גדול הדור

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל.PNG חסר בערך זה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: דרושה התאמת מקורות.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. נא להמתין לשלב הסינון השני. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גדול הדור הוא כינוי של התלמיד החכם הגדול ביותר בדור שקיימת מצווה לשמוע לדבריו. תואר זה נפוץ לאחר הקמת מועצת גדולי התורה בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג. התואר גדול הדור מקורו בגמרא, ומשמש בגמרא לציון אישיות ציבורית חשובה ובעלת השפעה, אך לאו דווקא בעלת סמכות הלכתית[1],

בדורות האחרונים הוכנס, על משקל התואר "גדול הדור", התואר "גדולים" (נהגה מלעיל בהברה אשכנזית 'גדוילים') לרבנים בולטים ומשפיעים. כיום משמש תואר זה במגזר הליטאי, כביטוי לרב שיש להתחשב בדעתו מכוח מעמדו כ"גדול".

משמעות התואר בגמרא

התלמוד משתמש בתואר "גדול דור" בהתייחס לאמוראים וגם לאישים מתקופת התורה שבכתב, בהם אברהם - "אברהם גדול הדור היה"[2], עמרם - "עמרם גדול הדור היה - והיו הכל נשמעין לדבריו"[3], יהושע בן נון, אלעזר הכהן, עלי הכהן ובעז. כן השתמשו בגמרא בתואר גדולי הדור בהתייחס לתנאים כמו שמעיה ואבטליון. לגבי אישים מתקופת האמוראים שימש התואר גדול הדור רק בהתייחס לאמוראי ארץ ישראל ולא לגבי אמוראי בבל[4]. כך למשל מציין התלמוד: "אמר אביי: גדול הדור רבי, גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור ר' יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו רבי"[5]. כן כונו בתואר זה רבי יהושע בן לוי, רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני[6], רבי זירא ורב שמואל בר רב יצחק[7].

לדברי אברהם אורנשטיין, בתקופת האמוראים שימש התואר "גדול הדור" לתיאור פעילות והשפעה ציבורית, ללא קשר לגדלות תורנית. את מסקנתו זו הוא תומך בראיות הבאות:

בתקופת הראשונים והאחרונים

מאז תקופת הראשונים משמש התואר "גדול הדור" תיאור לסמכות אידאולוגית והלכתית עליונה. בהשקפת העולם החרדית, "גדול הדור" הוא המנהיג העליון שיש להישמע לכל הכרעותיו.

כבר רש"י בפירושו לתלמוד כותב, במקום שבו מנתה הגמרא רק את רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה במקום שהיו בו רבנים נוספים, שרק שני אלו נמנו כי הם היו גדולי הדור[9]. כן נעשה שימוש דומה במונח על ידי בעלי התוספות[10] ובפירוש רש"י למסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א'.

החל מהדורת האחרונים מופיע התואר "גדול הדור" פעמים רבות בטענות שיש לפסוק הלכה כצד מסוים מאחר שרב שהיה גדול הדור נהג כך. למשל, ספר חרדים מצוטט ככותב בעניין המחלוקת האם יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות שביעית: "וכן היה נוהג ומנהיג גדול הדור מהר"ר משה מטראני ז"ל גם גדול הדור כבוד מהר"ר יוסף קארו זצ"ל בסוף ימיו כשחבר שלחן ערוך כתב סתם ..."[11]. המהרש"ל כתב בספר "ים של שלמה" על רבינו שלום מווינה: "אבל חלילה לי לחלוק על הגאון ... ומהרי"ל גדול בדור כתב עליו ... אף שנראה לי מתוך רוב דעת הפוסקים להתיר מ"מ ... יש לנהוג כמותו"[12].

כיום השימוש העיקרי בתואר זה נעשה על ידי החרדים הליטאים, והוא משמש אותם ככינוי למנהיג הציבור הליטאי.

היחס לפסקי הלכה של גדול הדור

בהתייחס לדברי הגמרא, ששמואל הנביא עבר על איסור המורה הלכה בפני רבו[13], הקשו התוספות מדוע שמואל נחשב מורה הלכה בפני רבו? הרי שמואל באותו יום פגש את עלי לראשונה, והם תרצו: "גדול הדור היה, ובא ללמוד לפניו". המהרי"ק כתב שמדברי תוספות אלו לומדים שהאיסור להורות הלכה בפני רבו חל גם על גדול הדור שאינו רבו, אם הוא בא ללמוד בפניו[14], ורבי ישראל איסרלן כותב שהאיסור חל לגבי גדול הדור אפילו לא בא ללמוד בפניו[15] וכן נפסק בשולחן ערוך[16].

הרב אברהם שרמן הרחיב על החובה להישמע לגדולי הדור בפסק דין בו ביטל למפרע גיור בהסתמך על כללים שהופיעו בכרוז עליו חתמו הרבנים רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי שמואל הלוי ווזנר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי יוסף שלום אלישיב והרב נתן גשטטנר. את פסק הדין פרסם בקובץ מיוחד תחת הכותרת: "סמכותם הייחודית של גדולי ישראל בנושאים של גרות ועגינות".

כבוד גדול הדור

בשולחן ערוך נפסק שאין צריך להסב בליל הסדר לפני "תלמיד חכם מופלג בדורו"[17] ושיש לקום לפניו מלוא קומתו. הדעות חלוקות בשאלה האם דין זה שגדול הדור נחשב לרבו, חל גם לשאר עניינים כמו אבלות או רק בעניינים אלו.

בעניין מצוות והדרת פני זקן, המחייבת לעמוד בפני תלמיד חכם בד' אמותיו ובפני רבו המובהק מיד כשרואהו ועד שנעלם מעיניו או שמתיישב, פסק השולחן ערוך (יורה דעה רמ"ד י') שכל "מופלג בחכמה" דינו כרב מובהק, והרמ"א מבאר (על פי דברי התוספות ותרומת הדשן) שגדול הדור נחשב למופלג בחכמה.

מי נחשב גדול הדור?

רבי ישראל איסרלן והרמ"א כתבו לגבי גדול הדור שהוא צריך להיות מפורסם, אולם מעבר לכך כמעט ואין מקורות מדורות קודמים הדנים בשאלה מי נחשב גדול הדור.

גדולי הדור מהעת האחרונה

עד התבססות הישוב בארץ הקודש לא היה אדם שנשא בתואר "גדול הדור" באופן בלעדי, אם כי היו בודדים שהתקרבו לכך, כמו החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בקרב יהדות אירופה. בקרב הציבור הליטאי בתקופת קום המדינה כונו כך החזון איש ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בהמשך שימש תואר זה להתייחסות לרב שך ולרב יעקב ישראל קנייבסקי. בתקופתו של הרב שך כמנהיג הציבור הליטאי נעשה שימוש רב לגביו בתואר "גדול הדור" בממדים שלא היו בעבר. הדבר נבע בעיקר בשל מעמד-העל של הרב שך לאורך תקופה של כשלושים שנה בציבור הליטאי ובציבור החרדי בכלל. לאחריו הרב המרכזי שכונה "גדול הדור" בציבור הליטאי היה רבי יוסף שלום אלישיב. לאחר מכן נחלקו הדעות בהציבור הליטאי כשיש מי שמונה את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן כ"גדול הדור" ויש מי שמונה את הרב שמואל אויערבאך כ"גדול הדור" אחר פטירת הרב שטיינמן נתחלק תואר גדול הדור בציבורו להרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קניבסקי, ואחר פטירת הרב אויערבאך נקרא בציבורו צדיק הדור הרב ישראל יצחק קלמנוביץ[דרוש מקור].

מרבית המכונים "גדול הדור" נמנים עם הציבור הליטאי, ועיקר השימוש בו נעשה על ידם. בקרב החסידים, האדמו"ר הוא המנהיג, והוא שם בראש מעייניו את הדאגה לאנשי החסידות שלו, לפיכך רק יוצאי דופן מקרב הרבנים החסידיים שאינם אדמו"רים נקראו או נקראים "גדול הדור", ובהם הרב מטשיבין דב בריש ווידנפלד, והרב שמואל וואזנר. עם זאת, ישנם המתייחסים באופן דומה ל"צדיק הדור", אדמו"ר מוערך במיוחד, כמו למשל רבי אהרן רוקח, מבעלז, שזכה להערכה רבה גם בקרב חסידויות אחרות. תואר דומה הוא "פוסק הדור", כינוי לרב שפסקיו מקובלים על מרבית הציבור, ושמגיעות אליו הכרעות הלכתיות סבוכות.

הספרדים בתחילה הכפיפו עצמם לדמות רבנית אחת, והמונח "גדול הדור" יובא לציבור הספרדי מאוחר יותר. מהמשך הפך הרב רבי עובדיה יוסף למנהיג הספרדי המשפיע והבולט ביותר והוא נחשב בציבור זה כ"גדול הדור".[18]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אברהם אורנשטיין, הערך גדול הדור, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל ב, עמ' 711
  2. מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב')
  3. מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א' ובפירוש רש"י שם.
  4. אורנשטיין, עמ' 715
  5. מסכת מועד קטן, דף כ"ב, עמוד ב'
  6. מסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'
  7. מסכת גיטין, דף כ"ג, עמוד ב'
  8. מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד ב'
  9. "ורבנן טובא בהדייהו אלא שהם היו גדולי הדור" מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'
  10. מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב'
  11. בנימין יהושע זילבר, אז נדברו חלק ג-ד, עמוד 278
  12. ים של שלמה, ט"ז, אוצר הגדולים, ח', עמ' ק"ט
  13. מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב'.
  14. מהרי"ק, שורש קסט, ד"ה ואשר הבאת ראיה מעלי
  15. תרומת הדשן, סימן קלח
  16. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ד, סעיף י'
  17. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב, סעיף ה'
  18. בקרב החרדים הלאומיים הראשון והבולט ביותר היה הרב קוק שנפטר ב-1935 ומהווה דמות ייחודית ומשפיעה עד ימינו. אחריו בלט בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. בארצות הברית בלטה דמותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק שנחשב למנהיגה של הציונות הדתית שם עד פטירתו בתחילת שנות ה-90, ובישראל הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו שהיו פעילים עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0