פנחס ספקטור
 | |
| פנחס ספקטור ("פיניע חזן") | |
| לידה |
1872 י"ז בתמוז ה'תרל"ב  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
1951 (בגיל 79 בערך) כ"ח באלול ה'תשי"א צ'רנוביץ, ברית המועצות |
פנחס ספקטור או בכינויו העממי פיניע חזן (י"ז בתמוז ה'תרל"ב, 1872 – כ"ח באלול ה'תשי"א, 1951) היה חזן ומלחין מפורסם באוקראינה ובחצר רבי יצחק פרידמן מבויאן ובניו. יצירותיו הקנו לו מקום בולט במוזיקה החסידית של ראשית המאה העשרים.
ביוגרפיה
נולד בקופיגרוד שבאוקראינה. כילד התקבל למקהלת החזן ניסן ספיבק, הידוע בכינויו "ניסי בלזר". אצלו למד את תורת הנגינה ואת יסודות ההלחנה. בהמשך מונה למנצח במקהלתו.
כיהן כחזן בבית כנסת בברדיטשוב. בשנת תרס"ב, שמע הרבי מבויאן רבי יצחק פרידמן, את אחד מיצירותיו, על "ישמחו במלכותך"; הניגון נשא חן בעיניו, והוא ביקש לפגוש בחזן. לבקשת רבי דוד אורטנברג, ה"תהלה לדוד", ניאות פיניע להגיע אל הרבי, ובעקבות מפגש זה מונה כחזן בבויאן.
בתפקידו בבויאן היה ניגש לפני התיבה בתפילות מיוחדות, וכן היה משורר בטיש מפרי יצירותיו (אך לא בתפילה, בהתאם למנהג בויאן שלא לשיר בתפילה). לצורך כך, מינה הרבי את בנו רבי ישראל שישמע לפני השבת את השירים המיועדים. פיניע הושפע עמוקות מהאדמו"ר רבי יצחק והפך לחסידו המובהק. יעקב מזור משער שמנהגו לשיר את יצירותיו בטיש הוא שיצר את הנורמה לשיר בטיש שירים שמקורם בתפילה.[1]
בבויאן שימש כחזן עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, ולאחר מכן המשיך לשמש כחזן אצל האדמו"ר בווינה, לשם היגר בעקבות המלחמה. אחרי פטירת רבי יצחק בשנת תרע"ז המשיך את תפקידו אצל בנו, רבי ישראל בלייפציג, במשך תשע שנים. הוא היה מקורב מאוד לרבי ישראל ובחלק מהשנים הוא גם היה המשב"ק. במכתבים שכתב בשם האדמו"ר היה חותם "פנחס ספעקטור ש"ץ".
בסביבות שנת תרצ"ד עבר לצ'רנוביץ, שם התקבל לחזן ב"כאהר שוהל"[דרושה הבהרה]. מקהלתו מנתה בין 35 ל-40 איש, הצעירים עם קולות סופרן ואלטו והגדולים עם טנור ובס.[2] מקהלת בית הכנסת הייתה הטובה ביותר שבמקהלות העיר, והוא אף הוזמן לנצח על התזמורת הצבאית.
בצ'רנוביץ שימש לעיתים גם כחזן בחצר רבי מנחם נחום, ואחרי פטירתו בתרצ"ו אצל בניו, רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא שכיהנו במשותף וניהלו טישים משותפים. כן היה אז בקשר עם רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, שהתגורר בצ'רנוביץ, ובין כתביו השתמרו רבים מניגוני הרבי מסקולען אותם רשם על פי בקשתו. שורר גם אצל רבי אברהם יעקב מסדיגורה בביקוריו בצ'רנוביץ'.[3]
נפטר בשנת תשי"א ונקבר בצ'רנוביץ, ליד קבר האדמו"ר רבי שלום יוסף מסדיגורה-צ'רנוביץ, בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה.
משפחתו
לפיניע היו שני ילדים, בן ובת. הבת הייתה פסנתרנית שיחד עמו לימדה את הצעירים חזנות ומוזיקה.[2] ילדיו עלו לארץ ישראל לאחר פטירתו.
יצירותיו
יצירותיו נודעו בכך שהם "מפרשים" את המילים, הניגון עולה או יורד לפי התוכן. לעיתים היה יכול לחזור על אותם מילים באותה יצירה, אך בפירוש שונה לגמרי.[4]
אף על פי שלא היה חסיד בויאן במקורו, אחרי שהגיע לשמש בה כחזן נקשר לאדמו"ר ה"פחד יצחק" והיה מהחסידים הבולטים. דוב בער רבינוביץ, משב"ק האדמו"ר הנוכחי מבויאן כותב בספרו:
לחניו הנהדרים והמרשימים עוצבו בתיאום מדויק להביע את תוכן הזמירות והתפילות, בהטעמת הנעימה ההולמת את רגש אופיו המיוחד של הזמן והמאורע. ועוד הגדיל לעשות בהפיחו בהם רוח חיים ונשמה, הלא הם תווי אנחותיו ופעימות נגוניו הק' של אדמו"ר הפחד יצחק זצוק"ל, אשר הצליח לשבצם ולהחדירם בתוך מוסדי כל שיר וזמר, כאשר הוטבעו בו ובליבו ובכל איבריו וגידיו בהיותו מושפע ומוקרן תמיד באורח ישיר ועקיף מהוד קדושת אדמו"ר הפחד יצחק זצוק"ל, בשנים הרבות שישב והסתופף בצל הקודש שם זכה להזדכך ולהפוך לחסיד דבוק וירא אלקים. לחניו ספונים מטען רוחני עשיר...
— דוב בער רבינוביץ, משכנות הרועים[5]
מאות דפים ובהם תווי נגינה נשארו מעיזבונו, והם הוברחו על ידי בני משפחתו כשעלו לארץ ישראל בעידן צ'אושסקו. מקהלת חסידי בויאן משחזרת רבים מניגוניו על בסיס דפים אלו, ואף הוציאה לאור מספר תקליטים עם הניגונים. חלק רב מלחניו, יחד עם רשימות תווים של לחניו, נמצאים במחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית. גם תלמידו החזן משה לרמן (משה חזן) שעלה לארץ ישראל לימד ניגונים רבים שלו.[1]
בין לחניו המושרים בחסידות בויאן, שלושת לחניו לפיוט "ברח דודי" (של רבי שלמה הבבלי), שני לחניו לפיוט יום ליבשה, שני לחניו למילים הזכירו לפניו, כל מקדש, אמונים, על נהרות בבל, אב הרחמים, על הניסים לחנוכה, בר יוחאי, שני לחניו לפיוט שושנת יעקב, ועוד. גם בחסידות ויז'ניץ מושרים חלק מלחניו.
בהשפעת רבי יצחק מבויאן, נמנע מלהקליט את עצמו שר, עקב החשש שיהודים ישמעו את שירתו בשבת.
קישורים חיצוניים
- יעקב כץ, החזן הבויאני ר' פיניע ספקטור ז"ל, שערים, י"ט בחשוון ה'תשי"ב
- יששכר יהודה הכהן קופילוביץ, שירת ישראל - ברח דודי, ים ליבשה, ירושלים תשע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- קהל חסידי בויאן, ליקוט בעניני תורה ותפילה ועבודת השי"ת - ח, חלק א', ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- קהל חסידי בויאן, ליקוט בעניני תורה ותפילה ועבודת השי"ת - ח, חלק ב', ירושלים תשע"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מלחניו
- יצירותיו באתר הספריה הלאומית
- זכור השם לבני אדום את יום ירושלים, באתר בית לזמר העברי, בלחנו וביצועו של פנחס ספקטור
מזמור שיר חנוכת הבית, לחן המושר בחסידות בויאן, חסידות ויז'ניץ, חסידות באבוב, חסידות טאש ועוד
על נהרות בבל באיאן אצל חתונה בלעיקוואד - Boyaner Al Niharos Buvel at a Wedding in Lakewood, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:23)- אלוקים תן במדבר הר, בביצוע חיים אדלר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:29)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן, באתר "הזמנה לפיוט", תמוז תשס"ח.
- ^ 2.0 2.1 Abraham Kogan, Jewish Holidays in Czernowitz--Photographs needed, Ehpes, 5 September 2009
- ^ אריה בקנרוט, "אביר המלכות", חלק א', ירושלים תשס"ד.
- ^ בנימין נויפלד, "עתיקין - כתב עת לשימור ותיעוד ההווי והנגינה היהודית האותנטית", גליון 3 ניסן תשפ"א, עמוד 24
- ^ רבינוביץ, דב, משכנות הרועים, עמוד תקי"א הערה 42, ירושלים תשמ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
