פירושי התורה לרבי יהודה החסיד
![שער הספר בכתב יד מהמאה ה-13[1]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93.png) | |
| שער הספר בכתב יד מהמאה ה-13[1] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה החסיד |
| סוגה | פרשנות המקרא |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ירושלים |
| תאריך הוצאה | תשמ"ה |
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים כפירה.
הפירוש
בשנת 1975, פרסם הרב יצחק שמשון לנגה את החיבור "פרושי התורה לר' יהודה החסיד" מתוך כתבי יד ומתוך שמועות שהובאו בשמו בספרי בעלי התוספות מושב זקנים, דעת זקנים ועוד.
החיבור נכתב בידי בנו של רבי יהודה החסיד, רבי משה זלטמן, לאחר מות אביו, ומשלב בין פירושיו ופירושי אביו ולעיתים נחלק עליו.[2]
בחיבור גם מספר פירושים לחמש מגילות.
המהדיר סידר את הספר לפי הפסוקים ולא כפי המופיע בכתב היד, שבו הסדר הוא לפי פרשות ללא הבחנה בסדר הפסוקים.
החיבור צוטט רבות על ידי ראשונים אשכנזים רבים.[3][4]
סגנון הספר
בספר דיוקים לשוניים רבים, וחידושים מפתיעים רבים, כך למשל מכוח הסתירה בין סדר המכות המופיע בחומש שמות לבין הסדר בספר תהילים הוא נוקט שהיו שתי מערכות של מכות,[5] עוד סובר המחבר שהייתה התיישבות יהודית בארץ כנען גם בזמן גלות מצרים.[6][7]
בספר גם פירושים בדרך פשט ועל דרך רמז וגימטריאות.
המחבר עוסק גם רבות בזיהוי ספרים שהוזכרו במקרא ובחקר חיבור המקרא, תוך שימת דגש על קטעים שנכתבו לאחר שנת הארבעים, קטעים שהוסרו מן התורה, וקטעים שנכתבו שלא במקומם.[8]
איחור פסוקים
החיבור מכיל מעט עמדות הנראות חורגות ממסורת האמונה של כתיבת התורה כולה על ידי משה רבנו מפי הגבורה, וייחוס פסוקים אחדים לנביאים מאוחרים:
- בחיבור נכתב כי את הפסוק (בחומש בראשית) 'וישם את אפרים לפני מנשה' כתב יהושע בן-נון או אנשי כנסת הגדולה.
- לפי המחבר חלק מפרשת שמונה המלכים שמלכו באדום (בחומש בראשית) נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה.[9]
- לדבריו שירת ישראל על הבאר (בחומש שמות) הייתה בעצם 'הלל הגדול' הנמצא בתהלים, ודוד הסיר אותה מהתורה והכניסה לחומש תהלים. טענה זו נמצאת גם בפירוש רבי מנחם ציוני.
קטעים אלה עוררו סערה בעולם החרדי. בעקבות לחצים של רבנים חרדיים (למשל: הרב משה פיינשטיין), נאלצה הוצאת הספרים לאסוף את הספרים מהמדפים, ולהוציא את הספר מחדש כששלושת הקטעים הביקורתיים נמחקו.[10]
מספר רב של חוקרים ראו את פירושו של רבי יהודה החסיד כמעיד על מגמה מחקרית שהייתה קיימת בקרב חסידות אשכנז במאה ה-11 עד המאה ה-13, וטענו שניתן למוצאה אצל הוגים נוספים מהתקופה.[11] עם זאת, פרופסור ערן ויזל הצביע על כשלים מתודיים מהותיים במחקרים אלו, כולל מחקרי עבר שלו, ולדעתו הם דורשים חשיבה מחודשת.[12] ויזל טען גם שהמגמה התחילה קודם לכן אצל תלמידי רשב"ם.[13]
טענות לזיוף
לאחר שהפירוש נדפס פנה הרב דניאל לוי[14] לרב משה פיינשטיין והראה לו את הדברים, בעקבות כך כתב הרב פיינשטיין שכופר מתקופת הראשונים ייחס את הקטעים הנ"ל על שמו של רבי יהודה החסיד, ושייתכן שאף שאר הספר זויף על ידו[15][16] כלפי הטענה שהפירוש על שירת הבאר מופיע בשם רבי יהודה החסיד גם בפירוש הציוני על התורה, השיב: "לא ידוע לנו בבירור מי הוא ר' מנחם ציוני וכנראה שהעתיק מה שנמצא באיזה ספר על שם רבי יהודה החסיד בלא עיון, ואני הייתי אומר שאסור למכור ולקנות גם ספר ציוני מאחר שנמצא בו דבר כפירה זו".[17]
הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אוירבך הציעו להסיר את הקטעים הבעייתיים ולפרסם מחדש, מה שאכן נעשה, הרב פיינשטיין התנגד לפתרון זה תוך הסתמכות על מקורות מהתלמוד.
מנגד, הרב מנשה קליין כתב שמעדות הציוני ניתן ללמוד שאכן כתב היד מקורו ברבי יהודה החסיד, ושניתן ליישב את דבריו.[18] הוא ציין שגדולי האחרונים החשיבו את הציוני כאחד מגדולי המקובלים וסמכו עליו הן בהלכה והן בקבלה,[19] וכתב[20] על התייחסותו של הרב משה פיינשטיין לפירוש הציוני: "לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגאון רבי משה פיינשטיין, אלא נראה לפי עניות דעתי שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסו בין מכתביו לאחר פטירתו"[21][22].
על פי ניתוחו של פרופסור ערן ויזל, שלושת הקטעים המאחרים כתיבת פסוקים מהתורה הם פירושים עצמאיים של רבי משה זלטמן, והוא מציע שכך הדבר אף בנוגע לפירוש על שירת הבאר.[23]
בצלאל דבילצקי טען שיש טעויות נוספות בספר שנוספו על ידי תלמיד טועה,[24] לאחר תקופה חזר בו.[25]
לגבי שאלת הכפירה ניתנו מספר יישובים, האמונה היא בתורה משמיים ולאו דווקא בתורת משה משמיים, הכפירה היא ביישום של פעולות על פי הטענה של אי תורה משמיים ולא במחשבה, ועוד.[26]
פירושים נוספים
יצחק שמשון לנגה הדפיס פירוש נוסף לתורה מאת רבי יהודה החסיד תחת השם "טעמי מסורת המקרא לרבי יהודה החסיד".[27]
הרב יעקב ישראל סטל הדפיס בתשס"ה[28] חיבור בשם "ספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד" החלק הראשון של הספר הוא חיבור על התורה ובו גימטריאות פירושים הלכות ואגדות על סדר חמישה חומשי תורה,[29] כמו כן סטל הדפיס 13 קטעי פירוש נוספים מכתב יד.[30]
קישורים חיצוניים
- יצחק שמשון לנגה (מהדיר), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, באתר אוצר החכמה[31]
- גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה), ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 53 - 89
הערות שוליים
- ^ בכתב יד זה מופיעה כותרת המייחסת את החיבור לרבי יהודה החסיד, אך להשערת פרופסור ערן ויזל כותרת זו לא יצאה מתחת ידו של רבי משה זלטמן, אלא נוספה במהלך הדורות על ידי אלמוני, שהבחין בהזכרתו התכופה של רבי יהודה החסיד בכתב היד.
- ^ המבוא של לנגה למהדורתו עמ' ח
- ^ ראו בהערות לאורך הספר במהדורת לנגה, וכן אצל מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 67 והלאה ובמיוחד בהערה 44
- ^ פירושו של ריה"ח על מנשה ואפרים צוטט על ידי הרוקח ללא הטענה שזוהי הוספה מאוחרת (ראו: פירוש הרוקח על התורה, מהדורת י' קלוגמן, בני ברק תשמ"ו, חלק א עמ' שטו), את מחבר פירוש זה כינה הרב משה פיינשטיין "שוטה" יש שציינו באירוניה שהרב פיינשטיין נתן את הסכמתו לספר, ראו: מרים וייטמן'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 74 הערה 69
- ^ ספר שמות פרק ז פסוק ד
- ^ שמות פרק א פסוק ז
- ^ להרחבה ראו: גרשון ברין, עיון בפירושי רבי יהודה החסיד לתורה, סיני, גיליון פח חוברת א, עמ' א-יז, באתר אוצר החכמה
- ^ גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה), ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- ^ פירוש זה מופיע גם בפירוש מושב זקנים לבעלי התוספות במקום, כך גם בפירושו של רבי אביגדור כ"ץ אשר מביא גם את שאר "הקטעים בעייתים", החיבור לא נדפס ומובא אצל מ' וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 77
- ^ ישראל משה תא-שמע, על ביקורת המקרא באשכנז בימי הביניים, בתוך: כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך א: אשכנז, עמ' 273 והלאה, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ ברוך יעקב שורץ, פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 20–22, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, כרך פ, חוברת א (תשע"ב), עמ' 29–39
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 103־158
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 156
- ^ רב קהילה בציריך
- ^ הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, יורה דעה חלק ג, סי' קיד-קטו, באתר היברובוקס
- ^ יש שטענו שדבריו של ריה"ח העוסקים בשאלת טעם איסור משכב זכר היוו משקל בהחלטתו לפסול את הספר בשל תפיסתו שעיון בשאלה זו הוא לא לגיטימי מפני שמקליש את חומר האיסור, ראו רונן לוביץ, עמדת היהדות בשאלת היחסים בין בני מין אחד, וקווים מנחים ליישומה בחינוך, דעות, גיליון 11, אוגוסט 2001, עמ' 245 הערה 12
- ^ הפירוש נדפס על ידי מוציא לאור חרדי בירושלים תשס"ה, הדפסת הדבר לא עוררה פולמוס כלל
- ^ לדבריו הכוונה שלריה"ח היא לספר חומש פרטי שכתב משה ולא נכלל בחמישה חומשי תורה, הספר היה בידי דוד והוא העתיק משם את ההלל, לביאור דבריו עם סימוכין ראו: הרב שלום הכהן וויס, ספר צפוני ציוני, ברוקלין תשמ"ה, בהקדמה
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, ניו יורק תשס"ג, חלק ו מהד"ת סימן קב, באתר היברובוקס
- ^ יעקב שמואל שפיגל הבין את דבריו כפשוטם (ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, רמת גן תשס"ה, עמ' 271-272) ושלל את דבריו בטענה שהרב פיינשטיין היה חי עת כתיבת הדברים, מרים וייטמן כתבה שהרב קליין כתב את דבריו באירוניה, ראו: מ' וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 79 הערה 83
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, יו"ד, חו"מ אב"ע, חלק שני מהד"ת, ניו יורק תש"ס, סימן ריד, באתר היברובוקס
- ^ יש לציין שהרב משה פיינשטיין טען על קטעים בספרים רבים שהם תוספת מאוחרת או זיוף, ראו: יהושע מונדשיין, ארבעה תלמידים טועים, בית אהרן וישראל, קכא (תשס"ו), עמ' קנ-קנא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב יהושע ענבל, הגר"א במשנת שבט הלוי, המעין, גילון 234 תמוז תש"פ, עמ' 30 הערה 24
- ^ ערן ויזל, R. Judah HeHasid or R. Moshe Zaltman: Who Proposed that Torah Verses Were Written After the Time of Moses?, JJS, 66 (2015), pp. 97-115
- ^ בצלאל דבילצקי, תלמיד טועה ומתעה, בית אהרן וישראל, גיליון קכב, תשס"ו, עמ' קע-קעב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבילצקי מסתמך על דברי הרב מרדכי פרידמן, ראו: מרדכי פרידמן, פורס מפה, עמ' 222, באתר היברובוקס
- ^ בצלאל דבילצקי, מעוות לתקון, בית אהרן וישראל, גיליון קכג, תשס"ו, עמ' קעו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבילצקי חזר בו בעקבות עיון בכתב היד
- ^ מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 88 – 89; [www.yahadut.org.il/maamarim/hosafot-batora.pdf פסוקים שלא כתבם משה], עמ' 1 – 10
- ^ טעמי מסורת המקרא, באתר אוצר החכמה
- ^ דניאל אברמס וישראל תא שמע הדפיסו את הספר במהדורת פקסימיליה בהוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשנ"ח
- ^ דוגמית מהספר; רבי יהודה החסיד, ספר גימטריאות - פרפראות על התורה, ירושלים תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- ^ יעקב ישראל סטל, קטעים חדשים מכתב-יד מפירושי רבינו יהודה החסיד על התורה, חצי גבורים, חוברת י ניסן תשע"ז, עמ' קלד והלאה, באתר היברובוקס
- ^ מהדורה לא מצונזרת
