פנינה בור
פנינה בור (פופובסקי) (30 בנובמבר 1924 - 26 בנובמבר 2009) הייתה נשיאת מסדר "בני ברית" בישראל בין השנים 1998-1986, מפקחת בני ברית בישראל וסגנית הנשיא העולמי של בני ברית.
ביוגרפיה
בור נולדה בשנת 1924 בתל אביב בשם "פנינה פופובסקי". היא הייתה השנייה משלוש בנותיהם של הורים ציוניים: אביה, יצחק פופובסקי[1], יליד קירובוגרד (רוסיה), היה מאנשי העלייה השנייה[2], אחותו אטל הייתה אף היא חלוצה בת העלייה השנייה[3], וכלתו של יהושע ברמן[4], מייסד מאפיית ברמן. אמה של פופובסקי, זהבה לבית פלדמן, הייתה דור שלישי לילידי ארץ ישראל ואחיותיה הן ההיסטוריונית ויו"ר תנועת מכבי העולמית, רבקה רבינוביץ ושולמית פוקס. סבתה מצד אמה הייתה אחותו של גרשון שרשבסקי, מראשוני המתיישבים בקריית עקרון ובת דודתה מדרגה שנייה היא הסופרת דבורה עומר.
את חינוכה והשכלתה רכשה בבית הספר העממי "לדוגמה" ולאחר מכן סיימה את תיכון "גאולה". במרוצת הזמן השתלמה בשפה האנגלית ורכשה השכלה כללית רחבה נוספת באופן עצמאי. בד בבד למדה מוזיקה, ניגנה בפסנתר, וסיימה את הקונסרבטוריון העברי בתל אביב. בהמשך הצטרפה לשורות "ההגנה" שם שירתה עד קום מדינת ישראל. בהמלצת פיקוד ההגנה בתל אביב התקבלה לעבודה בסוכנות היהודית, שם סיימה את תפקידה כמזכירתו של לוי אשכול, לימים ראש ממשלת ישראל, אשר ביקש אותה להעדיף את עבודתה בסוכנות היהודית על פני גיוס לצה"ל. זאת מפני שעם קום מדינת ישראל, היה מחסור רב בכוח אדם מיומן למילוי תפקידים חשובים.
פנינה פופובסקי נישאה לצ'לן אברהם בור, מוותיקי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. נולדו להם שני בנים ושתי בנות.
פעילותה ב"בני ברית"
בור הצטרפה לארגון "בני ברית", וכעבור זמן מה, החלה לעלות בשלבי ההיררכיה של מנהיגות הארגון. את תפקידה הבכיר הראשון מילאה ברמת גן, כאשר נבחרה בשנת 1965 לנשיאת לשכת "מרים הנביאה" בעיר. על פעילותה בלשכה זאת זכתה בפרס "מנורת נשיא המסדר". בהמשך כיהנה כיושבת ראש המועצה האזורית גוש דן של המסדר, המאגדת את כל לשכות בני ברית באזור, וכראש ועדות מרכזיות, בין השאר הוועדה למען ישראל, תרבות ותיירות. נבחרה להיות נציגת ישראל בגופים בינלאומיים, ביניהם המועצה הבינלאומית ולאחר מכן למועצת הנגידים, הנחשבים לשני הגופים החשובים ביותר של המסדר. בהמשך נבחרה לסגנית נשיא בני ברית בישראל.
גולת הכותרת הייתה הבחירה בה כנשיאה הארצית של ארגון בני ברית בישראל, בשנת 1986. זו הייתה הפעם הראשונה מאז יסוד המסדר בה נבחרה אישה לכהונה רמה זו. 12 שנים כיהנה בתפקיד זה (תפקידה הוארך שלוש פעמים ברציפות). בתקופה זאת הגיע ארגון בני ברית בישראל לפריחה שהתבטאה בהקמת עשרות לשכות חדשות ברחבי הארץ ובהגדלת מעורבות הארגון בחיי החברה בישראל בצורה משמעותית, לצד גיוס תרומות נרחב מנדבנים מישראל ומחוצה לה, ביסוס המצב הכספי של המסדר וחיזוק הקשרים עם בני ברית ברחבי העולם. לאחר מכן כיהנה כמפקחת המסדר בישראל, וכסגנית הנשיא העולמי במשך 8 שנים.
פועלה של בור במסגרת "בני ברית" זכה להוקרה בארץ ובחו"ל. בין הפרסים ואותות ההוקרה שקיבלה: יקירת עם יפה עם אחד, "יקירת העיר רמת גן" בשנת 1995, תואר "אם השנה" מטעם ארגון בני ברית, "מנורת נשיא המסדר" של בני ברית וכן, בנטיעת עצים על שמה ביער קק"ל.
במסגרת פעילותה בארגון נשלחה בור לחו"ל לוועידות שונות כנציגה מישראל, שם הופיעה בפני ציבור בני ברית והקהילות היהודיות בכל אתר. בנוסף, הופיעה בפני קהילות נוצריות בכנסיות, וזאת מתוך מטרה להסביר את מצבה של ישראל. היא הופיעה באמצעי תקשורת רבים. כתוצאה מהופעותיה בארצות הברית, הוענקו לה תוארי "ראשי ערים", אזרחויות כבוד ועוד, מכ-15 ערים ברחבי ארצות הברית. בין השאר, הוענק לה תואר "ראש עיריית סן אנטוניו", תעודת אזרחות כבוד עם מפתח העיר של יוסטון ותעודת הוקרה מיוחדת מאת יו"ר רובע ברונקס בניו יורק. הירחון החשוב ביותר של ארגון בני ברית העולמי, "National Jewish Monthly", בחר בה כאחת משש נשים הפעילות ביותר בבני ברית העולמי ואשר הגיעו להישגים הגבוהים ביותר, והיחידה מחוץ לארצות הברית.
פעילות ציבורית מחוץ ל"בני ברית"
בור פעלה לאורך כל השנים גם בארגונים נוספים, מלבד ב"בני ברית": כיהנה כחברה בהנהלת מוסד "שלווה" לקשישים, הייתה חברה במועצה של "האגודה למען החייל" ובהנהלת "קרן לב"י", בריכוז מלגות לנפגעי צה"ל. כמו כן בהמלצת ראש הממשלה נבחרה לכהן בוועדה להענקת "אות המתנדב מטעם שר העבודה והרווחה" ובוועדה להענקת "אות המתנדב מטעם נשיא המדינה". בהמלצת ראש הממשלה נבחרה גם לכהן כנשיאת קרן סיביל מטעם משרד העבודה והרווחה לעידוד מוסדות מפת"ן בישראל.
חלק נכבד מזמנה וממרצה הקדישה פנינה למען הקהילה ברמת גן, כתושבת העיר במשך כשישה עשורים. ברמת גן היא הייתה פעילה בוועדות שונות, הייתה חברת הנהלת התזמורת הקאמרית רמת גן, סייעה להגברת הפעילות ההתנדבותית בעיר, עודדה סיורי תיירים, והיוותה כוח מניע ונמרץ בפרויקטים שונים לרווחת תושבי העיר: הייתה פעילה בהענקת מלגות לסטודנטים תושבי העיר, סייעה בהקמת מועדוני קשישים, מועדוני שוטרים, אימוץ משפחות במצוקה ובקליטת עולים.
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "יצחק פופובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4495
- ^ עלה עם אביו, ניסן פופובסקי (דוד תדהר (עורך), "ניסן פופובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 677)
- ^ דוד תדהר (עורך), "אטל ברמן (פופובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3857
- ^ דוד תדהר (עורך), "יהושע ברמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 147
