פרשת נעמה יששכר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרזה מעל כביש 1 הקוראת לשחרורה של נעמה יששכר

פרשת נעמה יששכר התרחשה בין אפריל 2019 לינואר 2020, ובמהלכה נעצרה ברוסיה אזרחית ישראלית-אמריקאית, בשם נעמה יששכר[2], בגין אחזקת 9.5 גרם חשיש, ובית המשפט הרוסי הרשיעה בעבירת הברחת סמים וגזר עליה שבע וחצי שנות מאסר. מדינת ישראל פעלה לשחרורה המוקדם. ב-29 בינואר 2020 העניק לה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חנינה, ולמחרת שוחררה מהכלא ברוסיה וחזרה לישראל, יחד עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ורעייתו[3].

רקע

נעמה יששכר היא ישראלית ילידת 1993 המחזיקה גם באזרחות אמריקאית[4]. היא נולדה בניו ג'רזי ועלתה לישראל בגיל 16 ללא הוריה. שירתה בצה"ל בחיל האיסוף הקרבי כחיילת בודדה.

המעצר והמשפט

ב-12 באפריל 2019 נעצרה יששכר בעת ששהתה בטיסת מעבר בשדה התעופה במוסקבה, כחלק משובה מהודו לישראל. יששכר הודתה בהחזקת סם לשימוש עצמי[5], אם כי מאוחר יותר בערעורה, כפרה בהודאה זו, וטענה שזו נבעה מחוסר הבנה של השפה, ושהסם שהתגלה היה בתיק שאינו שלה. כמו כן טענה שהודאתה זויפה[6].

לאחר שנעצרה במוסקבה, הואשמה בתחילה על החזקת קנאביס, עבירה הכרוכה בקנס וחודש מעצר, אך סעיף האישום שונה לאחר מכן להברחת סמים, עבירה חמורה שעונשה עד 10 שנות מאסר. במשך כחצי שנה הוחזקה בבית כלא המרוחק כ-80 ק"מ ממוסקבה. באוקטובר 2019 נידונה על ידי בית המשפט ברוסיה לשבע וחצי שנות מאסר בגין הברחת 9.5 גרם חשיש[7].

יששכר ערערה על גזר דינה, אך בדיון שנערך ב-19 בדצמבר 2019 נדחה ערעורה[8].

באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהעונש החמור נבע מהרצון להשתמש בה כקלף מיקוח לשם שחרורו של האקר רוסי שכלוא בישראל, אך ההאקר הוסגר לארצות הברית[9].

הפעילות למען שחרורה

בתקופת מעצרה פנתה משפחת יששכר מספר פעמים לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וביקשה לסייע לשחרר את נעמה, אך לא התקבלה תגובה כלשהי[10]. בעקבות מעצרה של יששכר פורסם כי רוסיה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, ולקיים עסקת חילופי אסירים בינו לבין יששכר[11]. בורקוב הגיע לישראל כתייר ונעצר בדצמבר 2015[12], לאחר שהוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי. הסגרתו מישראל לארצות הברית אושרה על ידי בית המשפט העליון[13].

באוקטובר 2019, לאחר מתן גזר הדין, העביר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בקשת חנינה ליששכר בשמו ובשם נשיא המדינה, ראובן ריבלין[14].

ב-19 באוקטובר נערכו הפגנות תמיכה בנעמה יששכר בכיכר הבימה בתל אביב, ומול הקונסוליה הרוסית בניו יורק[15].

ב-31 באוקטובר הגישה נעמה יששכר בג"ץ נגד פרקליטות המדינה וההאקר הרוסי בבקשה למנוע את שחרורו של האחרון[16] אולם לאחר מספר ימים משכה את העתירה בעקבות הבטחה של ראש הממשלה לפעול בדרכים אחרות לשחרורה.

ב-16 בינואר 2020 דווח לראשונה בתקשורת הרוסית כי פוטין מתכנן להעניק ליששכר חנינה לקראת ביקורו בישראל בפורום השואה הבינלאומי (שתוכנן ללא קשר לפרשה)[17], ונטען אף שיששכר תגיע לישראל יחד עם פוטין[18].

ב-20 בינואר 2020 דווח בתקשורת הישראלית כי בתמורה לשחרור נעמה - הסכים ראש הממשלה נתניהו להעביר לידי רוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר (ליתר דיוק, ממשלת ישראל רשמה את הכנסייה הרוסית כבעלים של הנכס. במשך קרוב למאה שנה היה סכסוך בעלות בין שני פלגים של הכנסייה, ה-"אדום" המזוהה עם ברית המועצות וה-"לבן" שהתנגד לה ומרכזו בניו יורק, עד אשר שני הפלגים חתמו על הסכם איחוד ב-2014. אלא שבמקביל הגורם מטעם אחד הפלגים שניהל את הנכס פרש מהכנסייה הרוסית כולה והקים פלג חדש שמרכזו בברלין, ולכן האחרונה ביקשה במשך 5 שנים מהממשלה להחזיר לבעלותה את הנכס). עוד פורסם כי בתמורה לשחרור ישראל תעניק לרוסיה שלל הקלות, חלקן פרוצדורליות, חלקן קשורות לגישה למבנים מרכזיים וחלקן ליחסי החוץ ולכניסת אזרחים רוסים למדינת ישראל[19].

כתב החנינה של נעמה יששכר, בחתימת ולדימיר פוטין

ב-23 בינואר 2020, בעת ביקורו בישראל לצורך השתתפותו בפורום השואה העולמי החמישי, נפגש הנשיא פוטין עם אמה של נעמה, והצהיר לאחר מכן, כי היום תבקר את נעמה מי שאחראית על שמירת זכויות האדם ברוסיה, וכי "הכול יהיה טוב"[20]. יששכר ביקשה חנינה, וב-27 בינואר אישרה ועדת החנינות במוסקבה את בקשתה[21]. ב-29 בינואר 2020 אישר פוטין את בקשת החנינה. למחרת שוחררה יששכר מהכלא והגיעה לישראל במטוסו של ראש ממשלת ישראל[22]. חזרתה לישראל, יחד עם ראש הממשלה ורעייתו, זכו לסיקור נרחב באמצעי התקשורת.

לאחר שחרורה פרסמה יששכר פוסט תודה בפייסבוק בו הודתה באופן כללי לכל אלה שעזרו לשחרורה, אך לא ציינה במפורש את שמו של בנימין נתניהו. היא ננזפה על ידי מנהל לשכת ראש הממשלה שהבחין בכך. עקב זאת מחקה את הפוסט ופרסמה פוסט חדש תחתיו[23].

דיון ציבורי

באמצעי התקשורת בישראל הייתה הסכמה כללית שהעונש שנגזר על נעמה יששכר אינו מידתי. העיסוק הרב של אמצעי התקשורת (שבאחדים מהם הוקדשו לפרשה כותרות ראשיות) ושל ראש ממשלת ישראל בגורלה של נעמה יששכר עורר דיון ציבורי בהתנהלות בישראל בנושא זה.

באתר "mako" כתב רועי שוורץ תיכון כי "עם כל הצער, כל הכאב וכל ההזדהות, הסיפור של נעמה הוא דוגמה מדהימה להתמקדות השיח הציבורי בטפל"[24].

מבקר הטלוויזיה רוגל אלפר כתב ש"התקשורת מאחדת את הציבור סביב יששכר, מעוררת הזדהות עמוקה עם מצוקתה ואחווה עם משפחתה, ומייצרת מתח כוסס ציפורניים לקראת רגע שחרורה — מן הטעם הפשוט שרגשנות פטריוטית צדקנית ודביקה וקריאה לאחדות מגבירות רייטינג"[25].

אריה מינטקביץ פרסם מאמר שבו אמר שהוא מתבייש בהתנהלותה של ישראל בפרשה זו ובהתנהלותו של נתניהו "שהפך את פרשת נעמה יששכר קרדום לחפור בו והזדמנות לקושש אהדה ציבורית לקראת הבחירות"[26][27][28].

העיתונאי בן כספית מתח ביקורת על התנהלותם של נתניהו ושל אמצעי התקשורת בפרשה זו[29]. כן דיווח על הקשר המשפחתי בין יששכר לאחד מנהגי ראש הממשלה[30].

הפרשן עמית סגל, בטורו בעיתון "ידיעות אחרונות" ובדף הפייסבוק שלו, מתח ביקורת חריפה על יחסה של ישראל לפוטין בפרשה זו, ובין השאר כתב: "ישראל פרשה השבוע שטיחים אדומים בפני ראש ארגון חוטפים, מנהיג משטר פשע ורשע שבעיניו צדק הוא שם של כוכב, לא חלילה עיקרון מוסרי. פוטין זרק צעירה תמימה ממדינה ידידותית להירקב בכלא שנים ארוכות רק כי הוא יכול, ואחר כך סחר בה ללא בושה כמו מיליציה מזרח תיכונית, רק בסגנון מעונב ובמחירים גבוהים יותר."[31]

הקישור בין שחרור נעמה לבין המחוות לטובת רוסיה לא אושר על ידי ממשלת ישראל. ישנם פרשנים[דרושה הבהרה] שטוענים שהמחוות נועדו לשיפור היחסים עם רוסיה, שנקלעו למשבר במחצית השנייה של 2019[32] שחשיבותם גדולה עקב מעורבות רוסיה במזרח התיכון.

הפרשנית סימה קדמון כתבה ב"ידיעות אחרונות" שהיחסים עם רוסיה התדרדרו מאז החזרת גופתו של זכריה באומל על ידי הרוסים, כאשר הם נענים בשלילה לבקשותיהם מישראל. לדבריה המחוות כלפי הרוסים לא היו במסגרת עסקה כלשהי אלא כניסיונות כלליים לרצות את הרוסים, מבלי שהובטחה תמורה כלשהי. הסיכוי לשחרור נעמה הוא פועל יוצא של שיפור היחסים. לדבריה אף אחד בממשלת ישראל לא ידע מה ייתן הנשיא פוטין בנוגע לפרשת נעמה, בביקורו בישראל. כמו כן היא כותבת שלא היו מחוות ביטחוניות או מדיניות כלשהן, אלא דברים פעוטים ברמה של הקלות בארנונה. היא מסכמת שאלו מחוות שלא משנות כלום לציבור בישראל וחשובות מאוד לרוסים, ולפיכך היא מצדדת בפעולות שבוצעו.

בשאלת התמורה לרוסיה בגין שחרורה של יששכר כתב הפרשן הפוליטי של "הארץ", יוסי ורטר שהשחרור יושג "בתמורה לוויתורים מרחיקי לכת, שבירושלים מנסים ועוד ינסו להסתיר"[33]. לעומתו פרסם העיתונאי אריאל כהנא ב"ישראל היום" כי "גורם המעורה בפרטים דחה את הטענות על מחיר גבוה שישראל שילמה כביכול כדי להביא לשחרור נעמה יששכר. לדבריו, הבקשות שהעלו הרוסים היו צנועות יחסית לתמורה, ולכן לרובן לא היה קושי להיענות."[34]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת נעמה יששכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כיצד הוגים את השם יששכר?, דף פייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 22 בינואר 2020
  2. ^ בניגוד להגייה המקובלת של השם יששכר - יִשָּׂכָר, במקרה שלפנינו ההגייה היא יִשָּׂשְׂכָר[1].
  3. ^ דנה ירקצי, שליחת וואלה! NEWS למוסקבה‏, אחרי עשרה חודשי מאסר: נעמה יששכר שוחררה מבית הכלא ברוסיה, באתר וואלה!‏, 30 בינואר 2020
  4. ^ גיל ברינגר, ‏בית המשפט ברוסיה גזר 7.5 שנות מאסר לישראלית שנעצרה באפריל 2019 בגין החזקת סמים, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2019
  5. ^ "אם נעמה תקבל מאסר - זה ימוטט אותנו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 באוקטובר 2019‏
  6. ^ איתמר אייכנר, נעמה יששכר בערעור: "ייתכן שההודאה זויפה, לא היה מתורגמן", באתר ynet, 19 בדצמבר 2019
  7. ^ איתמר אייכנר, 7.5 שנות מאסר לישראלית שנעצרה ברוסיה עם קנאביס, באתר ynet, 11 באוקטובר 2019
  8. ^ איתמר אייכנר, הערעור נדחה: נעמה יששכר נשארת בכלא הרוסי, באתר ynet, 19 בדצמבר 2019
  9. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, ההאקר הרוסי בורקוב, שהוסגר לארה"ב, הודה בניהול רשת סחר לא חוקית באינטרנט, באתר הארץ, 24 בינואר 2020
  10. ^ Israeli-American Held in Russian Prison for Months on Marijuana Charge, באתר חדשות בולטימור, ‏30 באוגוסט 2019 (באנגלית).
  11. ^ לירן לוי, לצורך הבטחת שלומו: ההאקר הרוסי יועבר לאגף בהשגחה בכלא, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2019
  12. ^ גיל ברינגר, ‏שורת מעשי הונאה: ההאקר הרוסי שסיבך את נעמה יששכר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2019
  13. ^ דניאל דולב‏, שורת מעשי הונאה: ההאקר הרוסי ותסבוכת ההסגרה, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2019
  14. ^ טל שלו, בועז אפרת ויקי אדמקר‏, נתניהו העביר לפוטין בקשה רשמית להענקת חנינה לנעמה יששכר, באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2019
  15. ^ בר פלג, כ-200 איש הפגינו בת"א למען שחרורה של נעמה יששכר העצורה ברוסיה, באתר הארץ
  16. ^ עתירה – דחופה – למתן צו על תנאי באתר הארץ
  17. ^ איתמר אייכנר, נתניהו על נעמה יששכר: "הרבה יותר אופטימי, לא יכול לפרט", באתר ynet, 17 בינואר 2020
  18. ^ אריאל כהנא, נועם (דבול) דביר, ‏דיווח: נעמה יששכר עשויה לשוב לישראל יחד עם פוטין, באתר ישראל היום, 16 בינואר 2020
  19. ^ ירון אברהם, כרמל ליבמן, יאיר שרקי, פרשת נעמה יששכר: זו חבילת המחוות שיוענקו לרוסיה, באתר מאקו, ‏22 בינואר 2020
  20. ^ איתמר אייכנר, פוטין לאמה של נעמה יששכר: "הכול יהיה בסדר", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  21. ^ ועדת החנינות במוסקבה אישרה את בקשתה של נעמה יששכר, באתר ynet
  22. ^ איתמר אייכנר, נעמה על מטוס רה"מ: אלו המחוות שניתנו לרוסים, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  23. ^ [בארץ לאחר הסערה: נעמה יששכר מחקה את פוסט התודה בו לא הזכירה את רה"מ https://www.maariv.co.il/amp/news/israel/Article-747680]
  24. ^ רועי שוורץ תיכון, נעמה יששכר היא לא הילדה של כולנו, "mako",‏ 15 באוקטובר 2019
  25. ^ אתר למנויים בלבד רוגל אלפר, נעמה יששכר היא כלי משחק בידיהם של פוטין, נתניהו - והתקשורת הישראלית, באתר הארץ, 22 בינואר 2020
  26. ^ אריה מינטקביץ, פרשת נעמה יששכר מביישת אותנו. זה לא מגיע לנו, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2020
  27. ^ שמו של נתניהו נעדר מפוסט התודה של נעמה יששכר, לשכתו נזפה באמה, באתר www.maariv.co.il
  28. ^ לאחר הסערה: נעמה יששכר מחקה את פוסט התודה בו לא הזכירה את רה"מ, באתר www.maariv.co.il
  29. ^ בן כספית, ‏פסטיבל יששכר: פוטין לבטח התפוצץ מצחוק מהפסיכוזה הלאומית שלנו, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2020
  30. ^ ערוץ 7, הקשר המפתיע בין נעמה יששכר לראש הממשלה, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2020
  31. ^ פוסט של עמית סגל, 24 בינואר 2020
  32. ^ שגיאה בביטוי: אופרטור > בלתי־צפוי.ניר חסון, ישראל לא נתנה לפוטין כנסייה תמורת נעמה יששכר. אז מה כן קרה בעיר העתיקה?, באתר הארץ, הדרך לשיפור האווירה מול רוסיה עברה בכנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים
  33. ^ אתר למנויים בלבד יוסי ורטר, לא ידידות נפלאה ולא מתנת בחירות: פוטין סחט את נתניהו, באתר הארץ, 24 בינואר 2020
  34. ^ אריאל כהנא, ‏גורם מדיני: "הבקשות צנועות ביחס לתמורה", באתר "ישראל היום", 24 בינואר 2020
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0