עפר בן דוד
 | |
| לידה |
30 ביוני 1931 כפר גלעדי, ישראל |
|---|---|
| פטירה | 22 באוקטובר 2013 (בגיל 82) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת יום כיפור | |
עפר בן-דוד (30 ביוני 1931 - 22 באוקטובר 2013) היה אלוף-משנה בצה"ל. בין היתר, פיקד על גדוד נח"ל שהשתתף בכיבוש מתחם התעלות המבוצר באום-כתף במלחמת ששת הימים, פיקד על חטיבת הערבה ומרחב שלמה ושימש כמושל רפיח, וכמושל חברון.
תולדות חייו
עפר בן דוד נולד לדוד בן דוד (טחור) ובלה לבית שר בקיבוץ כפר גלעדי. הוריו ילידי מחוז ווהלין, בסביבות העיר קובל (כיום באוקראינה). אביו עלה לארץ ישראל בגפו, בגיל 17, ושימש כ "מוכתר" כפר גלעדי בשנות השלושים. את לימודי התיכון עשה בבית ספר החקלאי מקווה ישראל. בן דוד נלחם במלחמת העצמאות בגזרת ירושלים, בהיותו בן 17.
מלחמת ששת הימים
למלחמת ששת הימים הגיע כמפקד גדוד 906 שהיה גדוד קורס המ"כים של הנח"ל שבסיסו היה במחנה שבטה. יחד עם גדוד נוסף של הנח"ל (גדוד 907 - היאחזויות) הוכפפו לחטיבת הנגב בפיקודו של יקותיאל אדם. בתוכנית הקרב המשולב של אוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון, לכיבוש מתחם אום-כתף, הוטל על החטיבה לכבוש את המוצב המצרי המבוצר שכלל תעלות מבוטנות כשהמרכזית והארוכה שבהן היא באורך של 3 ק"מ. על הגדוד שבפיקודו הוטל בשלב הראשון, להוביל ולנווט את החטיבה באיגוף רגלי לילי בדיונות שמצפון למתחם, ובשלב שני, לפרוץ אל המוצב ולכבוש את התעלה המרכזית שבו. חיילי הגדוד ערכו בתקופת ההמתנה אימונים רבים של לחימה ביעד מבוצר על מודל מאולתר של קטע ממתחם התעלות של אום-כתף.[1]
בן דוד הוביל ניווט לילי שהסתיים בהצלחה כשהכוח החטיבתי הגיע סמוך אל הקצה הצפוני של התעלה המרכזית של המתחם המבוצר. לאחר הרעשה ארטילרית כבדה של חיל התותחנים הישראלי, הסתערו שני גדודי הנח"ל הסדירים וחדרו לתוך תעלות הקשר של המתחם המצרי. תוך לחימה נחושה הצליחו לכבוש את התעלות ואת המתחם בקרב מורכב שנמשך כל הלילה. בכך נפתחה הדרך לשריון הישראלי לנוע אל תוך המתחם והובקע המעוז העיקרי במערך המצרי בסיני. לאחר קרב אום-כתף עבר הגדוד אל עריש ולג'יראדי ונלחם בכוחות המצרים שנותרו באזור ונסוגו מרצועת עזה לאחר שהאזור נכבש על ידי אוגדה 84 של צה"ל שהמשיכה מערבה לכיוון רומני וקנטרה.[1]
שישה מלוחמי גדוד 906 עוטרו בציון לשבח, שניים צל"ש רמטכ"ל מרב-אלוף יצחק רבין, שניים צל"ש אלוף מישעיהו גביש ושניים צל"ש חטיבתי מאל"ם יקותיאל אדם (קותי).
מושל ומפקד בעזה, יהודה ושומרון וסיני
לאחר מלחמת ששת הימים מונה למושל חברון הראשון. בתקופתו, התיישבה בפסח 1968 במלון פארק בחברון, ולאחר מכן בתוך מתחם הממשל הצבאי, הקבוצה הראשונה של מקימי קריית ארבע בראשות הרב משה לוינגר.[2] בן דוד נחשב כבעל יחסים טובים עם ערביי חברון בכלל ועם ראש עיריית חברון, מוחמד עלי אל ג'עברי, בפרט.
שירת כסגן מפקד חטיבת הבקעה בזמן מלחמת ההתשה בבקעת הירדן תחת פיקודו של המח"ט, עוזי עילם. במהלך תקופה זו הוביל מרדפים, קידם את מקצוע הגששות והשתתף במבצעים מעבר לגבול. לאחר מכן, שירת כמפקד חטיבת הערבה תחת אריק שרון כאלוף פיקוד דרום.
מונה כמושל רפיח בדרגת אלוף-משנה (אל"ם) ובתפקידו זה היה מעורב במשא ומתן על אדמות פתחת רפיח. שימש כ"שופט" בטקסי "סולחה" רבים של הבדואים, תושבי האזור.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוצב להיות מפקד מרחב שלמה (מרש"ל) שכלל את דרום סיני ואת חופי מפרץ אילת. השתחרר מצה"ל לאחר שהיה מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בן דוד נישא לרבקה לבית דרוזדובסקי מקיבוץ עין חרוד ונולדו להם ארבעה בנים. אחיה של אשתו, פרופסור גדעון ארז, היה ממקימי אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ומראשוני הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה.
עפר בן דוד נפטר בכפר סבא ותרם את גופתו למדע.
פרסומיו
- "המערכה בלבנון", ספר, 1985 בהפקת "טכנוסדר".
- "עפר וחברים, ילדי ההר", ספר, הוצאת תמוז, 2004.
- "ערובה נגד הסכין והשנאה", מאמר, "הארץ", 11 בינואר 1991 (במאמר מפורטת הצעה להפיכת רצועת עזה לאמירות כאפשרות להסדרת היחסים בין ישראל לתושבי עזה הערביים.)
- "עשרים ושש שנים של קנאות", מאמר, "הארץ", 18 בנובמבר 1994 (במאמר מתוארים הסדרי התפילה במערת המכפלה. נכתב, ככל הנראה, בהמשך לאירועים שהתפתחו לאחר "טבח מערת המכפלה".)
קישורים חיצוניים
- תיאור קרב אום-כתף, באתר "העמותה להנצחת חללי הנח"ל"
- מכתב תשובה מאת יצחק רבין, בעת היותו שר הביטחון, לעופר בן דוד, בהתייחס לדרכי פעולת צה"ל באינתיפאדה הראשונה, 1989
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: עדות מיכה שורץ' אינו ערך חוקי
הקרב על אום כתף והג'יראדי 070613 חלק 3, עדות מיכה שורץ באתר יוטיוב
- ^ שמואל נפתלי, כך התנחלנו בחברון, מעריב, 5 בספטמבר 1975
