פול רונצהיימר
 | |
| השכלה |
גימנסיה אולריציאנום, אאוריך אקדמיית אקסל שפרינגר |
|---|---|
| עיסוק | עיתונאי וסופר |
| פרסים והוקרה |
2011 פרס הרברט קוואנדט לתקשורת 2016 פרס אקסל שפרינגר 2022 עיתונאי השנה 2022 מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 |
פאול רונצהיימר (בגרמנית: Paul Ronzheimer; נולד ב-26 ביולי 1985 באאוריך, גרמניה). הוא עיתונאי וסופר גרמני המשמש כסגן עורך ראשי וכתב לענייני מלחמה ומשברים בעיתון בילד.[1] בנוסף, הוא הפנים העיתונאיות של חברת אקסל שפרינגר, ומדווח עבור ערוצי מדיה שונים, כולל Welt TV ופוליטיקו בנוסף לבילד.
כתבה שפרסם בספטמבר 2024 בעיתון הבילד עומדת במרכז פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד.
ביוגרפיה
רונצהיימר בילה את ילדותו בפריזיה המזרחית בגרמניה. הוא למד בגימנסיה אולריציאנום באוריך. לאחר סיום לימודיו עבד כעיתונאי בעיתון "אמר צייטונג". מאז 2008 עבד רונצהיימר כעיתונאי בעיתון הגרמני בילד.
קריירה
בשנת 2015 סיקר רונצהיימר משבר הפליטים הסורי, ושידר ראיונות בשידור חי במהלך טיוליו עם פליטים ברחבי אירופה.[2] הוא עבד ככתב מלחמה באוקראינה, לוב, טורקיה, סוריה, אפגניסטן ועיראק.[3] הוא ראיין דמויות בולטות ביניהן וולודימיר זלנסקי, בנימין נתניהו, אנגלה מרקל, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, ויקטור אורבן, אנדז'יי דודה, קיריאקוס מיצוטאקיס וטאקר קרלסון. הוא אורח קבוע בתוכניות אירוח פוליטיות גרמניות מרכזיות בטלוויזיה.
נכון לפברואר/מרץ 2022, רונצהיימר הוא כתב מלחמה בקייב, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022. במרץ 2022, רונצהיימר ראיין את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי[4] וגם את האחים קליצ'קו בקייב.
במאי 2022, העיתון השבועי די צייט התייחס לרונצהיימר כ"אחד מכתבי המלחמה בעלי המוניטין הגבוה בעולם". בשנת 2022, לפני הענקת פרס הטלוויזיה הגרמנית, מספר מקורות מתחו ביקורת על כך שלמרות סיקורו הנרחב, הוא לא היה ברשימה המקוצרת ל"עיתונאי השנה".
מאז אוגוסט 2023, הוא מנחה פודקאסט בשם "רונצהיימר", שם הוא דן בעבודתו, במיוחד באזורי משבר כמו אוקראינה וישראל, ועוסק בדיונים עם אורחים בולטים מעולם הפוליטיקה והעיתונות על נושאים עולמיים. בשנת 2024, הפודקאסט שלו היה מועמד לפרס הפודקאסט הגרמני. במרץ 2024 הוא ערך את אחד הראיונות הראשונים של השנה עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שצוטט ברחבי העולם. באפריל הוא ערך ראיון בלעדי עולמי עם וולודימיר זלנסקי על הפלישה הרוסית לאוקראינה.
ב-28 בספטמבר 2024, יום לאחר ההתנקשות בחסן נסראללה, נלקחו רונצהיימר וצוותו מחדרי המלון שלהם למקום לא ידוע כשהם אזוקים ועיניהם מכוסות. הם נחקרו ושוחררו מאוחר יותר באותו היום. הסיבה לכאורה למעצר הייתה ראיון חי של רונצהיימר עם תאגיד השידור הציבורי הישראלי. האירוע נשמר בסוד על ידי מעסיקו של רונצהיימר, בילד, עד שרונצהיימר עזב את לבנון.[5]
מעורבותו בפרשת הדלפת המסמכים לעיתון בילד
ב-6 בספטמבר 2024 פרסמו רונצהיימר ועמיתו פיליפ פיאטוב כתבה שכללה תוכן מתוך מסמך סודי המתאר, לדברי העיתון, את אסטרטגיית המשא ומתן של חמאס עם ישראל.[6] פרסום זה עומד במרכז פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד.
על פי החשד הודלף המסמך הסודי של חמאס לבילד מיונתן אוריך, דובר ויועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך אלי פלדשטיין, דוברו הצבאי של נתניהו, לישראל איינהורן, יועצו הפוליטי של נתניהו, באמצעות קשריו עם רונצהיימר.[7] המסמך הודלף בצורה מסולפת שתאמה את האינטרסים של נתניהו: הוא הוצג כאילו נכתב או אושר על ידי יחיא סינוואר, בעוד שלמעשה היה נייר עמדה של שירות המודיעין הצבאי של חמאס שנכתב על ידי פעיל לא ידוע באביב 2024. מהמסמך הושמטו חלקים מהותיים שהראו כי חמאס מעוניין בהסכם עם ישראל, כולל המלצה לגלות "גמישות" במשא ומתן ורצון בהפסקת אש ארוכה. נטען כי נתניהו השתמש בפרסום ב"בילד" כדי להחליש את תנועת המחאה בישראל שדרשה עסקה לשחרור החטופים, להציג את המפגינים כמשרתים את אינטרס חמאס ולקדם את הנרטיב שחמאס אינו מעוניין בסיום המלחמה ולכן המשא ומתן חסר טעם.[8]
חיים אישיים
רונצהיימר מתגורר בברלין, אך מאז תחילת המלחמה באוקראינה, הוא מדווח כמעט ברציפות משם.[9]
פרסים
- 2011: פרס הרברט קוואנדט מדין (יחד עם ניקולאוס בלומה)[10]
- 2016: פרס אקסל שפרינגר[10]
- 2022: מסדר ההצטיינות של אוקראינה, דרגה שלישית[11]
- 2023: זכה בתואר "עיתונאי השנה 2022" על ידי כתב העת Medium Magazine[9]
עבודות
- רונצהיימר, פול; הוצאת הרדר (2018). הביוגרפיה של סבסטיאן קורץ (בגרמנית). פרייבורג. ISBN 978-3-451-39977-0. OCLC 1020792505.
קישורים חיצוניים
פול רונצהיימר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פול רונצהיימר, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
- ↑ Welle (www.dw.com), Deutsche. "Limbourg: 'Diversity is one of the strengths of DW's Global Media Forum' | DW | 21 June 2022". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-26 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "How live video on Periscope helped 'get inside' the Syrian refugees story". the Guardian (באנגלית). 13 בספטמבר 2015. נבדק ב-26 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Scherrer, Benedict Neff, Lucien. "Journalism or crisis tourism? How a war reporter became the news". Neue Zürcher Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-26 ביוני 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Zitser, Joshua. "Zelenskyy warns of war in Donbas like 'the world has not seen in hundreds of years' as Russia masses troops for a new offensive on the eastern front". Business Insider (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-26 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Germany's Bild: Beirut correspondent arrested after live interview with Israeli outlet". The Times of Israel. 9 באוקטובר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Das plant der Hamas-Chef mit den israelischen Geiseln – zum Schaudern!, bild.de, 2024-09-06 (בגרמנית)
- ↑ איתמר אייכנר, חשד למעורבות בפרשת המסמכים הסודיים: יועץ נתניהו יונתן אוריך נחקר באזהרה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2024
- ↑ התחקיר שחושף את קשרי נתניהו לעיתון הגרמני, ואת תפקידו במאמץ לסכל עסקה, באתר ynet, 16 במאי 2025
- ^ 9.0 9.1 "Paul Ronzheimer's biography". German American Conference at Harvard.
- ^ 10.0 10.1 "2016". Axel-Springer-Preis (בגרמנית). נבדק ב-26 ביוני 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "In eigener Sache: Ukraine ehrt deutsche Journalisten mit Verdienstorden". Die Welt (בגרמנית). 14 בנובמבר 2022. נבדק ב-15 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
פול רונצהיימר41561469Q47199975