עין טב
עין טב (גם עייני טב) הוא שמה של עיירה יהודית קדומה ביהודה הנזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בהקשר לקידוש החודש שהתקיים בה לאורך השנים.
בהתאם למקורות היהודיים, בעין טב התקיים בית הוועד המיוחד לקידוש החודש ולעיבור השנה לאורך תקופת המשנה והתלמוד, וזאת גם לאחר מעבר הסנהדרין לגליל עם דיכוי מרד בר כוכבא. זאת, בהתאם להלכה לפיה: ”אין מעברין את השנים אלא ביהודה”[1].
בתלמוד הבבלי מובא כי רבי יהודה הנשיא הורה לרבי חייא ללכת ולקדש את החודש בעין טב, ולשלוח לו אישור מיוחד על כך: ”אמר לו רבי לרבי חייא, זיל (לך) לעין טב וקדשיה לירחא (וקדש את החודש), ושלח לי סימנא (את הסימן הבא) – דוד מלך ישראל חי וקיים”[2].
בתלמוד הירושלמי נזכר מעשה ברבי חנינא שהלך לקדש את החודש בעין טב בשעה שמזג האוויר היה מעונן, אולם הצליח לבסוף להבחין בירח דרך חור בעננים: ”רבי חנינה אזל (הלך) לעין טב למימנא (לקדש את החודש), והווה אוירא מעונן ... והקדיח לו הקב"ה ככברה ונראה מתוכה”[3]. כן נזכר בתלמוד מעשה באמורא רב הונא (חונא) בר אבין שהלך לקדש את החודש במקום: ”רב חונה אזל (הלך) לעייני טב למימנה”[4].
בבית הוועד שבעין טב נקבעו גם הלכות שונות הנוגעות לקידוש החודש, ובהן לעניין הקריאה בתורה בראש חודש: ”אלא בעין טב, על ידי שאינון ידעין דהוא ריש ירחא (כיוון שיודעים שם שראש חודש), קורין בראש חודש”[5], וכן לעניין התקיעה בשופר לאחר ההכרזה על קידוש החודש: ”אבא בר בא שאל לרבי, שופר קדוח מהו, אמר לו, כזה תוקעין בעייני טב”[6].
הגם שקידוש החודשים והשנה התבצע במקומות נוספים, כגון יבנה שביהודה ואושה שבגליל[7], המשיכה העדות בבית הוועד בעין טב להיחשב למוסמכת ביותר: ”רבי הושעיה כד הוה מקבל סהדיא (כאשר רבי הושעיה היה מקבל את עדות החודש) בעין טב, הוה אמר לון (היה אומר לעדים) הון ידעין (דעו) כמה עדות יוצא מפיכם, כמה שכר בתים יוצא מפיכם ... אפילו דיני נפשות”[7].
לאור התיאורים שבמקורות, מקובל להצביע על מיקומה של עין טב הקדומה באזור שפלת לוד. חיזוק משמעותי לכך הוא אזכורה של עיירה בשם ENTABA במפת מידבא מהמאה השישית לספירה, בין לוד ובין יבנה. בנוסף, יישוב בשם עין טאב נזכר בתעודה עות'מאנית מן המאה השש עשרה ככפר קטן שהתקיים באותה תקופה באזור לוד ואונו.
לקריאה נוספת
- שמואל קליין, ספר היישוב, עמ' 115.
- שמואל ספראי, המקומות לקידוש חודשים ולעיבור השנה בארץ לאחר החורבן, תרביץ ל"ה (ה'תשכ"ו), עמ' 27.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ה'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א'.
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה י"ד.
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה א'. - ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ג', הלכה ו'.
- ^ 7.0 7.1 תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ו', הלכה ח'.
