עיטם (עיר מקראית)
עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.
העיר נזכרת בספר דברי הימים, כאחת הערים שביצר המלך רחבעם ביהודה: ”וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ”[1].
כמו כן, נזכרת כאחת מערי שבט יהודה ברשימות הייחוס של ספר דברי הימים[2].
בנוסף, נזכרת לצד בית לחם ותקוע, בפסוק הנוסף לפרק טו בספר יהושע בתרגום השבעים.
החוקר ויקטור גרן קישר את העיר לאתר המקראי "סעיף סלע עיטם", הנזכר בסיפורי שמשון והפלשתים[3].
יוסף בן מתתיהו הזכיר בספרו קדמוניות היהודים כי שלמה המלך נהג לנפוש במקום בשם "עיטן", המרוחק שבעה מיל מירושלים, אשר היה עשיר בגנים ובמים[4].
מאוחר יותר, חז"ל הזכירו את עין עיטם, כמקום שהיה קשור באמת מים לבית המקדש בירושלים[5].
כמו כן, נזכר במשנה ובתלמוד כפר עיטם: ”וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה”[6].
העיר הקדומה מזוהה כיום עם "ח'רבת אלח'וח'" שליד בריכות שלמה, אשר המעיין הנמצא בסמוך אליה נקרא עד ימינו בשם עין עטן[7].
הערות שוליים
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ו'.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק ג'.
- ^ ספר שופטים, פרק ט"ו, פסוקים ח'-י"א.
- ^ קדמוניות היהודים, חלק ח, ז, ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"א עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ד עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ה עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ו עמוד ב'.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 186-187.
