תאוריות מוקדמות על אודות החלוקה האנושית לגזעים התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים, כגון צבע עור. הן לא התבססו על מובחנות ביולוגית גנטית מעמיקה יותר. כך, למשל, אפריקאי ויליד אוסטרלי נחשבו על ידי בלומנבך כשייכים ל"גזע השחור" אף על פי שבמוצאם הם אינם קרובים יותר משאר האנשים. הגדרות מאוחרות יותר הצביעו על מאפיינים ביולוגיים תורשתיים, שאינם חיצוניים בהכרח, כמופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות יותר מאשר באחרות, כבסיס לחלוקה לגזעים.
שיעור ההתאבדות בחברה, לפי הסוציולוג אמיל דורקהיים, הוא פונקציה של הלכידות החברתית. לפי דורקהיים, האדם האובדני הוא אדם שהשליטה של החברה בו היא חלשה מדי, או חזקה מדי. דורקהיים מבחין בארבעה סוגי התאבדות:
התאבדות אגואיסטית: האדם האובדני אינו מצליח לעמוד בציפיות הסביבה; ומגיע למשבר נרקיסיסטי קיצוני.
התאבדות אנומית: האדם האובדני חש בודד ומנוכר, עקב בלבול קיצוני בערכים ונורמות.
התאבדות פטליסטית: האדם האובדני מבקש להימלט מהחנק החברתי. סוג ההתאבדות הזה אופייני בעיקר בחברות טוטליטריות.
התאבדות אלטרואיסטית: גם כאן האדם נמצא בקשר חזק עם סביבתו. במקרה זה החברה היא זו שקוראת ליחיד להקריב את חייו למענה.
יש בהסבר זה כדי לבאר מדוע ההתאבדות אינה נפוצה בחברות מסורתיות, הידועות ברמת לכידות חברתית בריאה וקבועה.
.jpg)
.jpg)
