עטלף ארך-לשון
 עטלף ארך-לשון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף ארך-לשון |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Megaloglossus
| |
עטלף ארך-לשון (שם מדעי: Megaloglossus) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שמצויים ברחבי אפריקה כולל יערות אגן הקונגו. הסוג הוקם בשנת 1885 על ידי הזואולוג הגרמני אלכסנדר פגנשטכר והוא נחשב עד העשור השני של המאה ה-21 כטקסון מונוטיפי, אז פוצל ממנו מין נוסף על בסיס מחקרים גנטיים ומולוקולריים.
תיאור
לעטלף ארך הלשון גוף קטן בצורת גלולה, ראש חרוטי צר, ולוע ארוך ומחודד שמותאם ליניקת צוף. האוזניים בינוניות ועגולות והעיניים גדולות. הלשון ארוכה במיוחד ביחס לגוף (כ-20 מ״מ) ומכוסה בקצה בגבשושיות זעירות דמויות שיער. להוציא את הניבים המפותחים, כל השיניים של העטלף קטנות, צרות ומנוונות למעשה ללא יכולת לעיסה.
עטלף ארך-לשון הוא סוג קטן למדי: אורך הראש והגוף של המינים בו 60–82 מ״מ, אורך הזרוע 38–49 מ״מ ואורך האוזן 9–20 מ״מ; המשקל נע בין 9 ל-25 גרם ומוטת הכנפיים 22–25 ס״מ. הזנב נעדר לחלוטין או מסתכם בבליטה קטנטנה, וקרום התעופה האחורי צר ודק.
לעטלף ארך הלשון פרווה צפופה, עדינה ורכה, והיא שעירה במיוחד באזור הכתף והצוואר. צבעה הכללי חום אפרורי או אוכרה בצד העליון, ולבנבן שמנת או בז׳ בצד התחתון. הראש כהה משאר הגוף, והפנים דלילות בשיער. לעטלפים ארוכי הלשון יש כותפות וצווארון שיער שמנוני ובולט שצבועים בקרם, צהוב עז או כתום, ומזכירים מאוד את המינים של עטלף הצווארון. הצווארון מדיף ניחוח מושק עז, ונועד למשוך את הנקבות. קרומי התעופה והאוזניים שחורים-סגולים. העיניים חומות, החרטום, הרגליים והזרועות בצבע בורדו והלשון אדומה.
תפוצה
העטלפי ארוכי הלשון חיים באפריקה שמדרום לסהרה; טווח התפוצה של הסוג כולל את אוגנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, אנגולה, גבון, גינאה המשוונית (כולל האי ביוקו), קמרון, הרפובליקה המרכז אפריקאית, טוגו, ניגריה, גאנה, בנין, חוף השנהב, ליבריה, סיירה לאון וגינאה. הגבול המדויק בין תפוצת המינים אינו ידוע, ונופל כנראה בבנין או בניגריה. בית הגידול של הסוג מורכב מיער גשם טרופי לח ושפלתי עם חופה צפופה, יער ביצות, יער עננים וכרי דשא תת-אלפינים עד גובה 2,000 מטר, ופסיפס של יער וסוואנה טרופית. הם מופיעים גם במטעי בננות ואזורים מעובדים. הגורם העיקרי בבחירת בית הגידול הוא נוכחות רבה של תפרחות.
אקולוגיה
המינים בסוג לנים בשעות היום בעלווה הצפופה של שיחים, עצים קטנים ובננות, ויוצאים לפעילות בלילה; לעיתים נדירות הם לנים גם במערות. העטלפים חיים ככל הנראה בבדידות או בזוגות מאותו הזוויג, ומתקבצים רק באזור שופע בתפרחות. הם ניזונים בעיקר מצוף ואבקנים של קיגליה מנוצה, בננה, פפאיה, פאו פאו אפריקני וקפה, ומסתייעים במורפולוגיה של החרטום והלשון כדי לחלץ מזון מתפרחות; בשל כך, הם משמשים גם כמאביקי פרחים. העטלפים ארוכי הלשון מטפסים בדרך כלל על הפרח ולא יונקים צוף תוך כדי ריחוף. הם עשויים לנדוד בעקבות הפריחה באזורים שונים ולחזור למקום שעזבו שוב ושוב, ובזמנים קרים נופלים למצב נמנום כדי לחסוך באנרגיה.
הרביה מתרחשת בכל השנה ללא עונה קבועה, אך מגיעה לשיאה בסמוך לעונת הגשמים. באזורים מסוימים יש שתי עונות רבייה. במהלך העונה, הזכרים מתקבצים בזירות חיזור ומנסים להרשים את הנקבה. ההיריון נמשך מספר חודשים ולאחריהם נולד גור יחיד או תאומים. שני המינים בסוג מוגדרים על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור טווח התפוצה הרחב שלהם ונוכחותם באזורים מוגנים רבים. האיום העיקרי על הסוג הוא אובדן בית גידול באמצעות בירוא יערות.
מינים
בסוג זה 2 מינים:
- עטלף ארך-לשון וורמן (Megaloglossus woermanni) - המין הגדול והנפוץ. מצוי במרכז אפריקה.
- עטלף ארך-לשון מערבי (Megaloglossus azagnyi) - מצוי במערב אפריקה.
קישורים חיצוניים
