פלשטין
דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
ערך זה עוסק בעיירה יהודית שנכחדה בשואה. אם התכוונתם לפלשתינה - אזור ארץ ישראל או לפלסטין - הרשות הפלסטינית, ראו  | |
| העיירה בשנת 1914 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 לבוב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,062 (2001) |
| קואורדינטות | 49°32′N 22°57′E / 49.533°N 22.950°E |
._Wooden_synagogue.jpg)
פֶלשְׁטִין (באוקראינית: Скелівка - סקליבקה; בפולנית: Felsztyn, ביידיש: פעלשטין) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בסמוך לגבול פולין (בעבר השתייכה לגליציה), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
העיירה היהודית זו מפורסמת בזכות בית הכנסת המיוחד שבה העשוי עץ.
תחת השלטון הקומוניסטי
מאז מלחמת העולם הראשונה ועד יולי 1941 הרוסים שלטו בפלשטין. במקום הוקמה חווה חקלאית משותפת, ונאסר על האיכרים להמשיך ולעבד את אדמתם באופן פרטי. היו יהודים שהרוויחו מהמצב, אך רובם לא יכלו להמשיך ולקיים את אורח החיים המסורתי ורבים רעבו בעקבות המשטר הכלכלי החדש, מות הבהמות ואיבוד התוצרת החקלאית. השלטון הרוסי לקח כל רכוש פרטי שהיה לאנשים כולל הבהמות המעטות שהחזיקו, וחייבה אנשי עסקים ומנהלים לעבוד כפועלים מן השורה במשרות שאינן ניהוליות, דבר שפגע קשות בכלכלתן של משפחות רבות, והביאם לידי רעב. היו גם יהודים שמתו כתוצאה מהרעב והקשיים.
אישים
מבין הנודעים שבמנהיגי היהודים מעיירה זו, רבי אהרן לנדא מפלשטין, חתן רבי אברהם מסטרטין, בנו של רבי יהודה צבי ברנדווין מסטרטין. רבי אהרן שינה את שמו מלנדא לברנדווין, אחרי פטירת חמיו שהיו לו רק בנות, ועלה לצפת. צאצאיו הם הענף הציוני של חסידי סטרטין, הרב שמואל יוסף מוריה, ו"רב ההסתדרות" הרב יהודה צבי ברנדווין ובנו רבי אברהם האדמו"ר מהעיר העתיקה.
מצאצאי העיירה הוא הפרופסור המתמטיקאי אלכסנדר פלשטין מאוניברסיטת סנט פטרסבורג.
קצין בצבא הפולני יליד פלשטין, יז'י מרצ'וק, סטודנט לשעבר מן האוניברסיטה הפוליטכנית בוורשה, פיתח רובה נגד טנקים אשר יוצר ושולב בצבא הפולני, אך עקב חוסר זמן לא נלמד היטב לפני פלישת גרמניה במלחמת העולם השנייה. הנשק נתפס בידי הגרמנים, נלמד ושולב במערך המלחמה שלהם נגד ברית המועצות בחזית המזרח. בהמשך, גרמניה העדיפה לייצר נשק חודר שריון דומה, שפותח בתעשייה הצבאית הצ'כית אשר נתפסה בתחילת המלחמה.[1]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נשק היסטורי אתר הנשקיה הצבאית של קייב (אוקראינית)
