פורטל:מדע בישראל
מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא
.jpg)
ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.
החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).
בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שניצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.
בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:
| רשימת האוניברסיטאות |
|---|
לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.
דן שכטמן נולד ב-24 בינואר 1941 בתל אביב וגדל ברמת גן ופתח תקווה. למד בטכניון הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, וקיבל תואר דוקטור ב-1972. אחר כך, הוא התמחה שלוש שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני באוהיו, שם עסק בעיקר בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 השתלב במחלקה להנדסת חומרים בטכניון, בו התמנה לפרופסור. הוא עומד בראש "מרכז וולפסון למחקר" בטכניון, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. שכטמן זכה בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998, ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.
עבודתו המדעית עוסקת במחקר מבנה החומר. הוא גילה מצב צבירה חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים); בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום. כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. אולם אחד מהעקרונות הבסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו. על כן, פיתח שכטמן תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעיתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. בעקבות הצעתו החדשנית, ספג שכטמן ביקורת קשה מעמיתים ולמעשה סולק ממעבדת NBS. אולם אילן בלך מהטכניון תמך בתאוריה; מאמרם המשותף על התאוריה החדשנית לכתב העת: Journal of Applied Physics, נדחה בטענה שאינו מתאים, ולאחר שקוצר פורסם בכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. התקבלות התאוריה של שכטמן ובלך, השלכה על שינוי ההגדרה המדעית של גביש. ולאחריה נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב עד הגילוי כבלתי אפשרי. שכטמן עוסק גם בחקר מבנה היהלום, בין השאר במהלך שהותו במכון הלאומי לטכנולוגיה ולתקנים שבארצות הברית.
לרשימה המלאה של מדענים
בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים הוא המוזיאון של גדרה, השוכן במבנה לשימור, הנקרא "בית מינץ", מבנה ששימש בעבר למגורים וכבית עם - בו בוצעו חגיגות המושבה, הוצגו סרטים ונערכו מופעים. ב-1986 שוחזר המבנה והיה למוזיאון המושבה. בכניסה לבית אוסף עתיקות שנמצאו במקום, ביניהם כתובת בעברית ובבית העם הישן מוזאון אתנוגרפי, הכולל כלי עבודה חקלאיים ואוסף של כלי בית לבשול, לאפיה, ללינה ועוד. בקומה השנייה מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.
לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראלמאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.
המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.
ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
(לפורטל החי והצומח בארץ ישראל לחצו כאן)->
לרשימה המלאה של תחומי מחקר
יום-טוב ליפמן צונץ • אלברט איינשטיין • מרטין בובר • גרשם שלום • ספריית גרשם שלום • שמחה בלאס • מרכבה (טנק) • מישל רבל • ישראל יעקב קליגלר • מי שהיה נשוי שלוש נשים • תחיית הלשון העברית
 |
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד.
מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.
שמונה ישראלים זכו בפרס נובל בתחומי המדע (בנוסף זכו ישראלים גם בפרס נובל לספרות ובפרס נובל לשלום):
| שנה | שם | תחום | ארץ לידה | שנת לידה | בשיתוף עם | סיבת הענקת הפרס |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2002 | דניאל כהנמן | כלכלה | ארץ ישראל | 1934 | ורנון סמית' | "על שילוב תובנות מן המחקר הפסיכולוגי במדע הכלכלי, בפרט בנוגע לשיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות" |
| 2004 | אברהם הרשקו | כימיה | הונגריה | 1937 | אירווין רוז ואהרן צ'חנובר | "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים" |
| 2004 | אהרן צ'חנובר | כימיה | ארץ ישראל | 1947 | אירווין רוז ואברהם הרשקו | "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים" |
| 2005 | ישראל אומן | כלכלה | גרמניה | 1930 | תומאס שלינג | "על מחקריו בתורת המשחקים" |
| 2009 | עדה יונת | כימיה | ארץ ישראל | 1939 | תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן | "על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום" |
| 2011 | דן שכטמן | כימיה | ארץ ישראל | 1941 | "על גילוי גבישים קוואזי-מחזוריים" | |
| 2013 | אריה ורשל | כימיה | ארץ ישראל | 1940 | מרטין קרפלוס ומיכאל לויט | "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות" |
| 2013 | מיכאל לויט | כימיה | דרום אפריקה | 1947 | מרטין קרפלוס ואריה ורשל | "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות" |
_(cropped).jpg)
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום המדע בישראל | |
|---|---|
|
| לוח מודעות | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)