הרב עזריה אריאל
| לידה |
24 באפריל 1970 (גיל: 54) י"ח ניסן ה'תש"ל |
|---|---|
| מקום מגורים | הר חומה, ירושלים |
| השתייכות | דתיים לאומיים |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה, מחקר תורני |
| תפקידים נוספים | ראש כולל בית הבחירה, רב קהילה |
| רבותיו | הרב מרדכי שטרנברג, הרב אלישע וישליצקי, הרב שמואל טל, הרב ישראל אריאל |
| חיבוריו | שערי היכל, שערי טהרה, טהרת ישראל, פרה אדומה כהלכתה |
| בת זוג | רונית שרה אריאל |
| אב | הרב ישראל אריאל |
| אם | נעמי אריאל |
| מספר צאצאים | 7 |
| פרסים והוקרה | פרס ירושלים לתרבות תורנית לשנת ה'תשס"ח |
הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה. הוא מכהן כראש כולל בית הבחירה, המשמש כצוות המחקר התורני של מכון המקדש[1], וכרב קהילת משכן שמואל שבהר חומה[2].
ביוגרפיה
נולד לרב ישראל אריאל ונעמי אריאל, ובילדותו גדל בימית שבסיני עד פינוי המקום (אביו היה רב העיר). למד בישיבת ירושלים לצעירים ולאחריה בישיבת מרכז הרב, בין השאר אצל הרב מרדכי שטרנברג[3] והרב אלישע וישליצקי. בשלב מסוים עבר ללמוד אצל הרב שמואל טל בישיבת תורת החיים שבנוה דקלים. לאחר מכן היה חבר בגרעין התורני "אורות אשקלון" באשקלון, ותקופה מסוימת עמד בראשו[4].
בסוף שנות העשרים לחייו[5] החל להתמקד בעיסוק בהלכות בית המקדש ועבודתו והלכות טומאה וטהרה, ולאורך השנים פרסם מאמרים רבים בנושא בכתבי העת מעלין בקודש ואמונת עתיך.
בסביבות שנת ה'תשס"ב הצטרף לאביו הרב ישראל אריאל בראשות כולל בית הבחירה של מכון המקדש[6], ובשנת ה'תשס"ו החל המכון להוציא לאור את סדרת הספרים "שערי היכל" על התלמוד הבבלי בעריכתו[7][8]. עד ה'תשע"ט יצא כרך אחד על מסכת יומא, שזיכה אותו בפרס ירושלים לתרבות תורנית לשנת ה'תשס"ח, שני כרכים על מסכת זבחים, ושני כרכים שנכתבו לגמרי על ידו, על מסכת פסחים.
בשנת ה'תשס"ד ערך יחד עם ד"ר ישראל רוזנסון את קובץ המאמרים "באורך נראה אור" לזכר גיסו סגן דני כהן שנהרג בפיגוע בציר המתפללים[9].
בשנים ה'תשס"ח–ה'תשס"ט פרסם מאמר מקיף בנושא הכלל ההלכתי "חרב הרי הוא כחלל", אותו הוא מפרש באופן מצמצם על פי המקורות התנאיים והתלמוד הירושלמי, בניגוד לדעה המקובלת בראשונים שמבוססת על פשט התלמוד הבבלי. הכלל "חרב הרי הוא כחלל" קובע שאדם או כלי שבא במגע עם מת נהיה אבי אבות הטומאה כמו המת עצמו, כך שמי שנוגע בו הופך לאב הטומאה, אולם לדעת הרב אריאל כלל זה חל רק בזמן שהכלי נוגע במת, ולאחר שהפסיק לגעת בו הוא יורד לדרגת אב הטומאה[10]. לחידוש זה השלכות רחבות על האפשרות לקיום חיי טהרה בימינו.
בשנים ה'תש"ע–ה'תשע"א היה עורך פעיל בוויקיפדיה העברית וכתב בה עשרות ערכים. בין השאר כתב מחדש את הערך טומאה וטהרה, וגרסת הערך דאז עובדה על ידי מכון המקדש לספרון בן כ-100 עמודים בשם "שערי טהרה"[11].
בשנת ה'תשע"א הקים יחד עם הרב דוד מישלוב והרב יואל קטן פורום רבנים אינטרנטי בו מתקיימים דיונים תורניים בסוגיות מחשבתיות והלכתיות שונות[12]. נכון לה'תשפ"ד חברים בפורום למעלה מ-700 רבנים.
בשנת ה'תשע"ג הצטרף לצוות הרבנים המשיבים לשאלות באתר האינטרנט "ישיבה", ונכון לטבת ה'תשפ"ד פרסם למעלה מ-1,200 תשובות בנושאים שונים בהלכה ובמחשבת ישראל. בנוסף ענה לכ-350 שאלות באתר "שמואל הצעיר" של שכונת תושבי חומת שמואל[13].
החל משנת ה'תשע"ה הוא חבר המערכת של כתב העת אמונת עתיך, ובנוסף הוא חבר המערכת של כתב העת אסיף.
בשנת ה'תשע"ט מכון המקדש הוציא לאור את הכרך הראשון של ספרו "טהרת ישראל" הכולל מאמרים מקיפים בהלכות טומאה וטהרה, שרבים מהם פורסמו כבר בכתבי עת[8]. הספר קיבל הסכמות מהרבנים אביגדר נבנצל (שאף כתב הערות לספר), אריה שטרן, דוב ליאור, זלמן נחמיה גולדברג, יעקב אריאל (דודו), ישראל אריאל (אביו) ומאיר מאזוז. הכרך השני יצא לאור בשנת ה'תשפ"א, ובשנת ה'תשפ"ג יצאה לאור מהדורה שנייה של הכרך הראשון עם תיקונים והשלמות.
במסגרת פעילותו במכון המקדש, בשנת ה'תשע"ה החל לעסוק באינטנסיביות בהלכות פרה אדומה, שבלעדיה לא מתאפשרת מבחינה הלכתית רוב עבודת בית המקדש ומצוות נוספת כגון תרומה וחלה. הוא שותף לרב מנחם בורשטיין בחיפושים אחר פרה אדומה כשרה, ושותף לפרופסור זהר עמר במחקר היישום הפרקטי של מצוות שריפת הפרה[14].
הרב אריאל חיבר ספר בשם "פרה אדומה כהלכתה", בו מפורטות הלכות פרה אדומה, ומוצע מתווה ליישום המצווה בעת המודרנית. בשנת ה'תשפ"ב הוא הוציא אותו לאור במהדורת ביקורת שהופצה בקרב מאות רבנים, והוא עדיין בתהליכי הגהה ותיקונים[15].
הרב אריאל הוא מהפוסקים המתירים כניסה להר הבית[16]. מאמריו בנושא זה נכללו בקובץ "איה מקום כבודו" המרכז מאמרים משני צדדי הפולמוס ההלכתי.
ספריו
- שערי היכל על מסכתות יומא וזבחים (עריכה בלבד), ועל מסכת פסחים (כתיבה)
- שערי טהרה, ה'תשע"ו[11][17]. מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת ה'תש"פ.
- טהרת ישראל– 2 כרכים. כרך א – ה'תשע"ט, מהדורה שנייה ה'תשפ"ג. כרך ב' – ה'תשפ"א.
- פרה אדומה כהלכתה – ה'תשפ"ב, מהדורת ביקורת שהופצה בקרב רבנים
משפחתו
הרב אריאל נשוי לרונית שרה ולהם 7 ילדים, והוא מתגורר עם משפחתו בשכונת הר חומה שבירושלים.
| משה שטיגליץ | אסתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אריאל | הרב ישראל אריאל | הרב יועזר אריאל | הרב יגאל אריאל | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב עזריאל אריאל | הרב איתיאל אריאל | הרב שמואל אריאל | הרב עזריה אריאל | ||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- אסופת מאמרים של הרב עזריה אריאל, באתר אסיף
- שיעורי ותשובות הרב עזריה אריאל, באתר "ישיבה"
- מידע על הרב עזריה אריאל בקטלוג הספרייה הלאומית
- כרך א' וכרך ב' של הספר "טהרת ישראל", באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מכון המחקר, באתר מכון המקדש
- ^ משכן שמואל, באתר JGive
- ^ הרב עזריה אריאל, דברי הספד על הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, אסיף, גיליון ח, איגוד ישיבות ההסדר, תשפ"ג, עמ' 23, באתר אסיף
- ^ הרב עזריה אריאל, פרשת השבוע: שופטים - המדינה היהודית שבדרך, באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2001, מתוך: מעט מן האור, פרשת שופטים ה'תשס"א
- ^ הרב עזריה אריאל, טהרת ישראל – כרך א, ירושלים: מכון המקדש, מהדורה מתוקנת תשפ"ג, עמ' י"ט, באתר היברובוקס
- ^ הרב עזריה אריאל, טהרת ישראל – כרך א, ירושלים: מכון המקדש, מהדורה מתוקנת תשפ"ג, עמ' כ"ו, באתר היברובוקס
- ^ הרב אליקים קרומביין, שערי היכל, מעלין בקודש, כרך י"ב, כולל בית הבחירה, תשס"ו, עמ' 199–204, באתר אסיף
- ^ 8.0 8.1 יהונתן גוטליב, ספר חדש לרב עזריה אריאל: 'טהרת ישראל', באתר ערוץ 7, 4 בספטמבר 2019
- ^ באורך נראה אור, באתר דעת
- ^ מבט מחודש בדין 'חרב הרי זה כחלל' - הרב עזריה אריאל, נוסח מלא, באתר מכון שלמה אומן
- ^ 11.0 11.1 הרב יואל קטן, קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
- ^ נריה רוזנברג, הקבינט התורני-הלכתי, מעייני הישועה, ויחי ה'תשע"ג, עמ' 17
- ^ שאל את הרב, באתר שמואל הצעיר
- ^ מנחם כהן, הרפת הסודית לגידול פרה אדומה, שיחת השבוע 1645, א' אב ה'תשע"ח, באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל
חידוש מצוות הפרה האדומה - הרב עזריה אריאל, סרטון בערוץ "מכון המקדש", באתר יוטיוב (אורך: 31:39)
מכון המקדש ערך ניסוי בשריפת פרה, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2019
הרב מנחם בורשטיין, פרשת חוקת בימינו - יבוא עוברים מוקפאים של פרה אדומה, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2021
יוני קמפינסקי, המסע למציאת פרה אדומה הגיע עד לטקסס, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2021 - ^ הרב עזריה אריאל ממכון המקדש: "מתכוננים לקבל את הפרות האדומות", באתר כיפה, 23 בדצמבר 2022
- ^ הרב עזריה אריאל, בירור הלכתי בנושא העלייה להר הבית בימינו, באתר ישיבת הר הבית
- ^ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעין, מכון שלמה אומן, טבת תשפ"א
