פורטל:מדע בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


P Israel Sciense.png

מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא

Hadassah medical school.JPG ויצמן תמונה חילופית.jpg Technology garden.JPG Bezalel 2011.jpg Haifa U Rabin Building.jpg Brain research labs-Bar Ilan university.jpg BeerSheva003.jpg Open University of Israel campus.jpg


נמל יפו

ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.

החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).

בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שניצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.

C M L 1944 WIOS.jpg

התנועה הציונית הממוסדת משלהי המאה ה-19, התברכה באנשי מדע שהיו מהמנהיגות המובילה שלה; צבי הרמן שפירא (1840-1898), מתמטיקאי, שהציע הקמת אוניברסיטה בארץ ב-1882; פרנץ אופנהיימר (1943-1864), כלכלן וסוציולוג שהגה תוכניות התיישבות חקלאית בדמות הקואופרציה; זליג אויגן סוסקין (1959-1873) אגרונום, שחקר את מקורות המים בארץ, ומצא שיטות ניקוז בהקשר חקלאי ואקלוגי, באמצעות ההידרופוניה; אוטו ורבורג (1938-1859) בוטניקאי, ממייסדי "הועדה לחקירת ארץ-ישראל"; וחיים ויצמן (1952-1874), כימאי ממציא, ונשיא ההסתדרות הציונית.



Technion.jpg
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל שבחיפה, בתכנונו של אלכסנדר ברוולד, בצילום משנת 1913. כיום שוכן בבניין זה המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל


בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:

לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.


צבי מזא"ה הוא פרופסור מן המניין לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. משמש יו"ר המכון לאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. השתתף בצוות שגילה ב-1989 את כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. היה ראש הצוות שגילה את כוכב הלכת, המקיף את כוכב האם 147509 HD. השתתף בצוות אמריקאי ישראלי שגילה עדויות לקיומם של כוכבי לכת, במרחק של כ-200 שנות אור מכדור הארץ. עמד בראשות צוות שגילה שני כוכבי לכת המקיפים זוג כוכבי שבת (שמשות), והשתתף בצוות שמדד את המסה של חור שחור בגלקסיה M33. נמנה עם צוות (שכלל גם את ד"ר שי צוקר ואת אבי שפורר) אשר גילה כוכב הלכת הכי קטן שהתגלה מחוץ למערכת השמש.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מדענים


PikiWiki Israel 5059 Science Museum in Jerusalem.jpg

מוזיאון המדע בירושלים שוכן בגבעת רם בירושלים. מוצגות בו תערוכות מתחלפות בנושאי מדע וטכנולוגיה. חלק מהתערוכות אינטראקטיביות, ומזמינות את המבקרים לא רק לצפות במוצגים, אלא גם לגעת בהם ולהפעיל אותם. המוזיאון שואף להציג את המדע כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היומיום.

הוגה המוזיאון הוא פרופ' פיטר הילמן, מהמכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית. הילמן תכנן את המוזיאון כהמשך לפעילות "בית למדע פשוט" באוניברסיטה העברית מאז שנת 1980, במטרה לעורר את הסקרנות ולהעמיק את ההבנה בעולם הטבע והטכנולוגיה לקהל רחב, לבני הנוער ואפילו לילדים כדי להציג את המדע בדרך מושכת ופשוטה. המודלים שעמדו לנגד עיניו היו האקספלורטוריום בסן פרנסיסקו, שנפתח בשנת 1969 על ידי פרנק אופנהיימר, ומוזיאון המדע בטורונטו שבקנדה.

מאז פתיחת המוזיאון ביקרו בו כשני מיליון מבקרים, נבנו 17 תערוכות על ידי צוות המוזיאון (בממוצע נפתחת במוזיאון תערוכות קבע חדשה אחת בכל שנה), פותחו 500 מוצגים פעילים, הוצגו 24 תערוכות מתחלפות (חלקן תערוכות מיובאות מחוץ לארץ, וחלקן תוצרת הארץ), התקיימו 50 אירועים מיוחדים לקהל הרחב (כארבעה אירועים בכל שנה), ופותחו למעלה מ־130 תוכניות חינוכיות שונות, שיועדו למבקרים מגיל הגן ועד לגמלאים.

המוזיאון מארגן מדי שנה, ב-14 במרץ, תחרות עבודות מדעיות של בני נוער בשם תחרות מדענים צעירים.

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראל


מאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.

המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.

רפואה

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של תחומי מחקר



בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

יום-טוב ליפמן צונץאלברט איינשטייןמרטין בוברגרשם שלוםספריית גרשם שלוםשמחה בלאסמרכבה (טנק)מישל רבלישראל יעקב קליגלרמי שהיה נשוי שלוש נשיםתחיית הלשון העברית

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 - 18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.



שמונה ישראלים זכו בפרס נובל בתחומי המדע (בנוסף זכו ישראלים גם בפרס נובל לספרות ובפרס נובל לשלום):

שנה שם תחום ארץ לידה שנת לידה בשיתוף עם סיבת הענקת הפרס
2002 דניאל כהנמן כלכלה ארץ ישראל 1934 ורנון סמית' "על שילוב תובנות מן המחקר הפסיכולוגי במדע הכלכלי, בפרט בנוגע לשיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות"
2004 אברהם הרשקו כימיה הונגריה 1937 אירווין רוז ואהרן צ'חנובר "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים"
2004 אהרן צ'חנובר כימיה ארץ ישראל 1947 אירווין רוז ואברהם הרשקו "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים"
2005 ישראל אומן כלכלה גרמניה 1930 תומאס שלינג "על מחקריו בתורת המשחקים"
2009 עדה יונת כימיה ארץ ישראל 1939 תומאס סטייץ וונקטרמן רמאקרישנן "על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום"
2011 דן שכטמן כימיה ארץ ישראל 1941 "על גילוי גבישים קוואזי-מחזוריים"
2013 אריה ורשל כימיה ארץ ישראל 1940 מרטין קרפלוס ומיכאל לויט "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות"
2013 מיכאל לויט כימיה דרום אפריקה 1947 מרטין קרפלוס ואריה ורשל "על פיתוח מודלים למערכות כימיות מורכבות"


P Israel Flag2.png
ישראל


P kkl.png P Knesset.png P IDF.svg P Aleph.png P Israel Fauna.png
היישוב הממשל בישראל צה"ל השפה העברית החי והצומח בארץ ישראל


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0