פורטל:מדע בישראל/תחומי מחקר/רשימה
רשימה של תחומי מחקר
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
בשנת 1987 הקים פרופסור נועם להב מהאוניברסיטה העברית בירושלים את האגודה הישראלית לחקר ראשית החיים, ואף כיהן כיו"ר בשנים 1987-2000. בשנת 2004 הוסיפה האגודה גם את תחום האסטרוביולוגיה, ועל כן שונה שמה לאגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה וחקר ראשית החיים, כאשר מדי שנה מתקיימים כנסים בנושאים אלה עם משתתפים מרחבי העולם. החל משנת 2016, יו"ר האגודה הוא פרופ' אבשלום אליצור וסגן היו"ר הוא ד"ר תומר שושי.
2
את המחקרים הביולוגיים הראשונים שנערכו בארץ ישראל ביצעו חוקרי טבע זרים במאה ה-19, שתיעדו את החי והצומח באזור. בתחילת המאה ה-20 החל עיסוק לא מאורגן במחקר ביולוגי שימושי בתחומי הרפואה והחקלאות על מנת לסייע ליישוב היהודי המתגבש; ביניהם ניתן למנות את אהרון אהרונסון ואת יצחק אלעזרי-וולקני (על שמו מכון וולקני). מחקר של ממש בביולוגיה החל בארץ ישראל רק ב-1922, עם הקמת 'המכון לחקלאות ומדע-טבע' בתל אביב, שבראשו עמדו וולקני ואוטו ורבורג. ב-1925, עם הקמת האוניברסיטה העברית, היה בה מכון למיקרוביולוגיה, ובשנים הבאות הוקם בה 'מכון לחקירת טבע א"י', שהתבסס על יחידת חקר הטבע (בראשות ורבורג) מתוך 'המכון לחקלאות וחקר הטבע' בתל אביב (מכון זה פוצל בראשית שנות ה-30 למחלקות לבוטניקה וזואולוגיה). במקביל הוקם ב-1934 ברחובות מכון זיו (לימים מכון ויצמן למדע), ובו מחלקה לביוכימיה; מחקר בביולוגיה ממש החל במכון זה רק עם ההרחבה שעבר ב-1948, אז נפתחה בו מחלקה לגנטיקה של צמחים.
3
4
גאוגרפיה
בארץ ישראל, שימשה תחילה הגאוגרפיה ההיסטורית ככלי עזר בידי חוקרי המקרא והארכאולוגים, לזיהוי אתרים ותוואים קדומים (בעיקר בתקופת התנ"ך). לאחר מכן התפתחה להיות תת-תחום בפני עצמו, שמרבה לעסוק בדינמיקה של תופעות מרחביות מורכבות בעבר הקרוב (כגון תהליכי התיישבות בראשית העת החדשה), ולעמוד על הקשריהם, משמעותם והשלכותיהם. בתור אבי הגאוגרפיה ההיסטורית המודרנית בארץ נחשב הגאוגרף פרופסור יהושע בן אריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
5
6
בישראל משתמשות אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן-גוריון במונח 'מדעי החיים' כשם הפקולטה (בת"א ובר-אילן) או המחלקה (באחרות), ואילו בטכניון משמש המונח 'ביולוגיה'. באוניברסיטה העברית, שהוקמה על בסיס המסורת האוניברסיטאית הגרמנית, נותרו המחלקות לבוטניקה ולזואולוגיה לבדן (ללא מחלקות נפרדות לתחומים אחרים בביולוגיה) עד 1967, אז הוקם בה 'המכון למדעי החיים', ובתוכו 'מעבדה לגנטיקה', שהפכה למחלקה ב-1970.
7
אסטרופיזיקה
בישראל העיסוק באסטרופיזיקה במהלך לימודי התואר הראשון בפיזיקה מוגבל בדרך כלל לקורס מבוא אחד. לימודי תואר שני ודוקטורט באסטרופיזיקה מתקיימים במחלקות לפיזיקה במוסדות באוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת בר-אילן. בנוסף, מתקיימים לימודים במדעים פלנטריים, בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב הן לתואר ראשון והן לתארים מתקדמים.
קבוצות מחקר ישראליות חוקרות בכל תחומי האסטרופיזיקה, הן התצפיתיים והן העיוניים. רוב המחקר התצפיתי בארץ מתקיים במצפה הכוכבים על שם וייז של אוניברסיטת תל אביב, הממוקם במצפה רמון ובו נמצא הטלסקופ הגדול בארץ. קיימים גם מספר מצפים קטנים יותר, אשר משמשים בעיקר לצורכי חינוך (ראו גם: מצפי כוכבים בישראל). אסטרופיזיקאים מאוניברסיטאות בארץ משתמשים גם בשירותיהם של מצפים אחרים ברחבי העולם ובטלסקופי חלל כגון האבל. במרכז למחקר גרעיני בשורק פועל מאיץ חלקיקים המשמש, בין השאר, כמקור נייטרונים לצורך מדידת חתכי פעולה של תהליכים גרעיניים המתרחשים בכוכבים.
8
9
10
11
12
13
ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
(לפורטל החי והצומח בארץ ישראל לחצו כאן)->
14
מדעי המחשב
מדעי המחשב נלמדים ונחקרים בכל האוניברסיטאות בישראל. הפעילות בתחום זה החלה באמצע שנות השישים, תחילה במסגרת החוגים למתמטיקה או הנדסת חשמל, ולאחר מכן כחוגים עצמאיים, הזוכים לביקוש רב בקרב הסטודנטים. מסלול הלימודים הראשון לתואר במדעי המחשב בישראל נוסד במכון ויצמן למדע ב-1969, ביוזמתו של פרופ' שמעון אבן.
15
פורטל:מדע בישראל/תחומי מחקר/15
16
פורטל:מדע בישראל/תחומי מחקר/16
17
פורטל:מדע בישראל/תחומי מחקר/17