צביה גרוס
| לידה |
5 בנובמבר 1938 (גיל: 85) ברלין |
|---|---|
| תפקידים בולטים | היועצת המשפטית למערכת הביטחון |
צביה גרוס (נולדה בגרמניה ב-5 בנובמבר 1938) היא עורכת דין ישראלית, שהייתה היועצת המשפטית של מערכת הביטחון הישראלית במשך 12 שנה. זוכת אות "נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון.[1][2] קידמה והובילה חקיקת חוקים ביטחוניים רבים.
ביוגרפיה
צביה גרוס נולדה בברלין, שבגרמניה ב-1938 ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל במאי 1939, באחת הספינות האחרונות שעזבו את גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה.
אביה חיים-דב (ערמון) קסטנבאום[3] הקים את חוג הרמב"ם[4] בתל אביב, אמה שושנה הייתה עובדת סוצאילית.
למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה כמורה בתיכון לספרות והיסטוריה. לאחר תקופה קצרה פנתה צביה גרוס ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר התנסות קצרה כעורכת דין פרטית במשרד עם שותפה ללימודי המשפטים עמי גניגר[5] ובמשרד גרוס היא הצטרפה בשנת 1982 למחלקה המשפטית של משרד הביטחון ועבדה שם כ-25 שנה. בין השנים 1995 ל-2007 כיהנה כיועצת המשפטית למערכת הביטחון.
במשרד הביטחון
במסגרת תפקידיה במשרד הביטחון ייעצה גרוס לשרי הביטחון, מנכ"לי משרד הביטחון וכלל המערכת הביטחונית בסוגיות חוקתיות-מנהלתיות, מסחריות-כלכליות ובינלאומיות. כחלק מעבודתה היא עמלה על שמירת האיזון בין זכויות אדם לבין הלחימה בטרור, עבדה רבות מול התעשיות הביטחוניות, והייתה חברה מובילה בצוותים הבין-משרדיים להפיכת התע"ש ורפאל מיחידות סמך של משרד הביטחון לחברות ממשלתיות.[6][7]
גרוס הייתה מעורבת בפתירת המשבר הביטחוני החריף בין ישראל לארצות הברית בשנת 2005 סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. המחלוקת פרצה סביב מכירת מל"טים לסין ב 1999, לטענת ארצות הברית ללא ידיעתה. מה שהחל כמשבר אמון אישי הדרדר למשבר בין שתי המדינות שהוביל לסנקציות רבות כלפי ישראל. גרוס הייתה חברה מובילה במשלחת הישראלית למשא ומתן בין הפנטגון למשרד הביטחון.[8] גם אחרי תום כהונתה המשיכה להיות אשת הקשר עם ארצות הברית סביב משבר הנשק עם סין. על פעילותה במשבר הנשק היא זכתה לתודה אישית ממזכיר המדינה האמריקאי רמספלד.
כחלק מפתרון המשבר בין ישראל לארצות הברית הובילה גרוס את חקיקת חוק הפיקוח על ייצוא נשק.[9]
כמו כן, ניסחה יחד עם שמואל אבן את ההצעה לחוק צה"ל במסגרת מחקרה במכון למחקרי ביטחון לאומי,[10] לקחה חלק בדיונים סביב התיקונים לחוק יסוד: הצבא,[11] בחקיקת חוק התאגידים הביטחוניים[12] ועוד חוקים משמעותיים ורפורמטיביים רבים.
בשנת 2007 קיבלה מטעם לשכת עורכי הדין את "אות נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון בישראל.[6][13]
תפקידים נוספים
- חברה בוועדת טישלר לבחינת מודל צבא הקבע[14]
- חברה בוועדת ליבנה, שעסקה במבנה הארגוני של מערכת הגנת העורף, 2011-2012 [15]
- חברת ועדת מרידור לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, 2005-2006 [16]
- חברה בועדת ברוורמן לרפורמה במערך המילואים, 2005 [17]
- חברה בוועדת בן-בסט לרפורמה בשירות החובה, 2006 [18]
- חברה בוועדה לאסדרת מקצועות הגנת הסייבר מטעם משרד ראש הממשלה, 2013 [19]
- חברת הוועדה לבחינת הפיקוח על גל"צ, 2011
- חברת בית הדין לאתיקה לערעורים של מועצת העיתונות[20]
- חברת דירקטוריון רפאל מטעם המדינה בין השנים 2008–2014 [21]
- חברת דירקטוריון בסנו מאז 2007
- חברת הוועד המנהל של ארגון שבי"ל - שקיפות בינלאומית 2008–2010.
חיים אישיים
צביה גרוס מתגוררת בתל אביב, היא נשואה לפרופ' יוסף גרוס ואם לשלושה: רז, ורדית ואייל גרוס.
קישורים חיצוניים
- ראיון טלוויזיוני עם צביה גרוס
- צביה גרוס בהרצאה על היבטים חוקיים ביישום הגנת העורף בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי
- מאמר מאת צביה גרוס: מיהו המפקד העליון באתר הארץ
- מאמר מאת צביה גרוס: נשיא ארצות הברית טועה, הוא כן שוטר, באתר הארץ
- מאמר מאת צביה גרוס: כן, אנחנו צריכים את אמריקה, באתר הארץ
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , סקירת המנכ"ל, דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל, 2007, עמ' 40 - ^ "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", באתר גלובס, 2007-05-29
- ^ 2491 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ חיים דב ערמון, באתר geni_family_tree
- ^ "אתם שם, אני כאן". הארץ. 2005-02-22. נבדק ב-2020-03-07.
- ^ 6.0 6.1 נועם שרביט, "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", באתר גלובס, 2007-05-29
- ^ Zvia Gross, forumdvorah (באנגלית)
- ^ זאב שיף, מחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
- ^ אמיר בוחבוט, יוגבל הייצוא הביטחוני של כלי נשק, באתר nrg, 25 בדצמבר 2006
- ^ הצעה לחוק צה"ל, באתר inss.org.il, יוני 2008
- ^ פרוטוקול מספר 123, באתר main.knesset.gov.il
- ^ http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_ls_ptk_73703.doc
- ^ דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל סקירת המנכ"ל, 2006-2007, באתר israelbar.org.il, אוקטובר 2007
- ^ ועדת טישלר: להוריד את גיל הפרישה כדי ליצור "צבא צעיר", באתר גלובס, 2012-08-19
- ^ אין לעורף מי שיגן עליו, באתר www.haaretz.co.il
- ^ שיף, זאב (2006-04-24). "דו"ח ועדת מרידור: חשש שמדינות מזרח-תיכוניות יצטיידו בגרעין בעקבות איראן". הארץ. נבדק ב-2020-03-07.
- ^ הרפורמה במערך המילואים - מסקנות והמלצות, באתר aka.idf.il, 2004(הקישור אינו פעיל)
- ^ הכוח והאדם, באתר ynet, 2010-05-14
- ^ אסדרת מקצועות הגנת הסייבר במדינת ישראל, באתר pmo.gov.il
- ^ "מועצת העיתונות: "כלכליסט" לא הפר כללי אתיקה, אך לפי התקנון היה עליו לכבד אמברגו". TheMarker. נבדק ב-2020-03-07.
- ^ רפאל מערכות לחימה - דין וחשבון על חברות ממשלתיות, באתר www.mof.gov.il, 31/12/10
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- עובדי משרד הביטחון
- ישראליות ילידות גרמניה
- ישראלים ילידי גרמניה
- יועצות משפטיות ישראליות
- יועצים משפטיים ישראלים
- תל אביב-יפו: אישים
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- ישראליות שנולדו ב-1938
- ישראלים שנולדו ב-1938