פנחס שניאורסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנחס שניאורסון
קברו של פנחס שניאורסון בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי

פנחס שניאורסון (1893 -ז' סיוון ה'תשל"ד מאי 1974) היה מחלוצי העלייה השנייה, איש ארגון השומר וממייסדי ארגוני ההגנה בתקופת היישוב.

ביוגרפיה

נולד בעיר רציצה ברוסיה, ליהודה לייב שניאורסון (רצ'יצ'ה)[1], בן האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (מרציצה) - נכד הצמח צדק, ולביילה, בת הרב מרדכי שניאורסון מוויטבסק גם הוא נכד הצמח צדק. הוריו היו בני דודים שניים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1908. תחילה עבד כפועל חקלאי וכשומר ביישובי יהודה והגליל. התיישב במושב תל עדשים, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לישראל גלעדי במטרה ליישב את הגליל העליון. לאחר חשיפת מחתרת ניל"י, נעצר ישראל גלעדי, ושניאורסון ביקש להיעצר במקומו, עבר עינויים ולבסוף נכלא בדמשק.

עם שחרורו ממעצר גויס שניאורסון לצבא האימפריה העות'מאנית, אך זמן קצר לאחר מכן ערק וברח לאודסה. בשובו לארץ התיישב בכפר גלעדי, ובשלהי 1919 מונה מטעם למפקד ארגון ההגנה בכפר. ביום הקרב על תל חי (1 במרץ 1920) שהה במקום, ועל פי מספר גרסאות הוא שהתיר את כניסתם של התוקפים הערבים[2][3]. למרות זאת, לאחר פציעתו של יוסף טרומפלדור שהיה המפקד, הועבר לרשותו הפיקוד על הקרב.

פעילותו בתחומי ההגנה נמשכה כחבר הגדוד העברי על שם טרומפלדור, חבר ארגון "הקיבוץ", מפקד באזור חיפה ועמק הירדן בעת מאורעות תרפ"ט, וכשומר בגוש עציון בשנות השלושים. בהיותו חבר מפלגות "פועלי ציון" ו"אחדות העבודה", הצטרף לאחר הקמת מפא"י ל"פועלי ציון שמאל". בשנת 1946 הצטרף ל"אחדות העבודה - פועלי ציון" ומאוחר יותר היה חבר מפ"ם, והיה מועמדה לכנסת הרביעית[4]. בשל התפלגות "פועלי ציון שמאל" עזב שניאורסון בשנות השלושים את כפר גלעדי ועבר לתל אביב, בה עבד בעירייה.

בשנים האחרונות לחייו השתתף בריאיון עם הצאצאים (איגוד הצאצאים של אדמו"ר הזקן) בשידורי ישראל, מוצש"ק יתרו כ״ד שבט תשל״ג, ובין השאר אמר:

"זה עם מלא חיים, מלא שמחה, מלא ריקוד, מלא שירה. גם בתפילות, גם בכל, וגם הרבה בכי... אף פעם איני זוכר לא את סבא ולא את אבא ולא את כל הסביבה שהתפללו בשקט גמור, אלא תמיד בצעקות ובבכי. ומצד שני - תמיד שירה, תמיד עליזים, וגם סיפורים - לא של בכי אלא להפך - מלאי חיים, הלצות. מה היה לחסידים? כל יום אחרי התפילה בבוקר, בבית המדרש היה כל אחד נותן קופיקה או שתי קופיקות וקונים בקבוק קטן של "וודקה" והיו שותים ואומרים שירה"

"יש מומנטים בהם נזכרים בילדות או במשפחה והסביבה, זו לגמרי סביבה אחרת... לגמרי חיים אחרים... כל אותה השבת איך היו מרגישים, איך היה אבא שלי, שכל השבוע היה טרוד ועסוק, וכן הלאה, שטרות, ועם כסף, ועם אנשים, ועם יערות, היה בכלל סוחר יערות - בא ביום הששי בערב, הולך למקוה, וכשהוא בא מהמקוה, הוא שותה תה, והכל נגמר... שום דבר עד מוצאי שבת" (״מחצבת״ עמוד 41[1])

לאחר קום המדינה עבד שניאורסון בשירות המדינה. נפטר ב-1974 והובא לקבורה החלקת "השומר" בבית הקברות של כפר גלעדי. גם אשתו אסתר (1901 - 1976) נקברה שם. לא השאירו אחריהם ילדים[1].

אילן יוחסין

כתביו

  • בשורה הראשונה, הוצאת ספריית פועלים, 1978
  • מאחורי הקיר, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 81–82
  • פרשת נצרת, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 220–222
  • מאורעות תל חי, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 241–251
  • 1929, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 395–399

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנחס שניאורסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הצאצאים, עמוד 292 קטע 585.
  2. ^ ראו לדוגמה עדותו של ירחמיאל צימבל אצל מאירוביץ', כזמר הנודד, עמוד 17 - 18; ניר מן, "גיבור חידה" (יוסף טרומפלדור), קיבוץ, 9 במרץ 1995, עמ' 12–18
  3. ^ ניר מן, מה באמת קרה בחצר בתל-חי בי"א באדר? גרסת הטלוויזיה הישראלית, 1970, באתר הארץ, 25 בפברואר 2010
  4. ^ מועמדה לכנסת הרביעית
  5. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  6. ^ בנו הבכור של הצמח צדק, וענף זה מתמקד בצאצאיו
  7. ^ יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | קישור לפריט בויקינתונים | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון מנוחין
  8. ^ פריט Q83736572 בוויקינתונים
  9. ^ פריט Q93431272 בוויקינתונים
  10. ^ פריט Q83736519 בוויקינתונים
  11. ^ לעץ משפחת אשתו
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0