רבי פנחס הכהן רבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פנחס הכהן רבין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פנחס הכהן רבין
לידה סיוון ה'תקמ"ח

1788, בוכרה

פטירה כ"ט באייר ה'תרי"ח

13 במאי 1858, בוכרה

כינוי רבי פנחס הגדול
מקום קבורה בית הקברות היהודי בבוכרה
מקום פעילות בוכרה וגלילותיה
תחומי עיסוק רבה הראשי של בוכרה וגלילותיה, קבלה, דיינות, הלכה, ראש ישיבה
רבותיו רבי יוסף ממן
תלמידיו בנו רבי יצחק חיים הכהן רבין ועוד

הרב פנחס הכהן רבין (מכונה רבי פנחס 'הגדול'; סיוון ה'תקמ"ח, 1788 - כ"ט באייר ה'תרי"ח, 13 במאי 1858) היה הדיין והרב הראשי של יהדות בוכרה, וכל חבל טורקסטן, טג'קיסטן ואוזבקיסטן.

ביוגרפיה

נולד בבוכרה, בחודש סיוון ה'תקמ"ח, לרב יצחק הכהן, אביו היה מורה צדק בבגדאד ובא לבוכרה לשמש שם רב ומו"צ. בגיל 8 הכניסו אביו לישיבתו של רבי יוסף מאמאן "המערבי", והוא היה אחד מן התלמידים הראשונים שפקדו את ישיבתו והפך לתלמידו המובהק. לאחר פטירת רבו, הרב יוסף המערבי בכ"ג בכסלו ה'תקפ"ג (1822) מונה הוא לרבה של בוכרה על פי צוואת רבו, והוא בן שלושים-וחמש שנים. במשך השנים ניהל חלופות מכתבים עם משה מונטיפיורי. הרב פנחס נפטר בערב ראש חודש סיוון, כ"ט באייר ה'תרי"ח.

סיפורי מופתיו וכינויו

נחשב לבעל מופת ואודות הכינוי שהוצמד לשמו "רבי פנחס הגדול" מסופר במסורת העדה כי האמיר - שליטה של בוכארה, גזר גזרת שמד על היהודים להתאסלם וכדי להתחיל במהלך זומן נשיא היהודים הלוא הוא ר' פנחס להיות הראשון שימיר את דתו. אנשי הקהילה הכריזו צום ותפילה להעביר את רוע הגזירה ורבי פנחס נתפס ע"י אנשי האמיר והובא אל הארמון. משסרב ר' פנחס להמיר את דתו- החליט האמיר בהוראת אנשי הדת לגזור עליו גזר דין מוות בסקילה ולהפילו ממרומי המגדל הגבוה בעיר שגובהו 44 מטר, ולמען יראו וייראו כונסו אנשי הקהילה היהודית ותושבי העיר לכיכר העיר לראות את גזר הדין ומה יעשה לאדם שימיר את צוויו של האמיר. בהוראת הכאדי (השופט המוסלמי העליון) הביאו את ר' פנחס לראש המגדל (שהיה משמש בעיקר להוצאות להורג לנידונים ע"י הפלה מראשו), אולם רבי פנחס קיבל עליו את הדין בגבורה. במועד גזר הדין כשהופל הרב מהמגדל, התרחש נס והוא לא נפגע כלל, ולתדהמת הצופים קם מיד ועמד על רגליו. האמיר שארמונו היה במקום סמוך צפה באירוע, ובראותו את הנס נתמלא ביראה, והכיר את ערכו של הרב, ומיד ציווה להביאו אל ארמונו ונתן לו מתנות, והורה שמכאן ולהבא יש לנהוג כבוד ביהודים ונעשה קידוש השם גדול. מאז כונה רבי פנחס בפי הכל רבי פנחס 'הגדול' (לסיפור זה קיימות גרסאות שונות אשר מועברות בשושלת משפחתו של הרב).

עוד מסופר במסורת העדה, שהאמיר היה מוסלמי קנאי. על פי דיני האסלאם אסור למוסלמי לשתות יין ומשקאות חריפים, ואף ליהודים נאסר למכור יין למוסלמים. הגיעו שמועות שהיהודים הפרו את הצו ומכרו למוסלמים יין, והשופט העליון הזמין את נשיא היהודים רבי פנחס והתרה בו שמעשים כאלו לא ישנו. לימים נתפסו מוסלמים שיכורים, ולאחר חקירה ודרישה התברר שקנו את המשקה מיהודים, מששמע על כך האמיר הוא הכריז בכל העיר כי יש למצוא את מוכרי היין ולהסגירם למלכות, רבי פנחס שחשש מן העונש הקשה הצפוי להם, החליט להסגיר עצמו כבעל העבירה ובלבד שלא ימסרו נפש מישראל לאותו רשע. לילה לפני בואו של ר' פנחס להסגיר את עצמו, חלם האמיר חלום נורא בו הוא ראה את משיח היהודים מגיע אליו ומזהירו שלא יעשה כל רע. למחרת כשהגיע רבי פנחס אל האמיר, נבהל האמיר ממראה פניו באומרו לרבי פנחס שהוא ראה את דמות פניו כמשיח היהודים באה אליו בחלום להזהירו שלא יעשה כל רע ליהודים. מאותו רגע ביטל האמיר את כל גזרותיו והחל לנהוג כבוד ברבי פנחס וביהודים וכך רבי פנחס והיהודים ניצלו.

כמו כן, בכל שנה היה נוהג רבי פנחס לבנות סוכה מפוארת בחג הסוכות ולארח בה את האמיר כדי לחלוק כבוד למלכות וכדי לשמור על יחסים טובים בין היהודים לשלטונות. באחד הפעמים לא יכל האמיר להגיע להתארח בסוכה מחמת שהיה טרוד בעניינים אחרים, והנה חלף לו חג הסוכות. החליט רבי פנחס להשאיר את הסוכה עד שיוכל האמיר להגיע, וכאשר הגיע האמיר להתארח בסוכה לאחר חג הסוכות, שאל את רבי פנחס: "הנה בכל שנה ראיתי חבורה של זקנים מכובדים בעלי הדרת פנים שמקיף אותם אור יושבים בתוך הסוכה, וכעת איני רואה אותם. מדוע?"- השיבו רבי פנחס שמי שראה אלו הם האושפיזין גדולי ישראל והם באים רק בחג הסוכות ומיד בצאת החג מסתלקים להם, ומאחר שהאמיר הגיע לאחר החג לא יכל לראותם מאחר שנסתלקו להם[1].

רבי פנחס היה בקיא גדול בקבלה, ויש אומרים שאף ידע קבלה מעשית. היה בעל רוח הקודש וזכה לגילוי אליהו כדבר שבשגרה[1].

מגדל קאילן- הוא המגדל ממנו הופל ר' פנחס לפי האגדה

ספרים שהדפיס

הרב פנחס דאג להדפיס ספרים לטובת הציבור, בין הספרים שיצאו לאור על פי בקשתו:

משפחתו

משפחתו מיוחסת לעזרא הסופר על פי מגילת יוחסין שהייתה ברשותם עד המהפכה הבולשביקית שלא פסחה על יהודי בוכרה, בתקופת זו אבדה המגילה ונפוצו שמועות שנראתה באחד המוזיאונים שבעיר סנקט פטרבורג שברוסיה, לאחר שהבולשביקים בזזו את כל כתבי היד העתיקים שהיו ברשותם[1].

בנו רבי יצחק חיים הכהן רבין, שימש כדיין וראש ישיבה. רבה הראשי של בוכרה וגלילותיה משנת ה'תרכ"ו ועד לפטירתו בג' בסיוון ה'תרנ"ו. נישא ליוכבד, נכדתו של הרב מאמאן, רבו של אביו, ובין צאצאיהם:

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 מתוך ראיון עם צאצאיו באתר כל הזמן
  2. חכם ניסים הכהן רבין, באתר החכם היומי
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0