עורב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריאת טבלת מיוןעורב
עורב מזרע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
אינפרא־סדרה: עורבאים
משפחה: עורביים
סוג: עורב
שם מדעי
Corvus
עורב קטן
זוג עורבי טוראס
עורב שחור
עורב הג'ונגל
עורב עב־מקור - הגדול בציפורי השיר
עורב הוואי - מין שנכחד בטבע.
עורב אמריקני
עורב היספניולי
עורב יערות

עוֹרֵב (שם מדעי: corvus) הוא סוג של ציפורים ממשפחת העורביים. המינים בסוג זה הם מהגדולים ביותר בסדרה ציפורי שיר. הגדול מכולם הוא עורב עב־מקור מאפריקה, שמשקלו 1.5 ק"ג, ודומה לו בגודלו המין עורב שחור.

בני הסוג קאק (Coloeus) נכללו בעבר בסוג זה.

מאפיינים

העורבים שחורים לרוב, בעלי רגליים קצרות וחזקות ומקורים מסיביים. הם אוכלי כול, אך הם מעדיפים בשר, ובמיוחד נבלות.

העורבים לא חברותיים במיוחד, ולעיתים נאספים לקבוצות גדולות, אך אינם יוצרים מושבות. כל זוג עורבים מקים לעצמו קן, הנקבה דוגרת על הביצים ושני בני הזוג מאכילים את הגוזלים שלהם.

בסוג זה כ־40 מינים, הנפוצים בכל היבשות פרט לאמריקה הדרומית, ובאיים רבים. בישראל נמצאים המינים: עורב אפור, עורב מזרע, עורב שחור, עורב חום־עורף, עורב הודי, עורב קצר־זנב.

אינטליגנציה

ערך מורחב – אינטליגנציה בעורבים

סוג זה מראה סימנים של אינטליגנציה במיוחד,[1] ואחד המינים (עורב קלדוניה החדשה) נחקר רבות, מכיוון שנראה שהוא עושה שימוש אינטנסיבי בכלים. מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. ניתן לאלף אותם, ואף ללמד אותם לחקות קול אדם, בדומה לתוכי.

לפי מחקר שפורסם ב-2020, העורבים מודעים ליכולות הקוגניטיביות שלהם, יכולת שיוחסה עד כה לבני אנוש ומספר מצומצם של בעלי חיים אינטליגנטיים במיוחד. מחקר זה יחד עם מחקר נוסף שנערך על יונים, תנשמות, תוכים ועורבים, מצא את הסיבה הביולוגית לאינטליגנציה הייחודית, וכי התודעה והאינטליגנציה מבוססות על פעילות אינטנסיבית של נוירונים במוח הציפור, בחלק הנקרא – 'פאליום' (אנ').[2]

מיני העורב לפי תפוצה

מינים אוסטרליים ומלנזיים

מינים ניו זילנדיים

מינים פסיפיים (מאיי האוקיינוס השקט)

מינים טרופי־אסייתיים (מדרום־מזרח אסיה)

מינים אירואסייתים וצפון אפריקאים

מינים מצפון וממרכז אמריקה

מינים דרום ומרכז אפריקאים

העורב בתנ"ך

בספר בראשית,נוח שלח עורב מהתיבה לראות אם הארץ יבשה מהמבול "וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".[3] העורב לא התרחק מהתיבה, לכן הוא שלח לאחר מכן יונה. בספר מלכים עורבים מספקים מזון לאליהו הנביא.

העורב בחז"ל

על הפסוק במלכים (מלכים א יז ד) וְהָיָ֖ה מֵהַנַּ֣חַל תִּשְׁתֶּ֑ה וְאֶת־הָעֹרְבִ֣ים צִוִּ֔יתִי לְכַלְכֶּלְךָ֖ שָֽׁם, פירש רד"ק: "ואת העורבים צויתי – עורבים ממש והם העופות השחורים, וטעם צויתי ששמתי בלבם להביא לחם ובשר שתי פעמים ביום, ואין לשאול מאין היו מביאין לו? כי באמת ממקום כשר היו מביאין לו אחר שברצון האל היו מביאין לו [...] ובדברי רז"ל יש אומרים שהיו מביאין לו משלחנו של אחאב ויש אומרים משלחנו של יהושפט, וכוחם של העורבים הם בנתינת צדקה ובמתן פרנסה למרות היותם אכזריים בטבעם". העורב נקרא כך, אולי בשל צבעו השחור, לשון עֶרֶב, שמשמעו חושך.[4]

בתלמוד מוזכר הניב: עורבא פרח, ביטוי שהמקבילה שלו בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור!". הביטוי, שמקורו בארמית ותרגומו המילולי "העורב התעופף" נזכר בבבלי במסכת ביצה, שם מסופר על רב אויא סבא ששאל את רב הונא שאלה הלכתית קשה, והלה השיבו: "עורבא פרח".[5]

לפי הסברו של רש"י, רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו.[6]. לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים. כלומר הבלים שאין בהם כל ממש. רבה, בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה. רב הונא הבהיר לו כי אי ההגיון אינו בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבו היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי.

הבבלי במסכת עירובין מתאר את העורב כאכזרי: "שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שיר השירים ה, יא), במי אתה מוצאן? רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב".[7] במסכת בבא בתרא מסופר על רבי יונתן בן עמרם המבקש מרבי שיפרנסו בשנת בצורת "ככלב וכעורב". רש"י על אתר מפרש שעורב הוא אכזרי על בניו ואינו מאכיל אותם כראוי, ולכן הם מזינים את עצמם מיתושים שמתהווים מתוך צואתם.[8] במסכת גיטין מכונה העורב "שקרן".[9]

העורב בתרבות

עורב שחור במעופו

בשל צבעו השחור, קולו המקרקר והיותו אוכל נבלות, קישרו בתרבויות רבות בין עורבים לבין מוות וכוחות אפלים. האינטליגנציה של העורב, הנחשבת לגבוהה יחסית, הפכה אותו לסמל של חכמה בקרב תרבויות שונות.

דגל העורב היה בשימוש אצל ויקינגים.

בספרות ובאמנות

סופרים ואמנים מודרניים יותר, המשיכו את הרעיון של עורבים כסמל לכוחות השחור ומבשרי מוות. לדוגמה בספרות גותית עורבים היו מוטיב מקובל, שלעיתים קרובות סימלו את המוות.

ביצירותיו של ויליאם שייקספיר, עורבים מוזכרים יותר מאשר כל עוף אחר.

"שדה חיטה עם עורבים" הייתה אחת היצירות האחרונות שהשלים הצייר האקספרסיוניסט וינסנט ואן גוך לפני התאבדותו. אופייה הקודר של היצירה, הדרך הנקטעת באמצעה והעורבים המעופפים על רקע השמים המעוננים עוררו פירושים המקשרים בין השמים המעוננים והעורבים המעופפים לדיכאונו ולמותו הקרב של ואן גוך, אך פירושים אלו לא מקובלים היום.

עץ העורבים ("The Tree of Crows"), אחת היצירות המפורסמות של הצייר קספר דויד פרידריך, נושאת אופי אפל וקודר.

העורב גם מרבה להופיע במשלים, כגון במשל "העורב והשועל", או "העורב הססגוני".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עורב בוויקישיתוף
להקת עורבים ברמת השרון, 18 במאי 2013, 07:00

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עורב41401128Q43365