סקאלה פודילסקה
 | |
| שרידי ארמון בעיירה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 טרנופול |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,255 (2012) |
| קואורדינטות | 48°51′N 26°09′E / 48.850°N 26.150°E |
סקאלה פודילסקה (באוקראינית: Скала́-Поді́льська; בפולנית: Skała Podolska; ביידיש: סקאלע) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, על גדתו המערבית של נהר זברוץ'.
תולדות היישוב
במהלך המאה ה-14 הייתה סקאלה פודילסקה מבצר, אשר בסוף המאה ה-14 עבר לידי הדוכסות הגדולה של ליטא, ובשנת 1430 שב לידי ממלכת פולין. בשנת 1518 הוענקו ליישוב שקם סביב המבצר זכויות עיר.
מראשית המאה ה-16 ועד ראשית המאה ה-17 נפגעה העיירה באופן חוזר ונשנה בידי הטטרים והוולאכים, ובאמצע המאה ה-17 נכבשה בידי ההונגרים. מחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 ועד מלחמת העולם הראשונה נכללה העיירה בשטח גליציה האוסטרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה נגרם ליישוב נזק רב בידי החיילים הרוסים ששהו בו. בשנת 1921, בהתאם להסכם ריגה, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי סקאלה פודילסקה
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1570. יישוב קטן זה חוסל בתקופת פרעות ת"ח ות"ט. בסוף המאה ה-17 חודש היישוב היהודי בעיירה, והוא התפתח במהלך המאה ה-18, עד שבאמצע במאה ה-18 היו היהודים לרוב בקרב תושבי העיירה.
בשנת 1880 נמנו בעיירה 3,449 יהודים, אך משנים אלה היגרו רבים מהם מהיישוב. בקיץ 1915, תחת הכיבוש הרוסי בזמן מלחמת העולם הראשונה, גורשו מהעיירה כל יהודיה, וכאשר שבו לבסוף ליישוב, לאחר תלאות שונות, מצאו כי בתיהם נהרסו ונבזזו בידי הרוסים והאוקראינים המקומיים. בשנת 1918 פרעו מעת לעת ביהודי העיירה כנופיותיו של סימון פטליורה, ועם כניסת חיילי הצבא הכחול למקום לאחר מכן, פרעו גם אלו ביהודים המקומיים.
בין מלחמות העולם שוקמה במעט הקהילה בעיירה, וישבו בה 1,460 יהודים, מתוך כ-4,000 תושבים. בשנים אלה התקיימה בעיירה פעילות ציונית ענפה, ופעל בה בית ספר עברי. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939, תוך הגליית חלק מהפליטים היהודים שהגיעו למקום לעומק ברית המועצות.
בין רבני העיר היו: הרב יוסף הוליס (מתע"ח בערך, 1718), רבי יצחק חיות, (עד תפ"ז, 1727), הרב משה בן הרב יהודה לייב מחבר הספר "פני משה" (בסביבות שנות ה-תק"ס, 1800), רבי דב בער שפירא (משושלת קוריץ), הרב שלמה דרימר (בין השנים תקצ"א, 1831 - תרל"ג, 1872), בנו הרב אברהם דרימר שמילא את מקום אביו וכיהן עד מלחמת העולם הראשונה. בתקופתו כיהן גם אב"ד מטעם חסידי צ'ורטקוב הרב יהודה לויפר. בשנת תר"פ (1920) לאחר פטירת הרב אברהם דרימר כיהן בנו רבי נתן נטע עד הירצחו בשואה.
בשואה
עם פרוץ מבצע ברברוסה ונסיגת הסובייטים מהאזור, השתלטו על העיירה אנשי מיליציה אוקראינית, אשר ביצעו מעשי התעללות, שוד ורצח אקראיים בקרב יהודי העיירה, ובעיקר בכפרי הסביבה שלה. ב-14 ביולי 1941 נכנסו לעיירה כוחות הונגריים, וגייסו את יהודיה לעבודות כפייה, תוך הטלת סכומי כופר על הקהילה. בימים אלה הועברו דרך העיירה אלפי יהודים שגורשו בידי ההונגרים מקרפטורוס, והקהילה המקומית התגייסה לספק להם מזון וביגוד. בהמשך מסעם נרצחו כל המגורשים הללו. בתקופה זו הוטלו על יהודי סקאלה הגבלות תנועה, ובתיהם סומנו במגני דוד.
בסוף שנת 1941 נערך שילוח ראשון של יהודים מהעיירה למחנות עבודה. במרץ 1942 הובאו לעיירה יהודים ששרדו את מעשי הטבח בכפרי הסביבה שלה. בתחילת אפריל 1942 נצטוו הגברים היהודים מהעיירה מגיל 14 ומעלה להתייצב לשם רישום לעבודה, אך למעשה שולחו רבים מהם למחנות עבודה. בהמשך החלו הגרמנים והאוקראינים לחטוף גם נשים יהודיות למחנות אלו.
ב-26 בספטמבר 1942 פשטו על העיירה שוטרים גרמנים ואוקראינים, וסרקו את בתי היהודים בה. כ-700 יהודים שנתפסו רוכזו בקסרקטין מגודר, בו כ-30 מהם נרצחו במקום, והיתר שולחו למחנה ינובסקה. משם שולחו חלקם למחנה ההשמדה בלז'ץ, והיתר נספו תוך ימים מעטים בינובסקה. ב-22 באוקטובר 1942 גורשו כ-700 היהודים שנותרו בעיירה לגטו בורשצ'וב. לאחר הגירוש ערכו השוטרים האוקראינים מצוד אחר יהודים מסתתרים בעיירה, ורצחו את הנמצאים בשטח בית העלמין היהודי המקומי. כמה עשרות עובדי כפייה יהודים שעוד נותרו באחוזה חקלאית סמוכה נרצחו גם הם.
עד שחרור אזור העיירה בידי הצבא האדום ב-25 במרץ 1944 המשיכו הגרמנים והאוקראינים במצוד שיטתי אחר היהודים המסתתרים ביערות שבסביבת העיירה, ורצחו כ-200 יהודים שאיתרו, ובהם 21 יהודים שנשרפו חיים בידי אוקראינים.
מעט היהודים בני העיירה ששרדו את השואה לא שבו להתגורר בה, לאחר שאחד מהם נרצח עם שובו אליה בידי אוקראינים לאומנים.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת סקאלה, בספריית העיר ניו יורק
- סקאלה ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "סקאלה פודילסקה", באתר השטעטל הווירטואלי
- "סקאלה פודילסקה", באתר JewishGen (באנגלית)
