פנטילין
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תרכובת ריקה.
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (RS)-1,3-dimethyl- 7-[2-(1-phenylpropan-2-ylamino)ethyl]purine- 2,6-dione | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| פיטון (נאסר לייצור ולשימוש) | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C18H23N5O2 |
| מסה מולרית | 341.408 גרם/מול |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, בארצות הברית נכלל ב-Schedule I |
| סיכון לתלות | גבוה |
| דרכי מתן | פומי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 3736-08-1 |
| PubChem | 19527 |
| ChemSpider | 18398 |
פנטילין (Fenethylline) (אמפטמינו-אתיל-תאופילין או אמפתילין) הוא חומר ממריץ סינתטי ממשפחת האמפטמינים, שנמכר לשימוש תחת השמות קפטגון, פיטון (כך מוכר בישראל) וביוקפטון. הוא חומר שנגזר מחיבור (על ידי גשר אתילי) בין אמפטמין לתאופילין כפרו-חומר לשני חומרים אלה.
בעבר שימש הקפטגון לטיפול בהפרעות קשב של ילדים. אך בגלל פוטנציאל גבוה להתמכרות, נפסק השימוש בו. החומר נותן תחושה של אנרגיה רבה ואופוריה ומדכא את התיאבון ואת הצורך בשינה. תכונותיו נודעו גם לגורמים לוחמים כמו אלו של החזבאללה בלבנון שהתחילו לייצר אותו, כדי לספק אותו ללוחמיהם וכדי לסחור בו לצורך מימון פעולותיהם.
מלחמת האזרחים בסוריה יצרה ביקוש גדול לסם וייצורו עבר לשם. החומר נמצא בשימוש כסם על ידי הכוחות השונים בסוריה, כולל דאעש ודרך ירדן הוברחו כמויות ממנו גם לישראל. בחדר המלון בו התאכסנו המחבלים, שלקחו חלק בפיגועי נובמבר 2015 בפריז, נמצאו כדורי קפטגון[1].
היסטוריה
הפנטילין סונתז לראשונה בשנת 1961 על ידי חברת התרופות הגרמנית Degussa אם כי ישנן טענות שהיא הייתה מוכרת כבר לפני כן. היה בשימוש למשך מעל 20 שנה כחלופה מתונה לאמפטמין ולחומרים ממריצים דומים בטיפול בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ולעיתים רחוקות יותר בטיפול בנרקולפסיה ובאסתמה (בגלל הקשר לתאופילין), כאוגמנטציה בטיפול בדיכאון, במקרים של תשישות וכו'. בהתחלה נראה שיש לחומר יתרון בכך שאינו מעלה במידה רבה את לחץ הדם וניתן לטפל בו גם את מי שסובל מהפרעות לב וכלי דם.
בשנות ה-1970 שימש בארצות מסוימות, כמו צרפת, כסם לצורך הנאה (recreational drug) בחוגים של אמנים ואנשי תקשורת, ועד לשנות ה-1990 כסם ממריץ (בלתי חוקי) לספורטאים.
בשנת 1981 נאסר לשימוש בארצות הברית. ב-1986 הוא נרשם כחומר מסוכן על ידי משרד האומות המאוחדות למאבק בסמים ובפשיעה. בצרפת מכירתו הופסקה בשנת 1993 בגלל תופעות לוואי בלב. אחרי 1986 במדינות רבות התחיל להיחשב לסם מסוכן בגלל הפוטנציאל הגבוה להתמכרות.
קישורים חיצוניים
- "קפטגון" – הסם שמתדלק את לוחמי דאעש
- יוסי אלי, הסם של דאעש נמכר גם בישראל: 50 שקלים לכדור, באתר וואלה!, 18 בנובמבר 2015
- ארי פינס, האקסטזי של העניים, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2015
- נחשף: כך משטר אסד הפך את סוריה לקרטל סמים
הערות שוליים
- ^
יניב קובוביץ, אופוריה של רצח: הסמים שממריצים את הטרור, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
