עפרה (שבט בנימין)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין[1] שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.[2]

חוקרי המקרא התמודדו עם הקושי בהתאמת הפסוקים בספר יהושע לממצאים הגאוגרפים ולזיהויה של עפרה עם טייבה. מצד אחד, על פי תיאור הגבול בספר יהושע עבר קו הגבול בין בנימין לאפרים מיריחו לבית אל שנמצאות שתיהן מדרום לטייבה, ומאידך, מופיעה עפרה ברשימת ערי בנימין שנחלתו הייתה הדרומית מבין שני השבטים. היו שהסבירו כי קו הגבול לא הלך בקו ישר מיריחו לבית אל, אלא הקיף את עפרה וכלל אותה בתחומי נחלת שבט בנימין. פרופ' יהודה אליצור פירש את הפסוקים על פי הסבר זה, וטען כי הגבול לא הקיף את עפרה באופן שרירותי, אלא הוא נמשך מיריחו להר בעל חצור, שנמצא צפונית לעפרה, וממנו לבית אל, וזאת משום שההר הבולט משמש נקודת גבול גאוגרפית-טבעית וקצהו של החבל שנקרא "הר בית אל".[3]

עפרה נזכרת מאוחר יותר כאזור הקרב שנערך בין פלשתים ובני ישראל בהנהגתו של שאול המלך.[4] ייתכן שזוהי העיר הנזכרת בפרשת אמנון ותמר בשם "אפרים"[5] ובמלחמת אביה בן רחבעם בירבעם בן נבט בשם "עפרין".[6]

עפרה הייתה מיושבת כל ימי בית שני. היא מוזכרת כאחת הערים שהיו בשליטת שמעון התרסי. על פי יוסף בן מתתיהו, אספסיאנוס כבש אותה בדרכו מקיסרין לירושלים.

בימי הביניים, עדיין נקרא בערבית 'עפרא' וגאוגרף מוסלמי במאה ה-13 מזכירה[7].

ב-1975 הוקם יישוב בשם עפרה מערבית לכפר הפלסטיני טייבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיר מקראית נוספת בשם עפרה שכנה באזור צפוני יותר, בנחלת שבט מנשה, והיא הייתה עירו של יואש ממשפחת אבי-העזרי, אביו של גדעון השופט.
  2. ^ השם טייבה (الطيّبة) הוא קיצור של השם א-טייבת-אל-איסם (الطيّبة الاسْم) - "טובת השם" או "זו ששמה טוב". שם זה ניתן על ידי הערבים לכמה יישובים שנקראו בתקופות שקדמו לכיבוש הערבי "עפרית" (عفريت) או "עפרה" כיון שמשמעותם בערבית היא "שֵד", ולכן העדיפו תושבי המקום לקרוא ליישובים בשם בעל משמעות חיובית.
  3. ^ יהודה אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה": למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת".
    יהודה אליצור, ‏גבולות נחלת אפרים, באתר "דעת".
  4. ^ ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק י"ז.
  5. ^ ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק כ"ג.
  6. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק י"ט.
  7. ^ יאקות, מעג'ם אלבולדאן ג. עמ' 688
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0