רבי יואל כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יואל כהן
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודא קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודא קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM
לידה 14 בפברואר 1930
ט"ז בשבט ה'תר"ץ
ברית המועצות
פטירה 15 ביולי 2021 (בגיל 91)
ו' באב ה'תשפ"א
מקום פעילות ניו יורק
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
חיבוריו ספר הערכים ועוד
בת זוג לאה כהן

הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה מגדולי המשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה. הוא היה ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקיד זה, עמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו"ר, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל. כמו כן, הוא שימש כ"משפיע" בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770.

ביוגרפיה

נולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1], במסגרת זו למד גם אצל הרב דוד פוברסקי (שכיהן אז כר"מ ראשי בישיבה)[2] ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.

בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחות ומאמרי החסידות של האדמו"ר, החל לחזור בסיום יום השבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי – 770.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[3]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה[4] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי[5].

בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר[6], אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".

רבים באו לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. וכיום מתפרסמים מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך". הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והוא מקפיד על דיוק בנגינתם.

בניסן תשנ"ב הגיע לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י. בשנים תשס"חתשע"ח הגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לכבוד י"ט בכסלו.

בשנת תש"ע פגש הרב כהן את הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, בביתו של האחרון. המפגש משך תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב"ד והציבור הליטאי[7].

לרב כהן ולאשתו אין ילדים. נפטר בו' באב ה'תשפ"א[8] .

ספריו

ספר הערכים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ספר הערכים

רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריו

  • מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
  • שיעורים בתורת חב"ד בנושאי מועדים, גאולה ומושגים. בהוצאת מעיינותיך, תשס"ז.
  • סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
  • להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
  • ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
  • שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
  • בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה מתוך התוועדויותיו ושיעוריו, ירושלים: יחד הוצאה לאור, תשע"ה; מהדורה חדשה עם הוספות, ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2021)[9]; חלק ב', ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2022)
  • להבין ולהשכיל, שני כרכים הכוללים שמונה מאמרים מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאור נרחב מאת הרב יואל כהן, ירושלים, מעיינותיך, תש"ף-תשפ"א
  • מחשבת החסידות, תורה ומצוות קונטרס גדרן של מצוות - חוקים ומשפטים. ירושלים : מעיינותיך, תשפ"א
  • במספר במות פורסמו מכתבים שכתב הרב כהן למשפחתו מהשנים הראשונות להנהגתו של הרבי מלובביץ', בהם תיאר את חיי חצר הרבי[10]

עץ משפחתו

עץ משפחתו:

 
 
 
 
 
ברוך שלום כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל נחמן הכהן
 
 
 
מיכאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יואל כהן
 
חסיה פריז
 
סלווה חיטריק
 
אהרן חיטריק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פריימן[11]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[12]
 
 


עץ משפחת אשתו:

קישורים חיצוניים

לאחר פטירתו;

הערות שוליים

  1. ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
  2. ^ "אבא התפעל מר' יואל", באתר שטורעם.
  3. ^ ריאיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
  4. ^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
  5. ^ באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
  6. ^ תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.
  7. ^ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
  8. ^ באתר חב"ד און ליין.
  9. ^ בדרכי החסידים, מהדורה שישית עם הוספות, בקטלוג הספרייה הלאומית. ב"פתח דבר" לחלק ב', נטען שהמהדורה החדשה יצאה בשנת תשפ"א.
  10. ^ ממכתבים אלו, בין השאר, נערך הספר התיעודי "ימי בראשית" (שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikibase בשורה 22: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).(Q113579784) קה"ת, תשנ"ג); חלק מהמכתבים פורסמו כהוספה למהדורה השנייה של הספר "בדרכי החסידים" כרך א', תשפ"א-ב; וכן שלושה חוברות בשם "יומן החוזר": גיליון א', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ב', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ג', תשפ"ב.
  11. ^ בעלה הראשון שנפטר
  12. ^ בעלה השני הנוכחי
  13. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  14. ^ בנו הבכור של הצמח צדק, וענף זה מתמקד בצאצאיו
  15. ^ יש דעות שהוא היה צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | קישור לפריט בויקינתונים | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון מנוחין
  16. ^ פריט Q83736572 בוויקינתונים
  17. ^ פריט Q93431272 בוויקינתונים
  18. ^ פריט Q83736519 בוויקינתונים
  19. ^ לעץ משפחת אשתו


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0