פורטל:חינוך/מאמר נבחר/אוסף ערכים נבחרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


1

פסל ז'אן פיאז'ה

תאוריית ההתפתחות בשלבים היא תאוריה בפסיכולוגיה התפתחותית שיוצרה הוא ז'אן פיאז'ה. התאוריה מתייחדת בכך שאינה מסבירה את ההתפתחות כנובעת רק משיפורים כמותיים ביכולת הזיכרון ועיבוד המידע, אלא כתהליך המורכב משלבים הנבדלים זה מזה איכותית, ואשר הם אוניברסליים - משותפים לילדי כל התרבויות.

מנגנון האיזון הוא שמניע את התקדמותו של הילד, שכאשר נתקל במצב שאינו יודע כיצד להתמודד עמו נוקט בפעולה של התאמה, שכלול פעולותיו כדי שיתאימו לסיטואציה החדשה, או הטמעה, התמודדות עם המצב החדש בדרכים הישנות.

מתאוריית פיאז'ה עולה שאין תועלת רבה באימון שיזרז את ההתפתחות הקוגניטיבית.

2

יאנוש קורצ'ק

יאנוש קורצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי בפולין. מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי. כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הרצה רבות על הדרך הרצויה ביחס לילדים. תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.

כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.

ב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.


3

גימנסיה הרצליה

הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל. הגימנסיה הוקמה ב־1905 והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. כיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון בצפון מרכז תל אביב, השוכנת ברחוב ז'בוטינסקי 106. המקום משמש גם כמרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה.

הבניין הישן של בית הספר היה בנוי בסגנון אקלקטי, סגנון שניסה ליצור מחדש אדריכלות ישראלית בארץ ישראל ומשלב אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרח תיכוניים יחד עם תפישות אירופאיות. מיקומו של הבניין היה על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל והוא בלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי דאז של תל אביב. צורת מיקומו והשפעתו של המבנה על התפקוד האורבאני של האזור מיקמו את בית הספר בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במבנה העיר. בשל ריבוי מספר התלמידים ומפני שהבניין המקורי היה רעוע והיווה סכנה, הוחלט להעביר את בית הספר למיקום חדש ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, בו הוא נמצא כיום. בית הספר החל לפעול במיקומו החדש ב-1958 והריסת המבנה הישן החלה ב-1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום. ההחלטה על הריסה במקום שיפוץ ושימור הייתה שנויה במחלוקת ואף גרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח.

כיום הגימנסיה העברית "הרצליה" היא בית ספר על יסודי שש-שנתי מהמובילים בתל אביב. לומדים בה כאלפיים תלמידים ומלמדים בה כמאתיים מורים. היא נמצאת ברחוב ז'בוטינסקי במרכז ת"א בין כיכר המדינה לרחוב אבן גבירול.

4

כריכת הספר: "ביטול בית הספר"

ביטול בית הספר (באנגלית Deschooling Society) הוא ספרו המפורסם ביותר של איוואן איליץ'. הספר התפרסם ב-1970 ותורגם לעברית בהוצאת מסדה בשנת 1973. בספרו, איליץ' מבקר את הניהול ההיררכי של בתי הספר, שלטענתו, מעודד את הפאסיביות של התלמידים, ושניהול היררכי זה הוא טיפוסי לכלכלה המודרנית הטכנולוגית שמונעת מאנשים ללמוד.

הספר מתאר בפירוט תוכניות ודאגות של התקופה בה נכתב, ולכן עלול להחשב ארכאי, אך מהות טענותיו והצעותיו נשארה רדיקלית כיום, באותה מידה בה היא הייתה בזמנו. בעודו מספק דוגמאות מציאותיות על השפעותיו של החינוך הממוסד, איליץ' גם מציע הצעות קונקרטיות לחינוך אלטרנטיבי ומבוזר.

הטענה המרכזית של איליץ' היא כי יש לבטל את בית הספר. הוא טוען כי בית הספר מהווה מכשול לקיומה של חברה מתוקנת, ומתנגד למוסד בית הספר כאפשרות ליישום של תהליך חינוכי תקין של האדם בפרט, ושל החברה בכלל.

5

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/5

6

שיעור האוריינות בעולם לפי מדינות

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. במשמעות רחבה יותר, המושג מציין שליטה ביכולות תקשורת נוספות - דיבור, האזנה והתבוננות - המאפשרות, יחד עם כישורי קריאה וכתיבה, תפקוד נאות בחברה. אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית, ובפרט שימוש במחשב ובתקשורת נתונים. יש הכוללים במושג גם כישורים מתמטיים בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.

מנתחי מדיניות רבים מחשיבים את רמת האוריינות בחברה כמדד חשוב ביותר של ההון האנושי של אזור מסוים. זאת מכיוון שניתן להכשיר אנשים אוריינים באופן קל וזול יותר מאשר אנשים שאינם כאלה. קובעי המדיניות גם טוענים כי האוריינות מגבירה את אופציות התעסוקה ואת הגישה לחינוך גבוה. בקרלה שבהודו, לדוגמה, שיעורי תמותת הילדים והנשים ירדו באופן משמעותי בשנות השישים, בזמן שבנות שלמדו לאחר רפורמות האוריינות בהודו ב־1948 החלו להקים משפחות. אולם מחקרים מהעת האחרונה טוענים כי ייתכן שהתאמות כמו אלה מגיעות מההשפעות הכלליות של חינוך ולאו דווקא מאוריינות מוגברת.

7


מסע בני נוער לפולין הוא מן האירועים המרכזיים במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה. המסעות לפולין הפכו לאחת התופעות החשובות בעיצובו של זיכרון השואה בסוף המאה ה-20. סביב המסעות התפתח דיון ציבורי ואקדמי נרחב, והוא חלק בלתי נפרד מהדיון על הוראת השואה ומקומה במערכת החינוך, דיון שהוא עצמו חלק מדיון רחב עוד יותר, על עיצוב זכר השואה בחברה הישראלית בכלל.

המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.

לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים.

8

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/8

9

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/9

10

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/10

11

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/11

12

פורטל:חינוך/מאמר נבחר/12



Logo hamichlol 3.png
הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0