צ'אנגג'נג 5

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צ'אנג ג'נג 5)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'אנגג'נג 5
דגם של משגר הלוויינים צ'אנגג'נג 5 שהוצג בקוריאה בספטמבר 2009
דגם של משגר הלוויינים צ'אנגג'נג 5 שהוצג בקוריאה בספטמבר 2009
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן China Academy of Launch Vehicle Technology (CALT)
ארץ ייצור סין
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג
שיגורים 7
הצלחות 6
כישלונות 1
שיגור ראשון 3 בנובמבר 2016
שיגור אחרון 29 באפריל 2021
מטענים ידועים צ'אנג-אה 5, טיאנוון-1
יכולת
מטען ל־LEO 25,000 ק"ג למסלול 200x400 ק"מ
מטען ל־MEO 13,000 ק"ג
מטען ל־GTO 14,500 ק"ג
מטען ל־GEO 6,000 ק"ג
מטען ל־TLI 8,800 - 9,400 ק"ג
מידע נוסף
גובה 27.6 מטר
קוטר 3.35 מטר
משקל 155,700 ק"ג (כולל דלק)
שלבים 3

צָ'אנְגְגֶ'נְג 5 או צעדה ארוכה 5סינית: 长征五号, בפיניין: Chángzhēngwǔ, "צעדה ארוכה" על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה-דונג, בקיצור CZ-5[1],, באנגלית: Long March 5) הוא משגר לוויינים כבד המפותח בסין העממית, על ידי חברת "חומת סין הגדולה". משגר זה מוגדר כמשגר העתידי של סין והוא צפוי להחליף חלק מהמשגרים המצויים בשימוש. צ'אנגג'נג 5 יופעל במספר תצורות – דו-שלבי (למסלולים נמוכים - LEO) ותלת-שלבי. מבחר של מאיצים יותקנו סביב השלב הראשון, בהתאם לצורך. המשגר יכול לשגר מטענים במשקל עד 25 טון למסלול נמוך, ועד 11 טון למסלול מעבר גאוסטציונרי. ביצועים אלה צפויים למצב את המשגר כאחד המשגרים היעילים ביותר, והוא המשגר הכבד ביותר שנמצא בשימוש כרגע בסין.

שיגור ראשון של המשגר שהביא מטען למסלול גיאוסטציונרי בוצע בהצלחה בנובמבר 2016[2].

באפריל 2021, לאחר שיגור שלב של תחנת החלל טיאנגונג הסינית, נשארה ליבת המשגר של השלב הראשון במסלול לווייני נמוך והיא ביצעה דעיכה לא מבוקרת. זהו אחד הגופים הכבדים ביותר שביצעו דעיכה לא מבוקרת מעל אזורי אוכלוסייה[3][4]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC.

סוגים

נכון ל-2021, יש שני סוגים של המשגר[5]

גרסה CZ-5 CZ-5B
מנועים 4 × CZ-5-300, 2 × YF-100 4 × CZ-5-300, 2 × YF-100
שלב ראשון CZ-5-500, 2 × YF-77 CZ-5-500, 2 × YF-77
שלב שני CZ-5-HO, 2 × YF-75D -
שלב שלישי (אופציונאלי) Yuanzheng-2 -
דחף (בגובה פני הים) 10620 קילוניוטון 10620 קילוניוטון
מסת שיגור 854,500 ק"ג 837,500 ק"ג
גובה 56.97 מטר 53.66 מטר
מטעד למסלול לווייני נמוך של 200 ק"ג - ~25,000 ק"ג[6]
מטעד למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי 14,400 ק"ג[6] -

שיגורים

מספר זמן שיגור אתר שיגור תוצאה מסלול מטעד הערות
1 3 בנובמבר 2016, 12:43 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח מסלול גאוסטציונרי Shijian-17 שיגור ראשון[2]
2 2 ביולי 2017, 11:23 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג כישלון מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי Shijian-18 נכשל בשלב השני[7]
3 27 בדצמבר 2019 12:45 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח מסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי Shijian-20
4 5 במאי 2020 10:00 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח מסלול לווייני נמוך מודול ניסויי לקראת תחנת החלל הסינית (Next-generation crewed spacecraft)[8]
5 23 ביולי 2020 4:41 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח מסלול הליוצנטרי, מסלול מעבר למאדים טיאנוון-1 החללית הסינית הראשונה למאדים הכוללת מקפת, נחתת ורובר
6 23 בנובמבר 2020 20:34 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח תמרון מעבר ירחי צ'אנג-אה 5
7 29 באפריל 2021 3:23 UTC מרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג שיגור מוצלח מסלול לווייני נמוך Tianhe (אנ'), מודול של תחנת החלל טיאנגונג 3(אנ')[9] ליבת המשגר ביצעה דעיכה לא מבוקרת לתוך האטסמוספירה[3]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC

שיגורים ידועים

ב-29 באפריל 2021, שוגר מודול תחנת החלל טיאנגונג הסינית, שמשקלו כ-22 טון[10]. לאחר השיגור ליבת המשגר של השלב הראשון נכנסה למסלול וביצעה דעיכה לא מבוקרת[3], עד לדעיכה סופית בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC[11]., במהלך המסלול הסופי השלב עבר מעל ישראל דקות לפני הדעיכה הסופית.

זהו אחד הגופים הכבדים ביותר שדעכו בצורה לא מבוקרת ועלולים היו לפול על אזורי אוכלוסייה[4]., השלב הוערך במסה של 21.2 טון והיה הרביעי הכי כבד בהיסטוריה[12]. הליבה התרסקה באוקיינוס ההודי ליד האיים המלדיביים בקואורדינטות 2°39′N 72°28′E / 2.65°N 72.47°E / 2.65; 72.47 בבוקר ה-9 במאי 2021, בשעה 2:14 UTC.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג 5 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בתקשורת המערבית מוכר כ-Long March
  2. ^ 2.0 2.1 שיגור בכורה למשגר לונג מארץ 5, אתר nasaspaceflight מתאריך 2 בנובמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 עודד כרמלי (2 במאי 2021). "טיל סיני ענק עלול לפגוע בכדור הארץ בימים הקרובים". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Andrew Jones (4 במאי 2021). "Chinese rocket stage predicted to reenter atmosphere around May 8". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ QIN, Tong; XU, Lijie; LI, Pingqi; LIU, Jiajia. "Development of China's New Generation – Launch Vehicles" (PDF). SPACE SCIENCE ACTIVITIES IN CHINA National report 2016-2018. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 Kyle, Ed. "CZ-5 Data Sheet".
  7. ^ התקשורת הסינית מדווחת כי שיגור לונג מארץ' 5 נכשל לאחר השיגור, סטפן קלארק, אתר spaceflightnow, מתאריך 2 ביולי 2017
  8. ^ Stephen Clark (4 במאי 2020). "China to debut new version of powerful Long March 5 rocket this week". spaceflightnow.com. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Andrew Jones (29 באפריל 2021). "China launches Tianhe space station core module into orbit". spacenews. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ עודד כרמלי (29 באפריל 2021). "תחילתו של עידן חדש: סין שיגרה הבוקר את ליבת תחנת החלל שלה". אתר סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-5 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ X logo 2023.svg ציוץ של SPACE-Track הענף בחיל האוויר האמריקאי העוקב אחר אובייקטים בחלל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 במאי 2021
  12. ^ Jonathan McDowell (9 במאי 2021). "The biggest uncontrolled reentries". {{cite web}}: (עזרה)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0