צביון חום
 צביון חום
| |
|---|---|
צביון חום
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | צביונים |
| סוג: | צביון |
| מין: | צביון חום |
| שם מדעי | |
 Cephalophus dorsalis
| |
צביון חום (שם מדעי: Cephalophus dorsalis) הוא מין בסוג צביון. הצביון החום שייך לתת משפחת הצביונים.
מאפיינים
הצביון החום, המכונה גם צביון מצוי (common diker), הוא אנטילופה קטנה עם קרניים קצרות. הצביון חי באזור הדרומי לסהרה וליערות הגשם של מרכז אפריקה. הצביון החום חי בדרך כלל באזורים בהם ישנה צמחייה כגון שיחים, צמחייה שיכולה להסתיר אותו. הצביונים חיים באזורים עם גבעות, בסוואנה ובפאתי יישובי אדם. צבעיו של המין הספציפי משתנים בהתאם לאזור בו הוא חי. ישנם בערך 19 תת-מינים שסקאלת הצבעים יכולה להתפרש מצבע ערמוני באזור אנגולה לאפרפר בסוואנה הצפונית ועד לצבעי חום בהיר באזורים היותר צחיחים בהם הצביון חי. גובהו של הצביון הוא כ-50 ס"מ ומשקלו נע בדרך כלל בין 12-25 ק"ג, וחשוב לציין כי הנקבות בדרך כלל גדולות יותר מהזכרים. הקרניים של הזכרים יכולות להגיע לאורך של כ-11 ס"מ. עונת הרבייה נמשכת זמן ממושך, והיא מתפרשת על פני רוב שנה. תקופת ההיריון מוערכת ב-7.5 חודשים ובסופה נולד צאצא יחיד שצבעו חום-אדמדם.תוחלת חיים של המין היא 17-18 שנים בטבע. לצביון החום יש תפריט מגוון שכולל עלים, פרחים, פירות ופקעות. בנוסף הצביון ניזון מחרקים, ציפורים קטנות, צפרדעים ואפילו פגרים. את רוב המים שגופו של הצביון צורך הצביון מקבל ממזונו ולכן הצביון יכול לשרוד זמן רב בלי לשתות מים.
תפוצה
המין נפוץ במרכז ומערב אפריקה במדינות הבאות:אנגולה, קמרון, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חוף השנהב, גינאה המשוונית, גינאה, גבון, גאנה, גינאה ביסאו, ליבריה, ניגריה, סיירה לאון, טוגו, סודאן ואוגנדה. בית הגידול של צביון זה הוא יערות גשם.
טקסונומיה
המין תואר לראשונה נעל ידי החוקר ג'ון אדוארד גריי בשנת 1846.
שימור
מצב המין הוא קרוב לסיכון עקב בירוא יערות וציד. הצביון החום מופיע בנספח השני של אמנת וושינגטון. המין מצוי במספר אזורים מוגנים ביניהם:הפארק הלאומי טאי (חוף השנהב), הפארק הלאומי סאפו (ליבריה), הפארק הלאומי קאקום (גאנה), הפארק הלאומי קמפו, שמורת החי דג'ה והפארק הלאומי לובקה (קמרון), שמורת הטבע דזנגה-סנגאה (הרפובליקה המרכז-אפריקאית), הפארק הלאומי מונטה אלן (גינאה המשוונית), הפארק הלאומי לופה והפארק הלאומי מינקבה (גבון), הפארק הלאומי אודזלה והפארק הלאומי נואבאלה-נדוקי (הרפובליקה של קונגו), יער הגשם של איטורי, הפארק הלאומי קהוזי-בייגה, הפארק הלומי מאיקו והפארק הלאומי סלונגה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
קישורים חיצוניים
- צביון חום, באתר ITIS (באנגלית)
- צביון חום, באתר NCBI (באנגלית)
- צביון חום, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צביון חום, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- צביון חום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צביון חום, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
_(18230369452).jpg)
.jpg)
