לדלג לתוכן

ישראל איינהורן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

תבנית אישיות ריקה ישראל "שְׂרוּלִיק" איינהורן (נולד ב-1980) הוא יועץ תקשורת, מנהל קמפיינים פוליטיים, פרסומאי, מפיק תרבותי ואיש חיי לילה ישראלי. בעל חברת ייעוץ וקשרי ממשל "Perception Media" וכן חברה לייעוץ אסטרטגי שהקים בסרביה "Insight Partners".

איינהורן נקשר במספר פרשיות פליליות במסגרת עבודתו בלשכת ראש ממשלת ישראל, בעת כהונתו של בנימין נתניהו. הוא נאשם בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר וחשוד במגע עם סוכן זר, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ועבירות הלבנת הון בפרשות "קטרגייט" ופרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד. בינואר 2026 הגדירה אותו משטרת ישראל "עבריין נמלט".

בשנת 2024 נכלל ברשימת 50 היהודים המשפיעים בעולם של העיתון ג'רוזלם פוסט,[1] שבו הוא מרבה לכתוב טורי דעה.[2]

ראשית חייו

איינהורן נולד בתל אביב לטליה, משפטנית, וברוך איינהורן, מומחה מחשוב שעמד בראש מדור מערכות הפעלה בממר"ם[3][4] ובהמשך עבד בחברת IBM. לו שלוש אחיות.[5] בילדותו התגורר עם משפחתו בקופנהגן, בירת דנמרק, במסגרת עבודתו של אביו, ושב לישראל כנער. בנעוריו נחשב ל"ילד פלא" של חיי הלילה המקומיים.[5]

קריירה

מוזיקה ומועדוני לילה

בתחילת המאה ה-21 פעל איינהורן כמפיק אירועים, די-ג'יי ומנהל קריאייטיב במועדוני לילה.

הוא שימש כמפיק מוזיקלי בהרכב Angel Tears (אנ') – הרכב פיוז'ן ישראלי-בריטי שהוקם בתל אביב, המשלב מוזיקה אתנית, מוזיקה אלקטרונית וניו-אייג'. ההרכב הוציא ארבעה אלבומים: "Way of the Mystic"‏ (1998), "Harmony"‏ (2001), "The Dreaming"‏ (2002) ו-"Vision"‏ (2004).

בשנת 2005 נאסר ראובן לובלין, מנהל מועדון "האומן 17" בירושלים, עקב עבירות מס, וביקש מאיינהורן למלא את מקומו בעת מאסרו.[6] איינהורן יזם במועדון ליינים חדשניים והביא אמנים בינלאומיים. בין השאר נהג להשמיע מוזיקה ערבית לבליינים שלו.[5]

פרסום וייעוץ אסטרטגי

בשנת 2010 נמנה עם מקימי משרד הפרסום "אלנבי קונספט האוס", שם הוביל קמפיינים עבור מותגים כמו פפסיקו, סודהסטרים וטמפו.[7]

בשנת 2017 ייסד את חברת הייעוץ "Perception Media",[8] המתמחה באסטרטגיה פוליטית, מיתוג תקשורתי וניהול קמפיינים. בשנת 2018 שימש כעוזר פוליטי לשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, תמורת תשלום של כ-110 אלף שקלים שמשרד השוויון החברתי שילם לחברת "פרספשן מדיה".[9] החל מ-2019 שימש יועץ אסטרטגי בכיר ומנהל קריאייטיב בחמש מערכות הבחירות של בנימין נתניהו, ונמנה עם המעצבים המרכזיים של הקמפיין שהביא לניצחון הליכוד ב-2022.[10]

איינהורן ערך קמפיינים לגופים מכל קצות הקשת הפוליטית[11][12] וייעץ גם למנהיגים בעולם, בהם נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ'.[13][14]

שימש כיועץ בכיר בתחום דעת קהל ומדיה דיגיטלית לשר הביטחון אביגדור ליברמן, וב-2018 פרש מתפקידו זה על מנת לאפשר את מינויה של אימו טליה איינהורן כחברה בוועדה למינוי בכירים, שעסקה במינוי רמטכ"ל מבין מועמדיו של ליברמן לתפקיד.[15][16]

בתקופה מאוגוסט עד דצמבר 2023, כאשר ישראל כ"ץ כיהן כשר האנרגיה, שילם המשרד כ-100 אלף שקלים לחברת פרספשן עבור שירותי עוזר פוליטי. לאחר מכן, מחודש מרץ 2024 ועד דצמבר 2024, בעת כהונתו של כ"ץ כשר החוץ, שימש איינהורן בעצמו כעוזר פוליטי במשרד, תמורת סכום של כ־240 אלף שקלים שמשרד החוץ שילם לחברת פרספשן, בהליך של פטור ממכרז על בסיס התקשרות עם תושב חוץ.[17][9]

ב-2023 הופיע איינהורן בפרק של התוכנית "דו"ח רולניק" על "מכונת הרעל", שבו כונה "מלך הכאוס". הוא התוודה כי עבד במטא לסייע לאלגוריתם להקצין את שיח המשתמשים, עם חשיפה לתכנים נפיצים וטעונים פוליטית.[18]

בתחילת מלחמת חרבות ברזל סייע למשלוח אמצעי לחימה מסרביה לישראל, ופעל לפתיחת נתיב טיסה להעברת תחמושת לישראל דרך מונטנגרו.[19][20]

איינהורן עבר להתגורר בסרביה ובאפריל 2024 הקים בבלגרד חברת ייעוץ בשם Insight Partners.[21] החברה רשומה בכתובת של מכון המחקר IPESE, שם הוא משמש כחבר במועצה המייעצת. את המכון הקים זוראן קוראץ', יועץ פוליטי סרבי המתגאה בקשרים הדוקים עם ישראל ועם נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ'. ב-2024 דיווחה החברה על הכנסות של 2.3 מיליון דולר מ"שירותים שנמכרו בשווקים זרים" מחוץ לסרביה, עם הוצאות של 640 אלף דולר ורווח של 1.5 מיליון דולר אחרי מיסים. איינהורן הוא בעל השליטה היחיד בחברה ועובדה היחיד.[22]

בסוף אוקטובר 2025 פורסם כי העיתונאי חיים לוינסון קיבל לפחות 200 אלף שקל מחברת פרספשן של איינהורן, במהלך השנים 2019 עד 2024. בעקבות הדברים הללו הופסקה עבודתו של לוינסון בעיתון הארץ.[23]

פרשיות משפטיות

הטרדת עד מדינה

לפי כתב אישום שהוגש נגדו, ב-2019 פעל להטריד את עד המדינה שלמה פילבר, שנדרש להעיד נגד נתניהו בתיק 4000, כשיחד עם יונתן אוריך ועופר גולן שכר רכב עם מערכת הגברה כדי להשמיע קריאות נגד פילבר מחוץ לביתו.[24]

חשדות לביצוע עבירות מרמה, הונאה וזיוף מסמכים

במרץ 2022 העביר היועץ המשפטי של לשכת הפרסום הממשלתית מסמך סודי ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שבו פורטו חשדות כי איינהורן ביצע עבירות של מרמה, הונאה וזיוף מסמכים במסגרת קמפיין תיירות שניהל בשנים 2017–2018. מבצע העוקץ כלל המצאת חברות קש, התחזות, וזיוף מסמכים וכתובות מייל. על פי החשדות, איינהורן הפעיל מערכת הונאה מתוחכמת ולקח במרמה מהמדינה כמעט מיליון שקל. למרות העברת החומר לפרקליטות המדינה וליועצת המשפטית לממשלה, והעברתו למשטרה באביב 2024, לא נפתחה חקירה פלילית מקיפה בנושא.[25]

חשדות לעבירות של מגע עם סוכן זר ושוחד

ב-24 בנובמבר 2024 פורסם כי איינהורן ויונתן אוריך, במסגרת חברת "פרספשן", הפעילו קמפיין הלבנת תדמית של קטר לרגל מונדיאל 2022, למרות קשריה במימון טרור אסלאמי, ובזמן עבודתם בלשכת ראש הממשלה.[26][27]

מאוחר יותר בנובמבר התפרסם שאיינהורן חשוד במעורבות בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים שפורסמו בעיתון הגרמני "בילד", שבעטיה הוגש כתב אישום נגד אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד.[28] איינהורן חשוד כי העביר את המסמך לעיתון הגרמני דרך קשריו עם סגן עורך העיתון פול רונצהיימר.[29] באותה התקופה שבה על פי החשד קיים איינהורן קשרים עם גורמים הקשורים בקטר הוא יעץ לשר החוץ ישראל כ"ץ ונחשף למידע מדיני רגיש. בין השאר ליווה איינהורן את כ"ץ לגרמניה לוועידת מינכן לביטחון ונכח בפגישה בינו לבין סגן קנצלר גרמניה רוברט האבק. במהלך הוועידה נערך לכ"ץ ריאיון לעיני הקהל שאיינהורן היה שותף בהפקתו. את הריאיון ערך פול רונצהיימר, שפרסם מאוחר יותר בעיתון הבילד את "מסמך חמאס" שהודלף על ידי אנשי ראש הממשלה במסגרת הפרשה. לפי כתב האישום העביר אלי פלדשטיין לאיינהורן את מסמך חמאס כדי שיעביר אותו לרונצהיימר.[30]

ב-25 בפברואר 2025 הוחלט לפתוח בחקירת פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר ובה איינהורן ואוריך חשודים מרכזיים לצד עופר גולן ואלי פלדשטיין.[31][32] בשל חקירת קשריו בפרשה, הודיעה אמו, טליה איינהורן, שלא תשתתף בדיוני הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בה היא חברה, בנוגע למינוי ראש שב"כ חדש.[33]

ב-26 במרץ 2025 פורסם כי איינהורן, הנמצא בסרביה ומייעץ לנשיא אלכסנדר ווצ'יץ', סירב להתייצב לחקירת משטרת ישראל בנדון.[34] ב-4 באפריל 2025 אישר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כי איינהורן חשוד בפרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר.[35]

ב-22 עד 24 ביולי 2025 ערכו חוקרי להב 433 חיקור דין לאיינהורן במשרד התובע הכללי העליון בבלגרד בנוגע לשתי הפרשות הקטריות.[36] החקירות התפרסו על פני שלושה ימים, כחמש שעות כל אחת, בהשתתפות חוקרים מיחידת להב 433, עדי ארד מפרקליטות המדינה והפרקליט הבכיר ניסים מירום.[37]

לאחר החקירה פורסם כי איינהורן חשוד במגע עם סוכן זר, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.[38] עורך דינו הסרבי מסר שחלק מהחקירה סווג כ"סודי לחלוטין" על ידי התובע הסרבי, מה שעלול להצביע על נושאים הקשורים לביטחון הלאומי של סרביה.[20]

במהלך החקירה נחשף כי תשלום על מסע השפעה למען קטר הועבר לחברה הסרבית בבעלות איינהורן. איינהורן הודה בחקירתו כי ניהל שני קמפיינים נפרדים שנועדו לשפר את תדמיתה של קטר: הראשון, "לייטהאוס", שפנה לעולם ולקהילות יהודיות, נועד לצייר את קטר כמדינה ידידותית. עבור קמפיין זה קיבל איינהורן תשלום של כ-48 אלף דולר מדי חודש מהקטריים. הקמפיין השני נערך בשיתוף עם הלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק ונועד להחדיר לתקשורת הישראלית מסרים בעד קטר ונגד מצרים כמתווכת בעסקת חטופים. עבור קמפיין זה קיבל איינהורן מפוטליק תשלום של למעלה מ-30 אלף דולר מדי חודש[37][39]

במהלך החקירה התברר שאיינהורן לא הצהיר על קשריו עם גורמים הקשורים בקטר בהסדר ניגוד העניינים שחתם עם משרד החוץ ומשרד האנרגיה והתשתיות כשנשכר כיועץ לשר ישראל כץ.[37]

בינואר 2026 הגדירה משטרת ישראל את איינהורן "עבריין נמלט שהוצא נגדו צו מעצר", כחלק מהנימוק בבקשה מדוע יש לאסור על יונתן אוריך את המגע עמו.[40]

חיים אישיים

איינהורן נשוי לאמנית ליאת איתן ואב לשני בנים ובת.[12][5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ 50 Influential Jews: Srulik Einhorn - No. 42, The Jerusalem Post, ‏2 באוקטובר 2024
  2. ↑ SRULIK EINHORN | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
  3. ↑ ברוך איינהורן, באתר memoriz+
  4. ↑ התפתחות מערכת המחשוב המרכזית (Mainframe) בממר"ם, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 אתר למנויים בלבד איתמר קציר, מהאומן 17 לכוורת של ביבי: שרוליק איינהורן הוא הנשק הסודי של מכונת הרעל, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024
  6. ↑ עידית אברהמי, אין כרטיס מועדון, באתר הארץ, 22 ביולי 2005
  7. ↑ ענת ביין-לובוביץ', ‏"פרסומאים יודעים לייצר פרסומות, לא יודעים לייצר תוכן", באתר גלובס, 2 ביוני 2014
  8. ↑ אתר האינטרנט הרשמי של Perception Media
  9. ^ 9.0 9.1 לא רק בלשכת נתניהו: השרים כ"ץ וגמליאל העסיקו את שרוליק איינהורן כעוזר פוליטי, באתר ynet, 17 בפברואר 2025
  10. ↑ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, אחד מאדריכלי הניצחון של נתניהו: "אמרנו לציבור את האמת והוא החליט", באתר הארץ, 10 באפריל 2019
  11. ↑ רוני זינגר, לא רק בלשכת נתניהו: השרים ישראל כ"ץ וגילה גמליאל העסיקו את שרוליק איינהורן כעוזר פוליטי, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2025
  12. ^ 12.0 12.1 שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  13. ↑ זאב אברהמי, הפגנות הענק נגד הנשיא האירופי, שמקבל ייעוץ מהישראלי שחשוד ב"קטאר-גייט", באתר ynet, 2 באפריל 2025
  14. ↑ Billboards and Bullets: An Israeli Spin Doctor at the Service of Serbia | Balkan Insight, Balkan Insight, ‏16 באפריל 2025
  15. ↑ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, בנה של המועמדת לוועדת המינויים התפטר מתפקידו כיועץ לליברמן כדי לאפשר את מינויה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018
  16. ↑ יועצו של ליברמן התפטר כדי לאפשר את מינוי אמו לוועדת מינויי בכירים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2018
  17. ↑ https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/forein4_2024/he/repository-of-answers_ministry-of-foreign-affairs_forein4_2024.xlsx
  18. ↑ ציוץ של UnXeptable ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 בנוב׳ 2024
  19. ↑ ירון אברהם, החשדות נגד איינהורן, הפנייה לראש המל"ל - והמסרים שהעביר למקורביו, באתר מאקו, 1 באפריל 2025
  20. ^ 20.0 20.1 Sasa Dragojlo, Jelena Zoric, Serbia Labels Questioning of Israeli Spin Doctor ‘Confidential’, Balkan Insight, ‏2025-07-25 (באנגלית אמריקאית)
  21. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג,, הקשר הבלקני: מסמכי פרשת קטאר חושפים את האסטרטגיה של איינהורן למען האיש החזק בסרביה, באתר הארץ, 16 באפריל 2025
  22. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, החברה של שרוליק איינהורן בסרביה קיבלה יותר מ־2 מיליון דולר ב־2024, באתר הארץ, 16 ביולי 2025
  23. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון קיבל לפחות 200 אלף שקל מחברת פרספשן של שרוליק איינהורן, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2025
  24. ↑ נטעאל בנדל, כתב אישום נגד יועציו של נתניהו בגין הטרדת עד המדינה פילבר, באתר ynet, 11 בפברואר 2025
  25. ↑ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, שרוליק איינהורן הונה את המדינה ולקח במרמה קרוב למיליון שקל באמצעות חברות קש, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2025
  26. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, "קטאר כמתווכת לשלום": מסמכים חושפים את המסרים שהציעו אוריך ואיינהורן, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2024
  27. ↑ קמפיין מקורבי רה"מ לטובת קטאר, והמסמכים: "להדגיש – היא פועלת למען שלום", באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
  28. ↑ נטאאל בנדל, "יועץ נתניהו וידא עם פלדשטיין שהעביר את המסמך לאיש הקשר ב'בילד'", באתר ynet, 20 בנובמבר 2024;
    החוסיד מ"הבילד": זה איש הצללים שקיבל לידיו את המסמך המודלף של פלדשטיין, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2024
  29. ↑ ליאור אוחנה, פרשת המסמכים הסודיים: יונתן אוריך שוב נחקר באזהרה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
  30. ↑ נטעאל בנדל, מה יודע איינהורן? המשטרה תבחן אם נחשף למידע רגיש | התיעוד עם העיתונאי שפרסם את "מסמך חמאס", באתר ynet, 3 באפריל 2025
  31. ↑ עופר חדד, הבדיקה בישראל לגבי העסקת פלדשטיין אצל קטאר, והקשר לפרשת המסמכים, באתר מאקו, 13 בפברואר 2025
  32. ↑ עמרי מניב, שיטת קטאר: כך היא הצליחה לחדור אל מוקדי הכוח בישראל והניסיון "לקנות" גם את משפחות החטופים, באתר מאקו, 1 במרץ 2025
  33. ↑ נטעאל בנדל, הבן מעורב ב"קטאר-גייט" - חברת הוועדה לא תשתתף בדיונים על מינוי ראש השב"כ, באתר ynet, 26 במרץ 2025
  34. ↑ מורן אזולאי, יועץ נתניהו לשעבר, והשאלה המרכזית: מי מסר את המסמך ל"בילד"? זהו שרוליק איינהורן ששמו נקשר בפרשה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2024
  35. ↑ אחרי אוריך ופלדשטיין: המשטרה תחקור את שרוליק איינהורן, באתר "סרוגים", 4 באפריל 2025
  36. ↑ נטעאל בנדל, הגן על אוריך, טען שפעל בשליחות לשכת רה"מ: הפרטים מחקירת "יועץ הסתרים" בסרביה, באתר ynet, 22 ביולי 2025
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 אתר למנויים בלבד בר פלג,, חברה סרבית של איינהורן קיבלה תשלום על קמפיין קטארי שיועד לאזרחי ישראל, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2025
  38. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג,, חברה סרבית של איינהורן קיבלה תשלום על קמפיין קטארי שיועד לאזרחי ישראל, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2025
  39. ↑ חני אדרי, ‏מטורף: זה הסכום שקיבל ישראל איינהורן מקטאר, באתר "סרוגים", 21 בינואר 2026
  40. ↑ נטעאל בנדל, המשטרה הגדירה לראשונה את איינהורן עבריין נמלט: "הוצא נגדו צו מעצר", באתר ynet, 12 בינואר 2026

ישראל איינהורן42932579

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישראל_איינהורן&oldid=3674097"