ספר התמונה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14. הספר נכתב בעילום שם, אך מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל, תנאים מהמאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה. הספר צוטט במקורות הלכתיים רבים.
מקורות
ספר התמונה כנראה נכתב בעילום שם בסביבות המאה ה-13 והמאה ה-14, אך מקובל (פסאודואפיגרפיה) לייחס את הספר רבי נחוניה בן הקנה ואת רבי ישמעאל, תנאים בהמאה ה-1 והמאה ה-2. על פי כתבי היד העבריים בקטלוג ספריית הוותיקן, הספר תורגם בשנות ה-70 של המאה העשרים. המהדורה הקיימת הראשונה פורסמה בעיר קורץ בפולין בשנת 1784.[1] אג'ידיו דה ויטרבו, קרדינל מהמאה ה-15, הושפע מספר התמונה, כפי שניתן לראות בכתביו "שכינה" ו"האותיות העבריות". הרב משה קורדובירו טען כי אין לספר מקור קדום.[2]
מושגים
מחזורי שבתון ועידן היקום
אחד המושגים העיקריים בספר התמונה הוא הקשר בין שנת השמיטה לספירות ויצירת יותר מעולם אחד. מחבר ספר התמונה האמין שעולמות נוצרים ונהרסים. את הסימוכין לתיאוריה זו הוא לקח מציטוט מהמדרש "אלוקים היה בורא עולמות ומחריבן".[3] התלמוד בבלי קובע כי ”שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד א').[4] מחבר ספר התמונה טוען כי מחזור זה של 7000 שנה שקול לשמיטה אחת. מכיוון שיש שבעה מחזורים כאלה ביובל, המחבר מסיק שהעולם יתקיים במשך 49,000 שנה.
מחבר ספר התמונה טען על פי כמה מקורות שהביא, שהעולם נמצא כעת במחזור השבתון השני, המקביל לספירת "גבורה", המתרחשת בין מחזורי ספירות "חסד" ו"ותפארת". ספר התמונה הציע תיאור של המחזור הסופי, מלכות, כאוטופיה מושלמת באופייה. דבר זה עשוי להסביר מדוע הספר זכה לאימוץ נרחב על ידי מקובלים.
אותיות עבריות
אותיות עבריות הם עם משמעות מיוחדת בקבלה. כוחם של אותיות ניכר במיוחד בספר יצירה, ספר קבלי המבוסס על אותיות האלף-בית העברי. אזכורים לכוח היצירה של צירופי האותיות נמצא גם בתלמוד ובספר הזוהר.[5][6]
בחכמת הקבלה, כל שמיטה מקבילה לפרט בספירות (בשבע הספירות הנמוכות מן ה"חסד" עד ה"מלכות", בשם במדות). הרמב"ן טען כי ניתן לקרוא את התורה באופן שונה באמצעות שינוי צורת חלוקת המילים וההגייה.[7] בהמשך לרעיון זה, קבע מחבר ספר התמונה כי קוראים את התורה באופן שונה בכל מחזור של העולם. מחבר ספר התמונה טען כי בנוסף לזאת אות עברית אחת חסרה כליל מהתורה, והיא תתגלה רק כאשר העולם יעבור לספירה הבאה.
דעות בקבלה על תורת השמיטות
לפי רבי משה קורדובירו - הרמ"ק, ולפי תלמידו האר"י, אין באמת מקום להשקפה כזו כלפי העולם הפיזי שלנו, ורק תיתכן השקפה דומה ביחס לתהליכים רוחניים, ולא ליצירות ממשיות. לפי דעתם היקום שלנו הוא היצירה הפיזית הראשונה.[8]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ספר התמונה |
- ספר התמונה, באתר היברובוקס.
- ספר התמונה, באתר הספרייה הלאומית.
- מביזטיון למזרח אירופה, עיון בענפי הנוסח של ספר התמונה, רועי גולדשמידט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עידן היקום: פרספקטיבה אמיתית תורנית מאת אריה קפלן
- ייצוג בדת: לימודים לכבוד משה ברש, משה ברש, יאן אסמן, אלברט באומגארטן עמוד 214
הערות שוליים
- ^ ספר התמונה, קארעץ, 1784.
- ^ שבחי הרמ"ק (להורדה).
- ^ בראשית רבה, ג, ט.
- ^ Freedman, H., Isidore Epstein (ed.), Tractate Sanhedrin, Hebrew-English edition of the Babylonian Talmud, vol. 19, London: Soncino Press, Folio 97a, ISBN 0-900689-88-9. Republished as Babylonian Talmud: Sanhedrin 97, halakhah.com, נבדק ב-24 ביולי 2010
{{citation}}: (עזרה) - ^ Babylonian Talmud, Tractate Berachot 55c
- ^ Zohar 1:3; 2:152
- ^ פתיחה לפירוש התורה לרמב"ן.
- ^ The Shemitot and the age of the Universe, 3 part video class on "Sefer HaTemunah" by Yitzchak Ginsburgh on inner.org
