פטריק דבואה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
פטריק דבואה (Patrick Desbois, נולד ב-26 ביוני 1955) הוא כומר קתולי צרפתי, ראש "המשרד הלאומי לקשרים עם היהדות של ועידת הבישופים של צרפת", יועץ של הארכיבישוף של ליון ושל הוותיקן, אחד ממייסדיו ויושב ראש של הארגון "יחד" -אין אונום" (Yahad - In Unum), ארגון הפועל לחשיפת ותיעוד אתרי השמדה וקבורה המוניים של מאות אלפי יהודים שנורו למוות בזמן השואה על ידי חיילי האיינזצגרופן הגרמנים ושותפיהם על אדמות ברית המועצות לשעבר, למשל באוקראינה ובבלארוס. הוא מורה למתמטיקה, תאולוג והיסטוריון בהכשרתו.
רקע משפחתי, שנותיו הראשונות ולימודיו
האב פטריק דבואה נולד ב-26 ביוני 1955 בשאלון-סור-סון (Chalon-sur-Saône) שבחבל בורגון בצרפת כבן למשפחה של סוחרים וחי שם עד היום עם משפחתו.
בעת מלחמת העולם השנייה, סבו קלודיוס שנפל בשבי הגרמנים אחרי שלושה ניסיונות בריחה ממחנה השבויים נשלח כעונש לסטאלג 325 ביישוב רווה-רוסקה באוקראינה, באזור שבו הכובשים הגרמנים יישמו בדומה לאזורים רבים אחרים את מבצע ריינהרד להשמדה המונית של יהודים. ביקור של הנכד פטריק במקומות בהם שהה סבו באוקראינה השפיע על פעילותו העתידית לחשיפת הקברות ההמוניים של היהודים שנרצחו שם.
בשנת 1977 סיים לימודי מתמטיקה באוניברסיטת דיז'ון ואחרי ששהה שלשה חדשים במחיצתן של האם תרזה ונזירותיה בקולקטה, נסע ללמד מתמטיקה באפריקה, בתיכון של העיר דדוגו בבורקינה פאסו שנקראה אז וולטה עלית.
הקריירה הכנסייתית
אחרי שבנעוריו היה חילוני אגנוסטי, פטריק דבואה נמשך לאמונה הדתית על ידי מגע עם מאמינים פרוטסטנטים.[1] בחזרתו לצרפת התקבל בסמינר הגדול של החברה הפילנתרופית פראדו בעיר ליון מיסודו של הכומר מהמאה ה-19, אנטואן שברייה, שם הוסמך ככומר קתולי ב-29 ביוני 1986. שרת אחר כך ככומר ביישוב לה קרזו Le Creusot במחוז סון-אה-לואר. תוך כדי לימודים באוניברסיטה למד עברית וביקר מספר פעמים בישראל, בין השאר במכון יד ושם, כדי לדעת יותר על היהדות על השואה והכיר מקרוב יהודים בעלי השקפות שונות אף קיצוניות - מרפורמים ועד חרדים. לדבריו כך ייעץ לו הקרדינל דקורטרה: "לא לבחור אף פעם בין שני יהודים. עשינו זאת יותר מדי בזמן המלחמה"[1] בצרפת למד נושאים קשורים ליהדות ולעם ישראל יחד עם הפסיכיאטר ד"ר שארל פאבר, ממנהיגי הקהילה היהודית בליון. בשנת 1986 קיבל תואר שני בתאולוגיה באוניברסיטה הקתולית בליון. בשנת 1991 פרסם עבודת המאסטר שלו בהיסטוריה דתית באוניברסיטת ליון II על אודות זכרונותיו של אנטואן שברייה. בשנת 1992 התמנה פטריק דבואה כמזכיר של הקרדינל אלבר דקורטרה בנושא היחסים עם הקהילות היהודיות ובשנת 1999 מונה כמזכיר של משרד ועדת הבישופים של צרפת לענייני הקשרים עם היהדות. בתוקף תפקיד זה ליווה את הקרדינל לוסטיז'ה בביקוריו בישיבות של ניו יורק.
"השואה באמצעות ירי"
בינואר 2004 מיוזמתם של הקרדינלים ז'אן-מארי לוסטיז'ה, פיליפ בארבארן, ז'אן פייר ריקראר ואנדקה וון-טרואה ושל ישראל זינגר וסרז' צווייגנבאום מטעם הקונגרס היהודי העולמי הוקם הארגון "יחד אין אונום". פטריק דבואה התבקש למלא את תפקיד מנהל הארגון. מטרת הארגון היא להביא לידי קבורה בכבוד של קרבנות השואה ששרידיהם נמצאים בבורות המוניים במקומות עלומים ברחבי אוקראינה. לצורך זה עליה לאסוף יותר מידע על רצח העם נגד היהודים באוקראינה שבוצע על ידי איינזאצגרופן ויחידות גרמניות אחרות בין השנים 1941- 1944. אחרי שבשנת 1991 ביקר לראשונה באוקראינה במקומות קרובים למקום המאסר של סבו, פטריק דבואה וצוותו חזרו לאוקראינה בשנת 2000 והתחילו לראיין עדים מקומיים בנוגע להוצאות להורג בירי המוני שהתרחשו בסמוך רו בתוך יישוביהם בזמן השואה ובקשר למיקום הבורות ההמוניים שבהם נקברו הקרבנות. להערכת דבואה לפחות מיליון יהודים נרצחו ונקברו בבורות כאלה ברחבי אוקראינה. השיגו בפעילותם את שיתוף הפעולה של הכמרים ה"יוונים -קתוליים" המקומיים ששכנעו את ותיקי היישוב להתגבר על הפחדים ולהעיד. עד שנת 2007 ראיין הצוות של דבואה 1200 עדי ראייה וגילה עד שנת 2008 כ-800 אתרי טבח וקבורה המוניים.[2] כדברי דבואה:
מתחת לאדמה לפי הייררכיה של הרייך השלישי לכל מת המקום הראוי לו ...( בעוד גרמנים, אנשי אס.אס.) שכבו בבתי עלמין מפוארים, למרבה הצער הצרפתים זכו לקברות קטנים, החיילים הרוסים האלמונים - לאבנים לבנות מתחת לשיחי פטל, והיהודים לשום איזכור
— [3]
ב-20 ביוני 2007 נפתחה תערוכה על אודות ממצאי המחקר. דבואה סיפר על התנסותו זו בספרו "נושא הזכרונות" ובתוכנית טלוויזיה של הערוץ פראנס 3 "השואה באמצעות ירי: היסטוריה נשכחת" ששודרה ב-12 במרץ 2008. שיטות המחקר של הכומר ועוזריו הן קפדניות ותואמות את כללי המחקרים המדעים ההיסטוריים, על מנת שתוכלנה לעמוד בכל בקורת אפשרית, ואף טענות זדוניות של מכחישי השואה. ההיסטוריון אדמון איסון Edmond Husson מאוניברסיטת סרובון צרף את דבואה למחקרים שנעשים בנושא השואה במוסד האקדמי שבו עובד.
דבואה הוא הראשון שהעלה למודעות הבינלאומית את התופעה החמורה של שודדי הקברים היהודיים באוקראינה[4].
ספרים
- עם אדמון איסון -
ממצאים חדשים על תולדות השואה באוקראינה. "ההיסטוריה בעל פה" - פרויקט של יחד- אין אונום ווערכו המדעי -הכיבוש, משתפי פעולה, שואה. מחקרים חדשים על הרדיפות נגד היהודי אירופה ורציחתם בעריכת יוהנס הירטר ברבעון להיסטוריה, אולדנבורג, מינכן 97,2008, ע 177-187 בגרמנית mit Husson, Edouard: Neue Ergebnisse zur Geschichte des Holocaust in der Ukraine. Das "Oral History"-Projekt von Yahad-In Unum und seine wissenschaftliche Bewertung in: Johannes Hürter (Hg): Besatzung, Kollaboration, Holocaust. Neue Studien zur Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden (Schriftenreihe der Vierteljahrshefte für Zeitgeschichte 97), Oldenbourg, München 2008 מסת"ב 3-486-58728-5 - S. 177-187
- Porteur de mémoires, Michel Lafon, 2008 (נושא הזכרונות)
פרסים ואותות כבוד
- פרס ע"ש יאן קרסקי מטעם הועד היהודי האמריקאי על "המאמצים לחשוף את בורות הקבורה ההמוניים שבהם נקברו קרבנות יהודים של השואה" ועל "ההתגייסות להעמקת ההבנה בין נוצרים ובין יהודים". - 2007
- תאר אביר לגיון הכבוד של צרפת- מטעם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי - על חקר השואה - 2008
- פרס ע"ש רוג'ר אי. ג'וזף - 2008
- פרס האיגוד לידידות יהודית-נוצרית בצרפת - 2008
(Prix de l’Amitié judéo-chrétienne en France)
- התואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת בר-אילן על המפעל ההומניטרי למען העם היהודי - 2009
- העיטור היהודי להצטיינות Jewish Medal of Valor - מטעם המרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס
על מחויבותו לסובלנות ושיתוף פעולה ביו-דתי- 2008
- האות "שופר החרות" 2008
- הפרס האקומני ע"ש לדיסלב לסט - מטעם אוניברסיטת בן-גוריון - 2010
קישורים חיצוניים
- Yahad-In Unum (בצרפתית)
- השואה באמצעות ירי (בצרפתית)
- השואה באמצעות ירי (באנגלית)
- על פטריק דבואה (בצרפתית)
- כתבה במגזין הצרפתי ל'היסטואר
- לה מונד(הקישור אינו פעיל)
- בעיתון הגרמני די ולט
- באתר אוניברסיטת באר שבע(הקישור אינו פעיל)
- על ביקורו עם הקרדינל לוסטיז'ה בישיבות של ניו יורק
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 כתבה בעיתון ליברסיון
- ^ בעתון הצרפתי סוד פרס
- ^ כתבה מפריז באתר הגרמני נ-אוסט
- ^ אדוארד דולינסקי, נרדפים גם במותם, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
