עיר ומלואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיר ומלואה
עיר ומלואה.jpg
עטיפת הספר במהדורת 1999 שלו
מידע כללי
מאת ש"י עגנון
שפת המקור עברית
סוגה סיפורת
הוצאה
תאריך הוצאה 1973
מספר עמודים 724

עיר ומלואה הוא אסופת סיפורים של ש"י עגנון שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו. הסיפורים מתרחשים כולם בעיר הולדתו בוצ'אץ' ונכתבו אחרי השואה וחורבן הקהילה היהודית של העיר. וכך הוא כותב בהקדמה לספר, שהוא הארוך בספריו:

זה ספר תולדות העיר ביטשאטש היא בוטשאטש אשר כתבתי בצערי וביגוני למען ידעו בנינו אשר יקומו אחרינו שעירנו עיר מלאה תורה וחכמה ואהבה ויראה וחיים וחן וחסד וצדקה הייתה למן היום הוסדה ועד שבא השיקוץ המשומם והטמאים והמטורפים אשר עמו ועשו בה כליה.

בסיפורים הכלולים בספר זה חזר עגנון לקרוא לעירו ביטשאטש במקום הכינוי "שִבּוּש" שבו כינה אותה ביצירות מוקדמות, כאשר חש כי השתבש משהו בחיי תושביה.

הסיפורים הכלולים בספר מספרים על העיר מראשיתה, על אנשיה בעיקר היהודים אך גם הגויים, על שקיעתה ועל חורבנה וכוללים קטעים אוטוביוגרפיים רבים.

את הכרך חותם הסיפור "הסימן", שראה אור כבר בשנת 1962, בכרך "האש והעצים". על מיקומו של הסיפור בסוף "עיר ומלואה" העירה ניצה בן-דב: "הבחירה העריכתית לחתום בסיפור זה קובץ, העוסק בעיר המולדת בוצ'אץ', מרמזת שזה סופו הנורא וזו חתימתו האחרונה של אותו עולם ומלואו תוסס וחיוני שעגנון תיעדו באהבה, במסירות ובביקורתיות בכרך זה וביצירות אחרות."[1]


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ניצה בן-דב, חיים כתובים – על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות, הוצאת שוקן, 2011, פרק ראשון: חמלת ה' במבט אירוני – חווית השואה ב"הסימן" של עגנון, עמ' 52-31.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0