים כהפרה של החוק הבינלאומי[22]
בראיון שקיימה אמרה כי ממשל ביידן יחזיר את הסיוע לפלסטינים אותו עצר הנשיא דונלד טראמפ מאחר שטען שהוא משמש גורמי טרור, בנוסף לכך הבטיחה כי הממשל יחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, ויפתח מחדש את הקונסוליה האמריקאית ששכנה במזרח ירושלים עד שטראמפ החליט לסגור אותה[23]
חיים אישיים
האריס נשואה לדאגלס אמהוף, עורך דין יהודי-אמריקאי. אין לה ילדים משלה, והיא אימצה את שני ילדיו של אמהוף מנישואיו הראשונים. בעלה הוא בן הזוג הגבר הראשון של סגן נשיא ולפיכך נקרא "האדון השני של ארצות הברית" (על משקל "הגברת השנייה של ארצות הברית") והוא גם היהודי הראשון בתפקיד זה.
ספרים
- דן מוריין, קמלה האריס - הדרך שלה (ביוגרפיה), הוצאת משכל-ידיעות אחרונות, 2021, 256 עמודים[24][25]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: קמלה האריס |
אתר האינטרנט הרשמי של קמלה האריס
קמלה האריס, ברשת החברתית פייסבוק
קמלה האריס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קמלה האריס, ברשת החברתית אינסטגרם
קמלה האריס, סרטונים בערוץ היוטיוב- סגנית הנשיא קמלה האריס באתר האינטרנט של הבית הלבן (באנגלית)
- קמלה האריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קמלה האריס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ציפי שמילוביץ, עם ברק בעיניים, באתר "ידיעות אחרונות", 10 באוגוסט 2017- דיוויד ברוקס, הניו יורק טיימס, הכירו את האישה שתוכל לקרוע את טראמפ לגזרים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2019
- נאומה של קמלה האריס במהלך הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, באתר יוטיוב, מרץ 2019 (באנגלית)
- שמואל רוזנר, קווים לדמותה של מי שעשויה להפוך לנשיאה האמריקאית הראשונה, באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2020
- דן מוריין, השנים שעיצבו את האישה החזקה בעולם. סיפור עלייתה של קמלה האריס, באתר ynet, 23 בינואר 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ניו יורק טיימס, "סדק בתקרה": ערוצי החדשות בארה"ב חגגו את ההישג ההיסטורי של קמלה האריס, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2020
- ^ ynet והסוכנויות, הודים חוגגים עם קמלה: "תעשי את אמא גאה", באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
- ^ 3.0 3.1 הכירו את האישה שתוכל לקרוע את טראמפ לגזרים, באתר הארץ, 5 בפברואר 2019
- ^ Kamala Harris, a Montreal high school graduate, makes history as first Black woman, Asian-American on presidential ticket
- ^ With Kamala Harris in for Senate bid, Tom Steyer edges closer to a run, CNN, 13 January 2015
- ^ Two Democrats will face off for California's U.S. Senate seat, marking first time a Republican will not be in contention, לוס אנג'לס טיימס, 8 ביוני 2016
- ^ Jennifer Agiesta, CNN Polling Director, CNN Poll: Harris and Warren rise and Biden slides after first Democratic debates, CNN
- ^ ניקולס ריקארדי וקת'לין רוניין, Kamala Harris ends White House bid, citing lack of funding, באתר AP, 4 בדצמבר 2019 (באנגלית)
- ^ הת'ר קייגל, ‘A dream ticket’: Black lawmakers pitch Biden-Harris to beat Trump, באתר פוליטיקו, 12 במאי 2019 (באנגלית)
- ^ נטע בר, ביידן התחייב: "סגניתי תהיה אישה", באתר ישראל היום, 16 במרץ 2020
- ^ ג'ו גארופולי וטל קופן, Kamala Harris ‘would be honored’ to be Joe Biden’s running mate, באתר CBS News, 17 באפריל 2020 (באנגלית)
- ^ נטשה קורקי ומארק קפוטו, Minneapolis unrest shakes up VP shortlist, באתר פוליטיקו, 31 במאי 2020 (באנגלית)
- ^ מ. ג'. לי וג'ף זלני, Nation's reckoning on race looms large over final month of Biden's running mate search, באתר CNN, 26 ביוני 2020 (באנגלית)
- ^ ביידן בחר בסנאטורית השחורה קמלה האריס כסגניתו במרוץ לנשיאות, באתר וואלה!, 11 באוגוסט 2020
- ^ Kamala Harris: The 100 Most Influential People of 2020, Time
- ^ שמרית מאיר, פתאום, בין כל הגברים הלבנים, קמלה האריס, באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
- ^ דיוויד הרסני, נשיונל רוויו, הרודנית: ההיסטוריה הבעייתית של קמלה האריס, באתר מידה, 12 באוגוסט 2020
- ^ טל שניידר, הסנטורית קמלה האריס בנאום ראשון: לא האמנתי שאגיע למעמד הזה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2020
- ^ ניסן צור, מי את, קמלה האריס?, באתר ערוץ 7, 12 באוגוסט 2020
- ^ 5 Jewish things to know about Kamala Harris, Jewish Telegraphic Agency, 2019-01-11 (באנגלית)
- ^ Eric Cortellessa, US Senate passes anti-BDS bills, sending them to House, www.timesofisrael.com (באנגלית)
- ^ [1], באתר JDN
- ^ ynet, שתי מדינות, לא בכפייה. קמלה האריס על ישראל, באתר ynet, 12 באוגוסט 2020
- ^ דן מוריין, השנים שעיצבו את האישה החזקה בעולם. סיפור עלייתה של קמלה האריס, באתר ynet, 23 בינואר 2021
- ^ מורן שריר, "קמלה האריס: בדרך שלה" לא מצליח לשרטט דיוקן מעמיק של סגנית נשיא ארצות הברית, באתר הארץ, 24 במאי 2021
| הקבינט של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
.svg)
| חברי הסנאט של ארצות הברית
| ||
|---|---|---|
| נשיאה: קמלה האריס • הנשיאה הזמנית: פטי מארי מנהיגי הסיעות: צ'אק שומר (מנהיג הרוב, דמוקרטי) • מיץ' מקונל (מנהיג המיעוט, רפובליקני) | ||
|
| מועמדי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ולסגנות | |
|---|---|
|
- המכלול: השלמה - אישים
- קמלה האריס
- משפחת האריס
- סגני נשיאי ארצות הברית
- סן פרנסיסקו: אישים
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- סנאטוריות חברות המפלגה הדמוקרטית
- סנאטורים חברי המפלגה הדמוקרטית
- סנאטורים אפרו-אמריקאים
- חברי הסנאט של ארצות הברית מקליפורניה
- מועמדות לנשיאות ארצות הברית ב-2020
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- מועמדות לסגנות נשיאות ארצות הברית
- מועמדים לסגנות נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ו ביידן
- משפטניות אמריקאיות
- בוגרי אוניברסיטת הווארד
- בוגרות אוניברסיטת הווארד
- בוגרות אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- בוגרי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- תובעים כלליים במדינות ארצות הברית
- אנשי השנה של המגזין טיים
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- אמריקאים ממוצא הודי
- אמריקאים ממוצא ג'מייקני
- אוקלנד (קליפורניה): אישים
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- בפטיסטים
- אמריקאיות שנולדו ב-1964
- אמריקאים שנולדו ב-1964