עקאבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עקאבה
عقّابة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה טובאס
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,710[1] (2016)
אזור זמן UTC +2

עקאבה (ערבית: عقّابة) היא עיירה פלסטינית, הממוקמת בנפת טובאס, שבצפון הגדה המערבית, כ-15 ק"מ מדרום-מזרח לג'נין וכ-3 ק"מ מצפון לעיירה טובאס. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיירה מנתה 8,710 תושבים בשנת 2016[1].

מיקום וגאוגרפיה

העיירה מממוקמת על המדרון הצפוני של הר "ראס אל עקרה" שפסגתו בגובה של 680 מטר מעל פני הים. אחת הפסגות הגבוהות ביותר באזור צפון השומרון. בהר וסביבתו יער וחורש ים תיכוני שהוכרז כשמורת טבע בידי הרשות הפלסטינית.

היסטוריה

העיירה בנויה סביב גרעין עתיק, שבמרכזו מאקם א-נבי עקבה, המתוארך להתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. לפי המסורת המקומית, המאקם והכפר נקרא על-שם מייסדו[2]. כקילומטר ממזרח לכפר ממוקמת "ח'ירבת סלחב", תל ארכאולוגי קטן בו נמצאו ממצאים בעיקר מתקופת הברזל בארץ ישראל.

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע ככפר בסנג'ק שכם (מחוז שכם). תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, והכנסות מזדמנות מכוורות לגידול דבורים ועזים[3]. בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה תשע ושש דקות היינו בעקאבה, כפר בן מאה ושלושים תושב, היושב על גבעה שבצלעה רואים מספר מסוים של בורות מים עתיקים חצובים בסלע. הבתים רעועים. מסגד קטן מחוץ לכפר, בצד מזרח, נושא כיפה צנועה”[4].

בשנת 1882, בסקר ארץ ישראל המערבית תואר כ: "כפר גדול יחסית למרגלות ההר, עם קרקע פתוחה מצפון. שהכפר ניצב גבוה ממנה, עם מטעי זיתים מדרום"[5].

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר למחוז שכם.

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בעקאבה הייתה אוכלוסייה של 330 נפש, רובם מוסלמים למעט 8 נוצרים[6]. במפקד 1931 היו בכפר 89 בתים מאוכלסים (יחד עם, בהם התגוררו-403 תושבים, מתוכם 9 נוצרים[7]. בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 580 מוסלמים ו-20 נוצרים. שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 8,068 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,259 דונם לחקלאות שלחין, ו- 4,284 דונם לגידולי דגנים[8].

בשנות ה-30 של המאה ה-20 ממשלת המנדט עודדה את חידוש היער שסביב לכפר וסיפקה לתושביו שתילי עצים לנטיעות[9]. לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, טמון עברה משליטה ירדנית לישראלית. ב–1 באוגוסט 1967, חתם מפקד פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צווי סגירה לתשעה שטחים לצורך אימונים, לאורך הרצועה המזרחית של גב ההר. ביניהם "שטח 903" שממערב לעקאבה ששימש את תושבי הסביבה למרעה ולגידולי דגנים[10].

בשנת 1982 נתפס ל"צרכים צבאיים" שטח סמוך לפסגת "ראס אל עקרה" בו הוקמה ההיאחזות נח"ל עירית.

לאחר הסכמי אוסלו, רוב הכפר הוגדר כשטח A‏ עם זאת מצדו המערבי והצפוני הוא גובל בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. אזור זה של ספר המדבר היורד לכיוון בקעת הירדן שהוגדר כשטח אש והגישה אליו מוגבלת. בשטח זה שוכנות מספר קהילות רועים בדואיות שחכרו אדמות מתושבי עקאבה[10].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עקאבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, 2010, עמוד: 778
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft
  4. ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ - ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1983, עמוד: 235
    הספר בגרסה אלקטרונית, באתר גוגל ספרים
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 228
  6. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
  7. ^ Mills, 1932, p.67
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
  9. ^ במשק הערבי, הארץ, 1 באוגוסט 1934
  10. ^ 10.0 10.1 אתר למנויים בלבד עמירה הס, צה"ל לא חס על הבדואים ומתאמן בחצר האחורית שלהם, גם ברמדאן, באתר הארץ, 17 במאי 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0