בעל חצור

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 532: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).


הַר בַּעַל חָצוֹר הוא הגבוה בהרי השומרון וגובה פסגתו 1,016 מטר מעל פני הים. הוא מציין את נקודת הגבול בין הרי יהודה והשומרון. פסגות ההר נמצאות מזרחית לסילואד וצפונית מזרחית לעפרה שבשומרון. השם "בעל-חצור" מתייחס רק לפסגת ההר, המכונה בערבית "תל עצור". הגוש ההררי בכללותו, מכַפְר- מליךּ במזרחו ועד לאזור יברוד ונחל חרמִיה במערב, מכונה רמת חצור.

איזכור מקראי

לפי המגילה החיצונית לבראשית (אחת המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן שבצפון ים המלח), ברמת חצור הייתה מריבת רועי אברהם ורועי לוט, ממנה ראה לוט את ככר הירדן ובחר לרדת לסדום ושם הבטיח ה' לאברהם אבינו את ארץ ישראל (ראה ספר בראשית, פרק י"ג).

על פי חלק מהפרשנים, הר זה הוא "בעל חצור" בו רצח אבשלום את אמנון אחיו, בנקמה על עינוי אחותו תמר. וכך כתוב בספר שמואל ב':

וַיְהִי, לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם, בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם; וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם, לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ; יֵלֶךְ-נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו, עִם-עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אַל-בְּנִי אַל-נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד, עָלֶיךָ; וַיִּפְרָץ-בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ. וַיִּפְרָץ-בּוֹ, אַבְשָׁלוֹם; וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ אֶת-אַמְנוֹן, וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

בימי בית שני

בתקופת בית שני היה האזור מרכז יהודי חשוב. בימי מרד החשמונאים נחשבו הרי גופנה שנמצאים מערבה לבעל חצור כמרכז המרד החשמונאי. לפי עמנואל הראובני היה בבעל חצור עורף יהודי חזק.

יוסף בן מתתיהו כותב בספר חשמונאים א' (ט',9) ובספר קדמוניות היהודים (י"ב, 11) על הקרב האחרון של יהודה המכבי באלעשה שהיה באזור זה. שם הוא נפל ומת.

תצפיות מההר

בשל גובהה ומיקומה, נשקף מפסגת ההר נוף למרחק. במערב רואים חלקים ממישור החוף הצפוני (הכרמל וזכרון יעקב) והדרומי (מראשון לציון עד אשקלון), ואת הים התיכון. במזרח רואים את בקעת הירדן, ים המלח ואת עבר הירדן המזרחי מהר החרמון, הרי הגלעד, הרי מואב ועד הרי אדום. בדרום נראים הר הצופים בירושלים והרודיון בהרי יהודה והרי חברון ובצפון יש תצפית לעבר הרי שומרון והרי הגליל התחתון[1].

הסכמי אוסלו

היום ההר הוא שטח צבאי סגור ושוכן עליו בסיס של מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. במסגרת הדיונים עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע, ישנה דרישה ישראלית שעל ההר תהיה תחנת התרעה ישראלית לפחות לחמש שנים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0