עין איתמר
 | |
| בריכת מעיין עין איתמר, מבט לניקבה | |
| שם נוסף | עין אורה, עין אל-בלד |
|---|---|
| מיקום המעיין | |
| מדינה | ישראל |
| מחוז | ירושלים |
| אזור | דרום מערב ירושלים |
| קואורדינטות | 31°44′27″N 35°08′49″E / 31.740958333333335°N 35.14698333333333°E |
| גובה | 675 מטר מעל פני הים |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| סוג נביעה | מעיין שכבה |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח |
עין איתמר, המוכר גם בשמות עין אורה ועין אל-בלד הוא מעיין שכבה בשטח גן לאומי הרי יהודה. המעיין ממוקם בסמוך לשביל ישראל כקילומטר דרומית למושב עמינדב בגדה הצפונית של נחל רפאים.[1][2]
תיאור המעיין
עין איתמר הוא מעיין שכבה הנובע ברכס לבן מנקבה באורך 10 מטרים החצובה בצלע ההר. בפתחת המעיין ממוקמת בריכה אליה ניקווים מי המעיין. ממדי הבריכה כ-2x4 מטרים ועומקה כ-1.3 מטרים.[1][3] על קירות בריכת המעיין צוירה בגרפיטי כתובת ״שמחה״ שדהתה עם השנים.
ניקבת המעיין גדולה מספיק לאפשר לאדם להיכנס לתוכה ומאפשרת גישה עד לנביעת המים מהסלע.
מסביב למעיין ניתן למצוא שרידים של הכפר שהקיף אותו בעבר, כולל טרסות חקלאיות ובוסתנים.[3] בקרבת המעיין עצי תאנה ואלון.
מקור השם
שם המעיין ״עין איתמר״ נקבע ב-1998 לזכרו של חסיד ברסלב ותושב מושב אורה, איתמר דורון, שנרצח בפיגוע במקום, מירי מחבלים פלסטינים תושבי בית לחם שארבו לרוחצים במקום ב-13 באוקטובר 1998.[4] אחרי הרצח נמלטו המחבלים ברכבו של דורון.[5] אחד המחבלים המשיך לבצע רצח נוסף לפני שנאסר, ברח פעמיים מהכלא הישראלי[6] עד שחוסל באוקטובר 2001.[7][8] המחבלים היו מארגון הטרור חמאס. משפחתו וחבריו של איתמר שיפצו את המעיין וחקקו לוח זיכרון לזכרו מעל פתחת נקבת המעיין.[2][9] לימים האשים אביו של איתמר, צבי דורון, את הממסד הדתי ואת אמונתו של בנו כי ״אלוהים שומר עליו״ כאחד הגורמים למותו, וציין את העובדה כי השאיר את המפתחות ברכב באמצעותו נמלטו המחבלים.[5]
המעיין מכונה לעיתים גם ״עין אורה״ על שם המושב הסמוך.[2]
בערבית המעיין קרוי ״עין אל-בלד״ (בערבית: عين إلى بليد, כלומר, מעיין הכפר) וקרוי כך משום שהיה המעיין הראשי של הכפר אל-ולג'ה ששכן במקום עד למלחמת העצמאות;[2] במסגרת מבצע ההר נכבש הכפר לאחר קרב קשה ותושביו פונו לגדה הדרומית של נחל רפאים, בעקבות כך המעיין ננטש אך שמו נשאר.[10][11] המעיין חולק שם זה עם מעיינות נוספים בארץ שהיו ״מעיין הכפר״, ביניהם מעיין בפאתי עוספיא.[12]
הפרדה וסכסוכים
המעיין משמש גם כמקוה, ורבים טובלים בו בימי שישי לכבוד שבת, בעקבות כך הפך המקום למוקד חיכוך בין דתיים לחילונים, בעוד שהדתיים ביקשו טבילה נפרדת בימי שישי, ראו בכך קבוצות חילוניות רדיקליות הדרת נשים[13]. שני הקבוצות החלו בהבאת תגבורת בימי שישי, כדי לקבוע על ידי כך את אופי המקום, וכך נוצרו מדי פעם מהומות בעיקר בימי שישי כשהתקשורת מדווחת על כך מידי פעם[14][15].
ביולי 2018 נחסמה ניקבת המעיין בבטון על ידי אלמוני, בארגוני הנשים האשימו בכך את הצד הדתי[16], הניקבה נפתחה מחדש על ידי פעיל במחאה נגד הדרת נשים. באוגוסט הפסיקה מובילת המאבק את המחאה בעקבות טענות לאיומים על חייה.[13] שדולת הנשים וארגונים נוספים פנו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לאכוף את הסדר במעיינות, ולכך התחייב השר לביטחון פנים גלעד ארדן. למרות זאת, אירועי אלימות נוספים דווחו במעיין גם בקיץ 2019,[15][17] מה שהוביל את משטרת ישראל להתחייב להגביר את נוכחותה במקום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עין אל בלד: בריכה קטנה ומטריפה, באתר ynet, 4 באוגוסט 2006
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מיכל דובינסקי, עין איתמר - עין אל בלד - עין אורה באתר טיולי, 5 ביולי 2020
- ^ 3.0 3.1 עין אורה - עין איתמר - עין אל בלד, באתר באלי לטייל, אוקטובר 2019
- ^ גלעד לאיתמר דורון
- ^ 5.0 5.1 ״הממסד הדתי אשם במות בני״ זועק צבי דורון, אביו של איתמר דורון ז״ל, מכתב שכתב צבי דורון לנשיא המדינה, 21 באוקטובר 2018
- ^ מחבל חמאס שרצח שני ישראלים ברח מהכלא בשכם, באתר וואלה!, 17 ביולי 2000
- ^ בכיר בחמאס חוסל בחברון ופעיל נוסף בטול כרם; המשך כוננות בשרון, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2001
- ^ עמירה הס ומאת עמוס הראל, 2 בכירים בחמאס ו-4 שוטרים פלשתיניים נהרגו מירי צה"ל, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2001
- ^ הפלשתינים לכדו את רוצחו של דניאל ורגס, שהודה גם ברצח איתמר דורון במושב אורה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1998
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 293.
- ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, עמ' 445.
- ^ מעיין הכפר עוספיא - עין אל בלד, באתר מסלולים
- ^ 13.0 13.1 מאיה הורודניצאנו, פנייה ליועמ"ש: פעל נגד התנכלות לנשים במעיינות בירושלים, באתר וואלה!, 31 באוגוסט 2018
- ^ אלון לוי, למרות הבטחת המשרד לביטחון פנים: הדרת הנשים במעיינות באזור ירושלים נמשכת, מיינט ירושלים, 18 ביוני 2019
- ^ 15.0 15.1 ורד פלמן, ניסו לרחוץ במים וספגו איומים: "המעיין שלנו מאז ומתמיד", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 ביוני 2019
- ^
ניר חסון, אלמוני רוקן מעיין באזור ירושלים, על רקע ניסיון להדיר נשים מרחצה במקום, באתר הארץ, 16 ביולי 2018
- ^ שלומי הלר, השוביניזם הדוחה במעיין ליד אורה: צעירות התלוננו נגד חרדים, כל העיר ירושלים, 14 ביוני 2019
