צב יבשה מצוי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 צב יבשה מצוי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| קבוצה: | סאורופסידה |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | צבים |
| משפחה: | צבים יבשתיים |
| סוג: | צב יבשה |
| מין: | צב יבשה מצוי |
| שם מדעי | |
 Testudo graeca
| |
| תחום תפוצה | |
| |
צב יבשה מצוי או צב יבשה ים-תיכוני (שם מדעי: Testudo graeca) הוא מין קטן של צב יבשה מסדרת הצבים החי באזור הים התיכון (כולל בישראל) ומכאן שמו.
מקום חיוּתו הוא בבתי גידול שונים המתאפיינים בצמחייה מגוונת ובצפיפות שונה של הצומח.
שימור וגורמי סיכון
גורמי סיכון והפרעה:
- הרס מקום החיוּת והפיכתו לשטח בנוי או חקלאי.
- איסוף צבים בניגוד לחוק לגידול בבתים, חצרות ופינות חי.
- איסוף לשם מסחר.
- פגיעה בביצי הצבים הטמונות באדמה ובמקומות חיוּתם באמצעות רכבי שטח החורגים מנסיעה בדרכים.
- הִתרבות עורבים וכלבים בקרבת יישובים, המגבירים את סכנת הטריפה, במיוחד לצבים צעירים.
- צמצום השטחים הפתוחים הטבעיים.
הפעולות הנדרשות לשימור המין בארץ:
- שמירה על בתי-גידול טבעיים.
- הגברת הפיקוח והאכיפה למניעת איסוף ומסחר.
- הגבלת נסיעה של רכב לדרכים מוגדרות.
- צמצום אוכלוסיות העורבים הנסמכות על יישובי האדם, וצמצום מספר הכלבים המשוטטים.
פגיעה באוכלוסיית הצבים בישראל
צבים רבים נאכלים מדי יום על ידי בני אדם ברחבי העולם בעיקר צבי ים. סיכוייהם של צבים רכים שרק נולדו לשרוד פחותים הרבה יותר מכיוון ששריונם רך וכל דבר עלול להרוג אותם, אם זה חיות הטרף אם עקב התהפכות על הגב עד שהם מתים מהתייבשות ואם זה שמטיילי היער דורכים עליהם או שהם נמעכים בתוצאה מאבנים שנופלות עליהם (עקב התדרדרות או מטיילים שמשליכים אבנים).
צב יבשה מצוי נכלל בחיות המוגנות בחוק להגנת חיית הבר. אסור לגדלו בבתים, חצרות וגינות וזאת משום שהוא נחשב כמעביר את חיידק הסלמונלה ומופיע כחיה בסכנת הכחדה בישראל. חשוב לציין שלא כל הצבים מעבירים את הסלמונלה אלא מדובר במקרים מועטים . אחת מהסיבות הראשונות להעלמותו של הצב מישראל היא איסוף מסיבי במטרה לגדלו כחיית מחמד. עשרות אלפי צבים גדלים בפינות חי ובבתים וזאת משום שהטיפול בצב היבשה הוא מועט ביותר וזוהי חיה סתגלנית ששורדת גם בתנאים קשים ללא מזון ומים. לפיכך, צב היבשה נמצא בסכנת הכחדה עקב גורמים שונים - עליהם אחראי האדם.
רבייה
ארבעה חודשים לאחר הזדווגות, הנקבה מטילה 1-3 מחזורי הטלה (פעם בחודש). בכל הטלה 3-5 ביצים. לאחר ההטלה, הנקבה מכסה את הביצים בחול. לאחר 4 חודשים נסדקת הביצה, והצבים הקטנים יוצאים ממנה. הצבים הקטנים נוהגים לאכול את החול שסביבם, ויש פרשנויות שונות הגורסות שאכילת החול מספקת לצבים ארוחה של חד-תאים שהם זקוקים להם.
ביצי הצבים, בשונה מביצי עופות, ממוקמות באדמה ואינן זזות, היפוך של ביצת צב תגרום לצבון שבביצה למות, לכן חשוב לדעת לא לשנות את תנוחת הביצה.
לכול צב סביבת מחיה קבועה, והוא שב ופוקד את אותם מקומות קבועים
גלריה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צב יבשה מצוי |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
