פולאנים (מערביים)

פולאנים מערביים
Polanie (פולנית)
אוכלוסייה
	שבט היסטורי; אבות האומה הפולנית
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
	אגן נהר הווארטה, אזור פולין גדול (Wielkopolska), מרכזים: גנייזנו ופוזנן
שפות
	סלאבית מערבית
דת
	פגניזם סלאבי; נצרות קתולית (החל משנת 966)
קבוצות אתניות קשורות
	סלאבים מערביים; קשרים לוויסלאנים, מזוביאנים וגופלאנים
נוסח תפילה
	רומי (לטיני)

פולאנים מערביים (בפולנית: Polanie; בלטינית: Polani) היו שבט סלאבי-מערבי ולכיטי אשר ישב באגן נהר הווארטה (Warta) באזור פולין גדול (Wielkopolska) החל מהמאה ה-6 לספירה.^[1] השבט נחשב במחקר ההיסטורי המסורתי לכוח המניע מאחורי הקמת המדינה הפולנית הראשונה ולמקור צמיחתה של שושלת פיאסט (Piast).^[2] עם זאת, בעשורים האחרונים עלו תהיות במחקר הארכאולוגי וההיסטורי לגבי עצם קיומה של זהות שבטית "פולאנית" מובחנת לפני המאה ה-10, כאשר חוקרים מסוימים מציעים כי השם הוחל רטרואקטיבית על תושבי המדינה שהקימו בני שושלת פיאסט.^[3]

אטימולוגיה וזיהוי

השם "פולאנים" נגזר מהמילה הסלאבית "Pole" שפירושה "שדה".^[4] המשמעות המילולית של השם היא "אנשי השדות" או "שוכני השדות הפתוחים", כינוי המשקף את אורח החיים החקלאי של השבט באזורים המישוריים של פולין גדול, בניגוד לשבטים ששכנו באזורים מיוערים יותר.^[5]

המונח "פולאנים מערביים" משמש במחקר המודרני כדי להבחין בין שבט זה לבין הפולאנים המזרחיים (Polianians) ששכנו באזור קייב ומילאו תפקיד דומה בהקמת רוסיה של קייב.^[6] הארכאולוג אנדז'יי בוקו מציין כי הופעת השם בשני אזורים כה מרוחקים כמעט בו-זמנית מעלה שאלות לגבי מקור משותף או דפוס של מתן שמות פוליטיים לקבוצות כפריות במרחב הסלאבי.^[6]

גאוגרפיה וטריטוריה

לב הארץ הפולאנית השתרע באזור המכונה "פולין גדול" (Wielkopolska), סביב המרכזים המבוצרים (Grodos) של גנייזנו (Gniezno), פוזנן (Poznań), גייץ' (Giecz) ואוסטרוב לדניצקי (Ostrów Lednicki).^[7] אזור זה אופיין באדמות פוריות ובמערכת נהרות ואגמים שסיפקו הגנה טבעית ונתיבי סחר אסטרטגיים.^[8]

על פי "הגאוגרף הבווארי", מסמך מהמאה ה-9 המפרט שבטים סלאביים מצפון לדנובה, הפולאנים כלל אינם מוזכרים בשמם.^[9] במקום זאת, מופיע שבט הגופלאנים (Goplanie) לו מיוחסים 400 *civitates* (מעוזים או יחידות טריטוריאליות).^[6] עובדה זו הובילה חלק מהחוקרים להניח כי הפולאנים היו תת-קבוצה של הגופלאנים או שבט שהשתלט עליהם מאוחר יותר.^[10]

מסורות וראשית שושלת פיאסט

ההיסטוריה המוקדמת של הפולאנים שזורה במיתוסים על שושלת פיאסט, כפי שתועדו בכרוניקה של גאלוס אנונימוס בתחילת המאה ה-12.^[11] על פי האגדה, השושלת החלה בפיאסט המחרש (Piast) ובאשתו רז'פקה (Rzepka), איכרים פשוטים שאירחו שני אורחים מסתוריים בביתם לאחר שגורשו מחצרו של השליט הרשע פופיל (Popiel).^[12]

האורחים בירכו את בני הזוג, ובעקבות נבואה הפך בנם, שיימוביט (Siemowit), לשליט הפולאנים לאחר שהדיח את פופיל.^[13] אחרי שיימוביט שלטו לסטק (Lestek) ושיימומיסל (Siemomysł), אביו של מיישקו הראשון, אשר על פי הכרוניקה הרחיבו את גבולות המדינה באופן משמעותי.^[14]

ממצאים ארכאולוגיים ומבנה חברתי

המחקר הארכאולוגי המודרני, העושה שימוש בדנדרוכרונולוגיה (תיארוך באמצעות טבעות עצים), מצביע על כך שהפריצה הגדולה בבניית המעוזים בפולין גדול התרחשה סביב שנת 920 לספירה.^[7] המעוזים בגייץ', גנייזנו ופוזנן נבנו מחדש או הורחבו באופן מאסיבי בתקופה זו, מה שמעיד על ריכוז כוח פוליטי ותכנון מרכזי קפדני.^[15]

פוזנן: בפוזנן התגלו שרידי ארמון (Palatium) מאבן וקפלה צמודה מהמאה ה-10, המעידים על רמה אדריכלית גבוהה והשפעות מהקיסרות הרומית ה"קדושה".^[16]
גנייזנו: נחשבה למרכז הפולחני והאידאולוגי של השבט. חפירות בגבעת לקה (Lech's Hill) חשפו שרידי מזבח פגאני ותל אבנים גדול שקדם להקמת הקתדרלה הנוצרית.^[17]
אוסטרוב לדניצקי: אי באגם לדניצה ששימש כאחד ממרכזי השלטון המרכזיים. במקום נמצאו גשרים אדירים (הארוכים ביותר בפולין של אותה עת) ומתחם מגורים מפואר עבור הנסיך ופמלייתו.^[18]

האליטה הלוחמת של הפולאנים כללה ככל הנראה גם שכירי חרב זרים. ממצאים של כלי נשק מסוג סקנדינבי ו"קברי תא" (Chamber graves) באזור פולין גדול מרמזים על נוכחות של ורנגים (ויקינגים) ששירתו כחלק מהפמליה של שליטי פיאסט.^[19]

גישות ביקורתיות: "הפנטום ההיסטוריוגרפי"

אחד הדיונים הסוערים ביותר במחקר העדכני נוגע לעצם קיומם של הפולאנים כישות שבטית עתיקה. החוקר פשמיסלב אורבנצ'יק טוען כי "הפולאנים" הם המצאה היסטוריוגרפית מאוחרת.^[3] לטענתו, היעדרות השם מהמקורות בני הזמן (כמו "הגאוגרף הבווארי") מעידה על כך שלא היה שבט כזה.^[20] הוא מציע כי השם נוצר כחלק מתהליך בניית זהות חדשה למדינה המאוחדת של מיישקו הראשון ובולסלאב האמיץ, במטרה להעניק לגיטימציה לשלטונם.^[21]

אורבנצ'יק אף מעלה השערה נועזת לפיה שושלת פיאסט עצמה אינה מקומית, אלא מורכבת מפליטים ממורביה הגדולה (Great Moravia) שנחרבה בתחילת המאה ה-10.^[22] פליטים אלו, שהביאו עמם ידע ארגוני, צבאי ודתי מתקדם, הקימו את רשת המעוזים החדשה בפולין גדול והטמיעו את האוכלוסייה המקומית בתוך מבנה מדינתי חדש.^[23]

המעבר לנצרות וגיבוש המדינה

תהליך הגיבוש המדינתי הגיע לשיאו תחת שלטונו של מיישקו הראשון (Mieszko I). בשנת 965 נישא מיישקו לנסיכה הבוהמית דאברוסקה (Doubravka).^[24] שנה לאחר מכן, בשנת 966, קיבל על עצמו מיישקו את הנצרות, אירוע המכונה במסורת הפולנית "טבילת פולין".^[25]

המעבר לנצרות איפשר לפולאנים להשתלב במערכת הפוליטית האירופית של ימי הביניים. בולסלאב האמיץ (Bolesław Chrobry), בנו של מיישקו, המשיך את תנופת ההתפשטות וזכה להכרה רשמית מהקיסר אוטו השלישי ב"פסגת גנייזנו" בשנת 1000, שבה הוקמה הארכיבישופות העצמאית של גנייזנו.^[26]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פולאנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 143.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 175.
^ ^3.0 ^3.1 Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 908.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 155.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 13.
^ ^6.0 ^6.1 ^6.2 Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 184.
^ ^7.0 ^7.1 Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 178.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 183.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 912.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało ב 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 914.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. xix.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 17.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 23.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 25.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 179.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 236.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 229.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 309.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2018). "Co się stało w 1018 roku?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 1043.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 913.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 914.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 964.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 967.
↑ Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 29.
↑ Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 873.
↑ Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 109.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פולאנים (מערביים)42515348Q428713

[1] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 143.

[2] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 175.

[Urbańczyk,908-3] 3.0 ^3.1 Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 908.

[4] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 155.

[5] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 13.

[Buko,184-6] 6.0 ^6.1 ^6.2 Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 184.

[Buko,178-7] 7.0 ^7.1 Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 178.

[8] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 183.

[9] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 912.

[10] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało ב 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 914.

[11] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. xix.

[12] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 17.

[13] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 23.

[14] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 25.

[15] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 179.

[16] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 236.

[17] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 229.

[18] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 309.

[19] Urbańczyk, Przemysław (2018). "Co się stało w 1018 roku?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 1043.

[20] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 913.

[21] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 914.

[22] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 964.

[23] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 967.

[24] Gallus, Anonymus (2003). "Gesta principum Polonorum: The Deeds of the Princes of the Poles". Budapest – New York: CEU Press, p. 29.

[25] Urbańczyk, Przemysław (2016). "Co się stało w 966?". Poznań: Zysk i S-ka, p. 873.

[26] Buko, Andrzej (2008). "The Archaeology of Early Medieval Poland". Leiden • Boston: Brill, p. 109.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

	ערך שניתן לשפר את מקורותיו
	בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן חסרים מקורות וסימוכין זמינים לקורא ברשת. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.