עמנואל בן-גוריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמנואל בן-גוריון, 1980
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עמנואל בן-גוריון (תרע"ט, 1919ט"ו בניסן תשמ"ב, 8 באפריל 1982) היה סופר עברי ומומחה לתעופה, פרסם ספרי תעופה פופולריים. בן אחותו של דוד בן-גוריון ואחיו של אריה בן-גוריון.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1919 בעיר יליסבטגראד שבדרום האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), כבנם השני של ד"ר משה קוריטני, רופא ממשלתי ומנתח, וציפורה לבית גרין (אחות לאברהם, מיכאל, רבקה ודוד גרין), גננת בהכשרתה ואחות בעיסוקה. בשנת 1920 נרצח אביו בקליניקה שבביתם בידי רופא-עמית רוסי במהלך משחק שחמט בין חברים, והאם ציפורה ברחה מרוסיה עם שני ילדיה, אריה ועמנואל בחזרה לעיר הולדתה פלונסק אל אביה, אביגדור גרין.

בשנת 1925 עלה עמנואל עם סבו אביגדור גרין לארץ ישראל, שבה כבר שהו כשנה האם והבן אריה. המשפחה התיישבה בשכונת הדר הכרמל בחיפה, שם הייתה ציפורה אחות בקופת חולים. כל בני המשפחה עִברתו רשמית את שם המשפחה לבן-גוריון, שם שמקורו ביוסף בן-גוריון, ממנהיגי המרד הגדול. בשנת 1928 נישאה ציפורה לזמר והמורה לזמרה אריה פרידמן-לבוב, ולמשפחה המורחבת הצטרפה גם רות, בתו של פרידמן-לבוב (לימים רות הילמן, פסנתרנית, מייסדת ומנהלת הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע). אריה, רות ועמנואל למדו בבית הספר הריאלי.

בשנת 1938 החל עמנואל בן-גוריון את לימודיו בבית הספר לאמנויות "בצלאל" בירושלים. בשנת 1941, לאחר שלוש שנות לימוד ב"בצלאל", גויס לצבא הבריטי. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום מדעי הרוח - היסטוריה, פילוסופיה וחינוך. ב-14 בנובמבר 1947 הוא נפצג בגבו מיריות האוטובוס בו נסע בחיפה[1]. הוא שוחרר מבית החולים לאחר כ-12 ימים[2].

לאחר קום המדינה עבד במטה חיל האוויר בדרגת סגן, והיה חבר בהוצאת "מערכות". אז החל במחקריו על התפתחות מדע התעופה בעולם. הוא פרסם רשימות ומאמרים בנושאים מדעיים בעיתונים שונים, ובהם: "הארץ", "במחנה" וכן בבטאון חיל האוויר.

בשנת 1957 יצא ספרו הראשון: "50 שנות תעופה עולמית", ולאחריו הוציא ספרים נוספים בתחום התעופה: "מהלאה לשמש", "תעופה על-קולית" ו"סילונים מדבירי שחקים". הוא זכה על ספרו "תולדות התעופה בעולם" בפרס דב הוז בשנת 1959[3].

בן-גוריון לא נישא מעולם. בערב פסח תשמ"ב (1982) נפטר כתוצאה מהתקף לב בהיותו בקיבוץ בית השיטה, והוא נקבר למחרת בבית העלמין של הקיבוץ, והוא בן 64. ספרייתו ניתנה לביטאון חיל האוויר, והיא קרויה על שמו.

ספריו

  • 50 שנות תעופה עולמית, תל אביב: ע’ בן-גוריון, 1957.
  • תולדות התעופה בעולם, 2 כרכים, תל אביב: מסדה, תשי"ח[4])–תש"ך. ‬(כרך א: תולדות התעופה מניצניה הקדומים עד התרחבותה והתפשטותה בתבל; כרך ב: שנות הכרעה והתפשטות (מהדורה ב: תשכ"א)
  • כיבושים במעמקי החלל, תל אביב: מרחבים, 1960.
  • מהלאה לשמש: חידושים בטכניקה ומדע, רקיטות, קליעים מונחים וירחים מלאכותיים, מהדורה ב, תל אביב: מרחבים, 1960.
  • סילונים מדבירי שחקים, 2 כרכים, תל אביב: מסדה, תשכ"א–תשכ"ג. (כרך א: סילונים מדבירי שחקים; כרך ב: תעופה על קולית והנעה ראקטית)
  • אנשי תעופה מפורסמים, תל אביב: ש’ פרידמן (סדרת "דובי"), תשכ"ב. (מלווה ב-120 תצלומים)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0