קבורה טבעית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתר קבורה טבעית. לעיתים מומלץ לשנות את הנוף כמה שפחות, ובמקרה זה נעשה שימוש רק בסמן שטוח לציון מקום הקבר.

קבורה טבעית היא קבורה של גופת מת באדמה באופן שאינו מעכב ריקבון אך מאפשר לגוף להיות חלק ממחזור הטבע. זוהי אלטרנטיבה לשיטות קבורה ומנהגי הלוויה מסורתיים.

ניתן להכין את הגוף ללא חומרים משמרים או חומרי חיטוי כימיים, כגון נוזל חניטה, שנועדו לעכב את המפרקים המיקרוביאליים המפרקים את הגוף. ניתן לקבור אותו בארון קבורה או תכריכים מתכלים. הקבר אינו משתמש בקמרון קבורה (מיכל עץ או לבנים, מתכת או בטון, התוחם ארון קבורה כדי לסייע במניעת שקיעת קבר. ארונות קבורה מתפרקים, ולעיתים קרובות משקל האדמה על גבי הארון, או מעבר של ציוד תחזוקה כבד של בית הקברות מעליו, עלולים לגרום לקריסה של הארון ולשקיעת האדמה שמעליו). הקבר לא משתמש בכלי קבורה חיצוני שימנע מגע של הגופה עם אדמה. הקבר רדוד מספיק כדי לאפשר פעילות מיקרוביאלית דומה לזו שנמצאת בקומפוסטציה.

אתרי קבורה טבעיים שימשו לאורך ההיסטוריה האנושית ונמצאים בשימוש במדינות רבות.[1][2]

היסטוריה

קבורה טבעית מוצגת לעיתים כמושג מודרני יחסית בחברות מערביות, אך היא נהוגה במשך שנים רבות בתרבויות שונות מתוך "חובה דתית, הכרח או מסורת".[3] לדוגמה, מוסלמים רבים מבצעים קבורה טבעית מתוך תחושת חובה לדתם. אחרים, למשל במדינות אפריקה, קוברים באופן טבעי משום שאינם יכולים להרשות לעצמם את עלות החניטה. בסין, המהפכה התרבותית הביאה לעלייה בפופולריות של קבורה על פני שריפת גופות. קבורה טבעית כוללת גם קבורת גופות בתוך שורשי עצים ביערות הגשם של האמזונס בפרו, וקבורת נפטרים בסבך הטנזני. על פי "Nature", הקבורה האנושית המוקדמת ביותר הידועה מתוארכת לתקופת האבן התיכונה (לפני כ-74-82 אלף שנה) של פעוט בשטח שהוא כיום קניה.[4]

קבורה טבעית נהוגה במשך אלפי שנים, אך נקטעה בעידן המודרני על ידי שיטות חדשות כמו קמרונות, בטנות (liners, מתחם מגן המוצב בקבר כדי למנוע את קריסת הקרקע ונזק לארון. הוא עשוי בדרך כלל מבטון, אבל גם ממתכת או פלסטיק. הוא אינו אוטם את הארון לחלוטין, אך מספק תמיכה מבנית ומונע מהקבר לשקוע), חניטה ומאוזוליאומים הממתנים את תהליך הפירוק. בסוף המאה ה-19 הציע סר פרנסיס סימור האדן "קבורה מאדמה לאדמה" בעלון בשם זה, כחלופה לשרפה או לריקבון איטי של גופות עטופות.

סוגים

על פי מועצת הקבורה הירוקה (GBC, Green Burial Council) יש שלושה סוגים של בתי קברות טבעיים:[5]

  1. בתי קברות היברידיים
  2. שטח קבורה טבעית
  3. בתי קברות של שימור

כל סוגי הקבורה הטבעית – היברידית, טבעית ושימורית – חייבים לעמוד בסטנדרטים של "נוהג קבורה" ו"יחסי לקוחות" על פי ה-GBC. בית קברות היברידי אוסר חניטה ושימוש בכימיקלים רעילים או שאינם מתכלים בתהליך הקבורה, ומחייב פרסום קבורה טבעית. אתרי קבורה טבעיים חייבים לעמוד בדרישות של אתרי קבורה היברידיים, וכן לדרוש "תכנון אתר" וסקר של הקרקע שיסמן אזורים חשובים לשימור. גם בתי קברות טבעיים נזקקים לרישיון. אתרי קבורה לשימור דורשים גם שיקום של לפחות שניים עד ארבעה דונם של אדמה וניסוח רשמי של זיקת הנאה לשימור (מסמך של ארגון מוסמך לשימור קרקע או ישות ממשלתית להגבלת מימוש הזכויות שבידי בעל הקרקע כדי להשיג מטרות שימור).[5]

הנצחה

בתי קברות טבעיים משתמשים במגוון שיטות להנצחה. משפחות הקוברות את יקיריהן בשמורות טבע יכולות לתעד את קואורדינטות ה-GPS של המיקום בו הם קבורים, בלי להשתמש בסמנים פיזיים.[6] בחלק מאתרי הקבורה הטבעיים משתמשים בלוחות עץ שטוחים, או בשם שנכתב על סלע טבעי. משפחות רבות שותלות עצים או צמחים מקומיים אחרים ליד הקבר כדי לספק אנדרטה חיה.

שיקולים סביבתיים

קבורות טבעיות נוטות למנוע את הנזק הסביבתי שנגרם על ידי טכניקות קונבנציונליות, אך ישנם מתרגלים שהולכים רחוק יותר על ידי שימוש בדמי קבורה כדי לרכוש אדמות לשיקום בתי גידול מקומיים ולהצלת מינים בסכנת הכחדה.[7] טכניקות ניהול קרקע כאלה נקראות "קבורות שימור". בנוסף לשיקום אקולוגיה ולפרויקטים של שימור בתי גידול, אחרים הציעו שימושים טבעיים חלופיים בקרקע, כגון חקלאות בת קיימא ופרמקלצ'ר, כדי לשמר את אזור הקבורה. שיטות עיצוב נוף עשויות להאיץ או להאט את קצב הפירוק של גופים. קבורות טבעיות לעיתים אינן משתמשות במכונות או בציוד כבד לחפירת אתר הקבר. במקום זאת, ניתן לחפור את אתרי הקברים ביד.[8]

בעיות סביבתיות בקבורה קונבנציונלית

בכל שנה, 22,500 בתי קברות ברחבי ארצות הברית קוברים כ:

  • 70,000 מ"ק של ארונות קבורה מעץ מלא
  • 82,000 ק"ג של ארונות פלדה
  • 12,700 ק"ג של קמרונות פלדה
  • 2,500 ק"ג של ארונות נחושת וברונזה
  • 1,484,000 ק"ג של קמרונות בטון מזוין
  • 3,200 מ"ק של נוזל חניטה, הכולל בדרך כלל פורמלין.

כאשר משתמשים בפורמלדהיד לחניטה, הוא מתפרק, והכימיקלים המשתחררים לאדמה לאחר הקבורה והפירוק שלאחר מכן אינם פעילים. הבעיות בשימוש בפורמלדהיד ובמרכיביו בקבורה טבעית הן החשיפה אליו של עובדי בתי הלוויות[9] והריגת חיידקים מפרקים הנחוצים לפירוק הגופה באדמה.[10] קבורה טבעית מקדמת שיקום של אזורי קרקע דלים ומאפשרת שימוש חוזר ארוך טווח בקרקע.[11]

ארונות קבורה בצורת כתף מחודדת או מלבניים, עשויים ממגוון חומרים, רובם אינם מתכלים ביולוגית; 80–85% מהארונות שנמכרו לקבורה בצפון אמריקה בשנת 2006 היו עשויים פלדה מוטבעת. ארונות קבורה מעץ מלא ומלוחות חלקיקים (שבבים) עם ציפויי עץ קשה מהווים 10-15% מהמכירות, ופיברגלס וחומרים חלופיים, כגון סיבים ארוגים, מהווים את השאר. באוסטרליה, 85–90% מהארונות עשויים עץ מלא ומלוחות חלקיקים.[דרוש מקור] רוב הארונות המסורתיים בבריטניה עשויים מלוח סיבית מצופה בציפוי דק. ידיות הן בדרך כלל מפלסטיק שנועד להיראות כמו פליז. לוחות שבבים דורשים דבק כדי להדביק את חלקיקי העץ יחד. חלק מהדבקים המשמשים, כמו אלה המכילים פורמלדהיד, עשויים לגרום לזיהום כאשר הם נשרפים במהלך שריפת גופה או כאשר הם מתכלים באדמה.[דרוש מקור] עם זאת, לא כל מוצרי העץ המהונדסים מיוצרים באמצעות דבקי פורמלדהיד. ארונות קבורה מיוצרים לעיתים קרובות תוך שימוש בעץ אקזוטי ואף בסכנת הכחדה, ונועדו למנוע ריקבון. בדרך כלל אין הגבלות על סוג הארון בו נעשה שימוש, אך רוב האתרים מעודדים שימוש בארונות קבורה ידידותיים לסביבה העשויים מקנה, במבוק, נצרים או קרטון סיבי, למשל.[12][6][13][14] כיסוי נושא משקל הוא אפשרות נוספת.[15]

מנהגים דתיים

ההלכה היהודית אוסרת על חניטה לשם קבורה מסורתית[דרוש מקור][דרושה הבהרה], כי זו נחשבת לחילול הגופה. הגופה מוטבלת בטקס דתי על ידי חברים נבחרים מהקהילה היהודית, נעטפת בסדין פשתן או מוסלין, ומוכנסת לארון קבורה עשוי עץ. אסור שהארון יכיל מתכת, ולעיתים קרובות יש בו חורים בתחתית כדי להבטיח שהוא והגופה יתפרקו במהירות ויחזרו לאדמה. אין להשתמש בקמרונות קבורה אלא אם כן בית הקברות דורש זאת. בישראל, יהודים נקברים ללא ארון קבורה, רק בתכריכים.[16]

ההלכה האסלאמית מורה על רחיצת הגופה וקבורתה כשהיא עטופה רק בבד לבן. הבד משמש לשמירה על כבודו של המת ולהדגשת הפשטות. הבד לעיתים מבושם, אך בקבורה טבעית לא משתמשים בחומרים משמרים כימיים או בנוזל חניטה, וגם אין קמרון קבורה או ארון קבורה. החוק האסלאמי אינו דורש אף אחד מאלה.

יישומים

בשל הפוטנציאל הציבורי שלהם, אתרי קבורה טבעיים יכולים לפעול למען מטרות יקרות ערך ששיטות קבורה מודרניות (למשל בתי קברות) אינן מציעות, כגון "פנאי, בריאות האדם ושיקומו, ניהול מי גשמים, ויסות מיקרו-אקלים ואסתטיקה".[3] סוגיות של מחסור ועלויות גבוהות של נדל"ן עשויות להיפתר על ידי חידוש מרחבים קיימים, למשל בתי קברות, במקום פיתוח על קרקע חדשה. לדוגמה, במקום להחליף בתי קברות מודרניים בפיתוח מסחרי או למגורים, הם יכולים להמשיך לתפקד כשטח ירוק לפארקים ציבוריים. עם זאת, תפיסה זו של הפיכת בתי קברות לשימוש מחדש לא רק באתרי קבורה ידידותיים לסביבה, אלא גם לאזורי בילוי ופנאי, גורמת למחלוקת בין אלו שכוונתם היחידה היא להתאבל לבין אלו המאמינים שניתן להשתמש באדמה בצורה פרודוקטיבית יותר.[3]

שיטות קבורה חלופיות

חלופות לקבורה בקרקע כוללות קבורה בשונית אלמוגים, קבורת שמיים, קבורה בים, בתי קברות היברידיים וקומפוסטציה אנושית.

שוניות אלמוגים

שרידי גופות שנשרפו מונחים לעיתים בתוך כדורי שונית אלמוגים מבטון, ומונחים באופן טקסי בים כחלק ממערכת אקולוגית של שונית. כדורים אלה משמשים לתיקון נזקים לשוניות אלמוגים, וליצירת בית גידול חדש לדגים ובעלי חיים ימיים אחרים.[17]

קבורה בשמיים

בחלקים מסוימים של טיבט ומונגוליה, שרידיו של אדם מוזנים לנשרים בקבורה המכונה קבורה בשמיים. בבודהיזם הדבר נתפס כטוב לסביבה וגם כקארמה טובה.[18] גם בני דת זרתוסטרה הפרסית מניחים את מתיהם למאכל עוף השמים במבנים המכונים מגדלי שתיקה, כיוון שהם מאמינים כי האדמה היא מקודשת ואל לה להיטמא בגוויות המתים.

קבורה בים

קבורה בים או בגוף מים טבעי גדול אחר נתפסת כקבורה טבעית אם היא נעשית באופן המועיל לסביבה וללא פורמלדהיד. ישנם ארגונים המתמחים בקבורה טבעית בים בתכריכים, המאפשרת לגופה להתפרק או להיצרך על ידי בעלי חיים.[19]

בארצות הברית, ה-EPA הנפיקה היתר כללי במסגרת חוק ההגנה, המחקר והשמורות הימיות (MPRSA משנת 1972) המאשר קבורה בים של שרידי אדם שלא נשרפו. ניתן לקבור שרידי אדם בים כצורה חלופית של קבורה טבעית תחת הנחיות מסוימות לפי הכוונת משמר החופים של ארצות הברית, חיל הים של ארצות הברית או כל רשות אזרחית האחראית על ביצוע סידורים כאלה.[20]

קבורה היברידית

בית קברות היברידי הוא בית קברות קונבנציונלי המציע את ההיבטים החיוניים של קבורה טבעית, בין אם ברחבי בית הקברות ובין אם בחלק ייעודי. בתי קברות היברידיים בארצות הברית יכולים לקבל הסמכה שאינה מחייבת אותם להשתמש בארונות. הדבר מאפשר שימוש בכל כלי קבורה ידידותי לסביבה שמתכלה ביולוגית, למשל תכריכים או ארון קבורה מעץ רך.[21]

קבורת תרמילי עצים

חברות רבות, למשל Capsula Mundi (הקפסולה העולמית), The Living Urn (כד האפר החי) ו-Coeio, מציעות קבורות בתרמילי עץ. הגופה מאוחסנת תחילה בתרמיל בצורת ביצה העשוי מחומרים מתכלים.[22] לאחר מכן נקבר התרמיל באדמה, ועץ ניטע מעליו. במהלך השנים, הגוף והתרמיל מתפרקים ומעשירים את האדמה בחומרים מזינים עבור העץ. אבות טיפוס אדריכליים לקבורה בתרמילי עצים מדמים פארק יער של הנפטרים, שבו יקיריהם האבלים יוכלו לטייל ולכבד את המתים, בניגוד לבית קברות שנבנה באופן מלאכותי יותר.[22]

מוצע עיצוב חלופי של התרמיל המכיל אפר של הגופה לאחר שריפתה, במקום הגופה עצמה, אם כי הדרך הזו פחות ידידותית לסביבה.[22]

עץ קבורה

קבורת גופות מעל פני הקרקע באמצעות עץ או פיגומים הייתה נוהג נפוץ בקרב אנשי הנאגה (Naga), הבאלינזים ושבטים מסוימים של עמים ילידים באוסטרליה ובאמריקה. הגופות נותרו במבנים אלה, חשופות לפגעי מזג האוויר, עד שהבשר התפרק ורק עצמות נותרו. לעיתים קרובות המשפחה הייתה אוספת את העצמות לקבורה או לטקסים אחרים של הלוויה.

מגדל הדממה

מגדל הדממה הוא מבנה עגול מוגבה המשמש בטקסי קבורה זורואסטריים. הוא חושף את הגופה לפגעי מזג האוויר לצורך פירוק על מנת למנוע זיהום אדמה ומים בגופות מתפרקות. לאחר שבעלי חיים אוכלים את הבשר, שרידי השלד נאספים ומוכנסים לבור מרכזי שם הם מתפרקים עד תום.

קבורת נהר

פיזור אפרו של אדם שנפטר לתוך גוף מים נהוג בתרבויות רבות ויש לו תפקיד במספר דתות, כולל הינדואיזם. שריפת גופה היא השיטה המסורתית של השמדת גופה, המתרחשת במהלך טקסי אנטייסטי (Antyesti). עם זאת, יש נסיבות שאינן מתירות שריפת גופה, ולכן במקום זאת נהוג "ג'אל פראווה" – שחרור הגופה לנהר. הגנגס הוא הנהר הקדוש ביותר בהינדואיזם והוא מרכזי במסורות הלוויה של הדת, ולכן הוא הנהר המועדף לטקסי הלוויה. העיר ואראנסי, השוכנת על גדת הנהר, היא מרכז המנהג הזה, שבו מוקדשים למטרה זו אתרים דתיים ענקיים לאורך הגנגס, בהם מניקארניקה גהאט (Manikarnika Ghat). ג'אל פראווה מונהג כשמתים בת לא נשואה, ילד מתחת גיל חמש, גברים קדושים, נשים בהריון ומתאבדים, וכשהמוות נגרם ממחלה זיהומית או מהכשת נחש.[23] גם עניים לא נשרפים, בגלל מחיר העץ. אם משפחה אינה יכולה להרשות לעצמה מספיק עצים כדי לשרוף את כל הגופה, חלקי הגוף הנותרים שלא נשרפו נסחפים אל הגנגס. אין זה נוהג ידידותי לסביבה כמו שיטות קבורה טבעיות אחרות. ג'אל פראווה הוא מרכיב בולט בזיהום הגנגס באזור ואראנסי בגלל הגופות הרבות המעורבות בתהליך.

מיקומים

בריטניה

איגוד בתי הקברות הטבעיים (ANBG) הוקם על ידי ארגון הצדקה למוות טבעי (The Natural Death Centre, NDC) בשנת 1994. מטרתו לסייע לאנשים להקים אתרי קבורה, לספק הדרכה למפעילי אתרי קבורה טבעיים, לייצג את חבריה ולספק קוד התנהגות לחברים. ה-NDC מפרסם גם את מדריך המוות הטבעי.[24]

בית הקברות הראשון ביער בבריטניה הוקם בשנת 1993 בבית הקברות קרלייל ונקרא "בית הקברות ביער" – The Woodland Burial.[25] כמעט 300 אתרי קבורה טבעיים ייעודיים הוקמו בבריטניה.

אין דרישות חוקיות לשימוש בארון קבורה בבריטניה וניתן לקבור גופה בבד אם רוצים.[26]

קנדה

לכל פרובינציה וטריטוריה בקנדה יש משאבים ותקנות משלה לטיפול בסילוק גופה.[27] בקולומביה הבריטית, קבורה ירוקה מטופלת כמו קבורה מסורתית, כי חניטה אינה נדרשת על פי חוק לשם קבורה. כל קבורה נדרשת לעמוד בתקנות שנקבעו על ידי ממשלת המחוז.[28][29][30][31][32][33][34] [35][36][37][38][39]

עם העניין הגובר בקידום שיטות ידידותיות לסביבה, קבורה טבעית נידונה בכלי תקשורת קנדיים.[40][41][42][43][44] עדיין לא ברור מה הופך שיטות קבורה מסוימות לידידותיות לסביבה וכיצד בתי קברות שונים מצדיקים טענות אלה, שכן לא קיים תקן או הגדרה ממשלתית.

שיטות קבורה ידידותיות לסביבה בקנדה:

קנדה מציעה מגוון שירותים ידידותיים לסביבה וחלופות למנהגי הלוויה ושיטות סילוק גופות קונבנציונליות. מועצת הקבורה הירוקה[46] היא ארגון הסמכה סביבתית לקבורה ירוקה בצפון אמריקה (קנדה וארצות הברית). הסמכות סביבה (אישור על ביצוע בהתאם לתקנים אקולוגיים) מוצעות לבתי עלמין, בתי לוויות ויצרני מוצרים המעורבים בתעשיית הלוויות. תעודות אלו יאפשרו לצרכנים להבחין בין שלוש הרמות השונות של בתי קברות ירוקים לבין הסטנדרטים המתאימים להם.[47] מועצת הקבורה הירוקה מציעה גם מידע על סוגי ארונות קבורה, כדי אפר וכלי חניטה ידידותיים לסביבה[48] שזמינים לצרכנים בצפון אמריקה.

אגודת הקבורה הירוקה של קנדה[49] נוסדה בשנת 2013 במטרה להבטיח קביעת סטנדרטים של הסמכה עבור שיטות קבורה ירוקה.[50] האגודה מדגישה חמישה עקרונות של קבורה ירוקה: אי חניטה, קבורה ישירה באדמה, שיקום ושימור אקולוגיים, הנצחה קהילתית ואופטימיזציה של ניצול הקרקע.[51]

אגודת הקבורה הטבעית[52] היא ארגון התנדבותי ללא מטרות רווח, שאינו תלוי בתעשיית הקבורה. המנדט של הארגון הוא להקל על יצירת בתי קברות טבעיים באונטריו, המספקים קבורה ידידותית לסביבה.

בית הקברות הטבעי של האי סולט ספרינג

בית הקברות הטבעי של האי סולט ספרינג (Salt Spring),[53] בעמק בורגוין (Burgoyne) שבאי סולט ספרינג בקולומביה הבריטית, הוא בית הקברות הטבעי העצמאי המודרני הראשון בקנדה הפתוח לציבור. בית הקברות נמצא באזור מיוער בין האוקיינוס לגבעות, שם המערכת האקולוגית של אשוח דאגלס החופי משוחזרת ומוגנת, והקברים מסומנים באבני זיכרון שנאספו מהאדמה.

פארק הקבורה רויאל אוק

פארק הקבורה רויאל אוק (Royal Oak),[54], בוויקטוריה שבקולומביה הבריטית, פתח את אתר הקבורה וודלנדס (Woodlands) בתור שטח קבורה ירוק בבית הקברות מאז 2008, והקדיש את שטחו לקבורה המאפשרת פירוק טבעי של שרידי אדם, אשר בתורו מספק חומרים מזינים למערכת האקולוגית הסובבת.[55] באזור יש אשוח דאגלס חופי מקומי ועצים דומים מבחינה אקולוגית, והנהלת בית הקברות טוענת שהם שומרים על פלורה ופאונה קרובות ככל האפשר לאלו של המערכת האקולוגית הטבעית. אסור לחנוט את הגופה אם רוצים לקבור אותה שם. יש לשמרה במצבה הטבעי, ולהניח אותה במיכל או תכריך מתכלים.[56] לא נעשה שימוש בציוני מצבה מסורתיים, אלא ניתנת למשפחות אפשרות לחרוט על סלעים טבעיים או צמחים.

בית הקברות יוניון

בית הקברות קובורג יוניון[57] שבקובורג, אונטריו, משתרע על פני 20 דונם, ובו 3,800 חלקות קבורה.[58] בית הקברות מורכב מקברים מסורתיים עם מצבות וקבורה קבועה ומשטח ירוק המוקדש לקבורה ידידותית לסביבה. צרכנים מקבלים מידע על ארונות קבורה מתכלים ונהלים לקבורה ירוקה. משפחות אינן מורשות להציב סימנים קבועים על אתרי הקברים מלבד מיני צמחים מקומיים כגון פרחים ושיחים.[59]

בית הקברות מידווייל

נשיא דרום קוריאה לי מיונג-בק מבקר בבית הקברות מידוויילבברמפטון, אונטריו, בשנת 2013

בית הקברות מידווייל (Meadowvale)[60] נפתח בשנת 1981[61] בברמפטון, אונטריו. חלקת הקבורה הירוקה של בית הקברות נפתחה בשנת 2012.[62] בית הקברות מאפשר קבורה וגם שריפת גופה, כל עוד החניטה מתבצעת ללא פורמלדהיד או כימיקלים קשים אחרים. יש וידוא שהשאריות מוכנסות למיכל לא רעיל ומתכלה ביולוגית. אסור להניח מצבות מסורתיות, אך בכניסה לאתר מוצע לחרוט שם על אבן גרניט.

בית הקברות דאפין מידוז

בית הקברות דאפין מידוז (Duffin Meadows) ממוקם בפיקרינג, אונטריו, והוא מחובר לבית הקברות המסורתי המקורי.[63] בית הקברות מציע קבורה טבעית לאנשים שנחנטו בסטנדרטים ידידותיים לסביבה, ולאחר מכן נקברו באמצעות תכריכים וארונות קבורה מתכלים.[64] אתרי קברים צומחים באופן טבעי. לא מכוסח דשא ולא מוצבים פרחים מלאכותיים וסמנים אחרים.

אוסטרליה

יש פארקי קבורה טבעיים ברחבי אוסטרליה, כל אחד מהם שונה במקצת בהיצע שלו. אחד המתקדמים הוא פארק הזיכרון אגם מקארי (Macquarie), בחוף המרכזי של ניו סאות' ויילס, ובו שמורת זיכרון טבעית המוקדשת לקבורה טבעית.[65]

ניו זילנד

ארגון הקבורה הטבעית של ניו זילנד נוסד בשנת 1999 על ידי מארק בלאקהאם.[66] זהו ארגון ללא מטרות רווח הפועל למען בתי קברות טבעיים, מפרסם את הרעיון בציבור, מאשר שימוש בבתי קברות, מאשר מינוי של מנהלי הלוויות ומאשר ארונות קבורה לשימוש בבתי קברות עם קבורה טבעית.

בית הקברות הטבעי הראשון בניו זילנד הוקם בשנת 2008 בבירה וולינגטון, בתור שותפות בין מועצת העיר וולינגטון לבין חברת "קבורות טבעיות" (Natural Burials). זהו בית הקברות הטבעי הגדול ביותר במדינה. הוא משתרע על פני כ-2 דונם, וקבורים בו 120 אנשים (אפריל 2015). בתי קברות טבעיים נוספים הוקמו מאז על ידי חברת "קבורות טבעיות" ורשויות המועצה בניו פלימות' בשנת 2011[67] אוטקי (Otaki) בשנת 2012[68] ומרלבורו בשנת 2014.[69] נכון לשנת 2024 ישנם 20 אתרי קבורה טבעיים באוסטרליה.[70]

מועצות אחרות הקימו אזורי קבורה טבעיים קטנים: עמק מרסדן בשנת 2011, מוטואקה (Motueka) בשנת 2012[71] והמילטון בשנת 2014.[72] הן התבססו על הגישה בה משתמשת חברת "קבורות טבעיות", אך לא אושרו על ידי הארגון.

מסורות הלוויה מאוריות

הרבה לפני שקבורות טבעיות הפכו לשירות בר שיווק, המאורים כיבדו את המתים בדרכים ששומרות על הסביבה. בשפה המאורית, קבורה טבעית נקראת urupā tautaiao. מנהגי קבורה מסורתיים כללו קבורה בעמידה – כאשר הגופה זקופה בתנוחת עמידה – ותליית גופות על עצים בזמן שהן מתפרקות, לפני איסוף העצמות וקבורתן באתר ואהי טאפו (wāhi tapu). מנהגים אלה גוועו עד שנת 1900 בערך.[73]

חלק ניכר מהתרבות המאורית מוגדר על ידי כבוד וחובה לפאפאטואנוקו, או אמא טבע.[74] כתוצאה מכך, גופות לא טופלו בכימיקלים מלאכותיים או בחומרים משמרים, מה שהאיץ את תהליך הריקבון הטבעי. כתוצאה מהקולוניזציה האירופית, הלוויה מקובלת (tangihanga) השתלבה עם מנהגי קבורה אירופאיים, כגון שימוש בארונות קבורה וחניטה כימית. תנועת הקבורה הטבעית מתיישבת עם טקסי הלוויה מסורתיים של המאורים, ועשויה לסייע בדה-קולוניזציה של תהליך הקבורה המאורי.

ארצות הברית

המועצה לקבורה הירוקה (Green Burial Council – GBC) היא ארגון עצמאי, פטור ממס, ללא מטרות רווח, שמטרתו לעודד קיימות בתעשיית הקבורה ולהשתמש בקבורה כאמצעי לשיקום אקולוגי ושימור נוף. ה-GBC נוסד בשנת 2005 ומנוהל על ידי אנשים המייצגים את קהילת שימור הסביבה, ארגוני צרכנים, האקדמיה, תעשיית שירותי המוות וארגונים ומוסדות ובהם שימור הטבע (The Nature Conservancy), קרן האדמות הציבוריות (The Trust for Public Land), ארגון הגמלאים האמריקאי (AARP - American Association of Retired Persons) ואוניברסיטת קולורדו. הארגון קבע את הסטנדרטים הראשונים במדינה להסמכת בתי עלמין, ספקי שירותי הלוויה וכן יצרני מוצרי קבורה ומתקני שריפת גופות. נכון לשנת 2013, 37 בתי קברות אושרו על ידי ה-GBC ב-23 מדינות ובקולומביה הבריטית. בית קברות מקבל הסמכה על ידי הוכחת עמידה בתקנים מחמירים בכל קטגוריה. שירותי קבורה קונבנציונליים ב-39 מדינות מציעים את חבילת הקבורה שאושרה על ידי ה-GBC.

קליפורניה
רוב שטחו של בית הקברות פרנווד (32 אקר), הסמוך לאזור הנופש הלאומי גולדן גייט במיל ואלי מוקדש לקבורה טבעית, ללא מצבות או ארונות קבורה.
בית הקברות פוריסימה[75] הוא בית קברות טבעי לקבורה הממוקם מדרום למפרץ האף מון.
פלורידה
בית הקברות לשימור פריירי קריק בגיינסוויל היה בית הקברות לשימור הראשון של המדינה. השמורה משתרעת על פני 93 דונם ומוגנת בשיתוף פעולה עם ארגון שימור מקומי ללא מטרות רווח, קרן השימור אלאצ'ואה (Alachua Conservation Trust). המרחב משוחזר למצב של יערות ערבה ויערות עצים מגוונים.[76]
מיין
בית הקברות סידר ברוק בלימינגטון הוא בית הקברות הירוק הראשון במיין. הוא ממוקם בחוות עצים בשטח של 150 דונם, כ-30 מייל מערבית לפורטלנד. בו שוכן בית הקברות ג'ושוע סמול, המוקף קירות סלע, בית קברות היסטורי זעיר שתריסר קברים בו מתוארכים לתחילת המאה ה-19.[77]
ניו ג'רזי
בית הקברות סטילמנטאון הוא בית הקברות היחיד בניו ג'רזי שאושר על ידי מועצת הקבורה הירוקה כבית קברות טבעי ברמה 3.
ניו יורק
שמורת בית הקברות הטבעי גרינספרינגס נוסדה בשנת 2004 ומספקת שירותי קבורה טבעיים מאז 2006. השמורה ממוקמת בראש אייריש היל בניופילד, ניו יורק, משתרעת על פני 130 דונם של כרי דשא ומוקפת ב-8,000 דונם של יער ארנוט של אוניברסיטת קורנל ויער המדינה של ניופילד.[78][79][80][81]
החיים שאחרי החיים (Life After Life) היא ספקית ירוקה בקנה מידה ארצי, ובסיסה במדינת ניו יורק. החברה מתמקדת בשיקום בתי גידול באזורים עירוניים ומפעילה פארקי זיכרון מודרניים באמצעות מגוון טכנולוגיות דיגיטליות.[82]
אוהיו
שמורת פוקספילד, ליד מטה מרכז הטבע שליד וילמוט, אוהיו, הייתה בית הקברות הראשון בשמורת טבע בארצות הברית שנוהל על ידי ארגון שימור ללא מטרות רווח. חוקרי טבע ממרכז הטבע שיקמו את האדמה החקלאית לשעבר הזו והפכו אותה לאזור של עשבוני ערבה ופרחי בר מקומיים. קטע נוסף יוער מחדש בעצים מקומיים.[83]

שמורת הטבע קוקוסינג היא בית קברות לשימור בגמבייר, אוהיו. השמורה, פרויקט של קרן השימור פילנדר צ'ייס (Philander Chase Conservancy), קרן נאמנות של קניון קולג', מציעה אפשרות קבורה טבעית על פני 23 דונם של ערבות ויערות משוקמים.[84]

אורגון
בית הקברות ריבר וויו,[85] בפורטלנד, אורגון, רשום במועצה הקבורה הירוקה כבית קברות טבעי "היברידי". במקום להגביל קבורה טבעית לאזור ספציפי אחד בלבד, ריבר וויו מאפשר קבורה טבעית כמעט בכל אזור בבית הקברות, ומאפשר לאלו המעוניינים בכך להיקבר בחלקות משפחתיות קיימות ללא מיכל קבורה חיצוני, ללא חניטה, או אפילו ללא ארון קבורה.
פנסילבניה
פארק הקבורה הטבעי פן פורסט הוא אתר הקבורה הטבעי הראשון בפנסילבניה שאושר על ידי מועצת הקבורה הירוקה. אתרי הקבורה משתרעים על שטח של 2.5 דונם מהנכס.
דרום קרוליינה
שמורת רמזי קריק היא אתר קבורה ירוק שהוקם בדרום קרוליינה בשנת 1998. בית קברות זה נפתח כדי לאפשר קבורה במקומות בהם גופות אינן נחנטות או נשרפות, עקב חשש מההשפעות השליליות של הכימיקלים והתהליכים של שיטות הכנת הלוויה אלו על הסביבה – ולכן הוא נחשב "ירוק".[86]
טקסס
פארק הזיכרון קאנטריסייד שליד מריון, טקסס, דרום-מזרחית לסן אנטוניו, הוא פארק קבורה טבעי וירוק. כל הקבורה מתרחשת בעומק של כמטר ומעליה תלולית אדמה בגובה כ-60-90 ס"מ. עומק זה מבטיח ששכבת החומרים המזינים תועלה לשכבת קרקע גבוהה יותר, שבה חיידקים וחמצן יכולים לזרז את תהליך הפירוק. כל קבורה מכוסה בכ-150 סנטימטרים של אדמה ובני אדם או בעלי חיים (למעט דובים, שאין בטקסס) לא יכולים לגלות אותה בהרחה.[87] קאנטריסייד הוכרז כבית קברות בשנת 1991, אך מספר חלוצים נקברו בנכס בעבר, האחרון שבהם נקבר בשנת 1869.[88] יש 300 חלקות בשטח של דונם וחצי. זהו בעיקר אחו, אם כי ישנם עצי אלון בוגרים ותוכניות לשתילת עצים נוספים בחלקות ייעודיות. בני בקר רועים בפארק בעונה.[89]
פארק הקבורה הטבעי הקהילתי אלויס וודס (Eloise Woods) הוקם בשנת 2010 בשמורה מיוערת ליד סידר קריק, טקסס. קבורה מותרת רק באזורים שבהם קבורה לא תפגע בקרקע. אזורים מסוימים בשמורה אסורים בקבורה, בעוד שאזורים אחרים מתאימים לשרידים שנשרפו. החלטות אלו מבוססות על צורכי השיקום האקולוגי של השמורה.[90] שטח השמורה הוא פחות מ-10 דונם.[91]
טנסי
שמורת לרקספר (Larkspur Conservation) היא שמורת הטבע הראשונה בטנסי לקבורה טבעית. בית קברות לשימור זה, הממוקם מחוץ לנאשוויל, מגן על 112 דונם של יערות מעורבים-מזופיטיים נדירים וערבות בשיתוף פעולה עם ארגון שימור הטבע (Nature Conservancy).[92]
וירג'יניה
בית הקברות דאק ראן, במחוז רוקינגהאם מחוץ להריסונבורג, הוא בית הקברות הטבעי הראשון בווירג'יניה.
ויסקונסין
בית הקברות סירקל, בשמורת הטבע מקדש סירקל בדרום מערב ויסקונסין, מציע קבורה של גופות שנשרפו וגופות שלא חנוטות מאז 1995. הוא מופעל על ידי מקדש סירקל (Circle Sanctuary), כנסייה ויקית.[93]

ברזיל

בברזיל קבורות אקולוגיות הופכות פופולריות יותר ויותר. הקבורה המסורתית בברזיל היא טקס אשכבה בו משפחות וחברים מתאבלים על מתיהם, ולאחר מכן קוברים את המת בארון קבורה מעץ. מספר קבורות אקולוגיות מבוצעות בברזיל, כגון קבורת נוזלים, שהוא תהליך בו מולקולות הגוף מפורקות באמצעות מים חמים, מה שמפחית את פליטת הגז, הרקמות מומסות והעצמות מוסרות. צורה נוספת היא קומפוסטציה אנושית, שגורמת נזק סביבתי נמוך יותר מאשר שריפת גופות וצורות קבורה מסורתיות אחרות. היא פולטת פחות גזים כמו פחמן דו-חמצני. היא מועילה גם לצמחים, למשל בפירוק צמחים. יש צורות נוספות של קבורה אקולוגית. שתיים אלו הן אחת מרבות הנהוגות בברזיל.[94]

בתקשורת

לקראת סוף עונתה האחרונה בשנת 2005, סדרת HBO "עמוק באדמה" הציגה באופן בולט את נושא הקבורה הטבעית.

הסרט התיעודי משנת 2014 "צוואה ליער" בוחן קבורה טבעית, בעיקר דרך עדשתו של גבר מצפון קרוליינה שחולה במחלה סופנית, שביקש קבורה כזו.

לקריאה נוספת

  • "Crying and digging". Los Angeles Times. 2005-02-06. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2011. נבדק ב-2007-02-01. {{cite news}}: (עזרה)
  • "California Dying". 2005-08-29. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Eco-Friendly Burial Sites Give a Chance to Be Green Forever". The New York Times. 2005-07-13. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Death Not Be Manicured". Slate. 2006-12-27. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Natural Burial". Grave Matters. 2006-11-06. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Going Out Green". Environmental Science. 2006-12-24. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green Graveyards – A Natural Way to Go". AARP Bulletin. 2004-07-07. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green Burial". AFC News Source. 1999-05-19. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green Burials – A Simple Return to Earth". The Arizona Republic. 2006-08-01. נבדק ב-2007-02-01.
  • "'Green' burials usher in the ultimate recycling". The Boston Globe. 2006-05-05. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Last Wishes". Society for Conservation Biology. בינואר 2007. נבדק ב-2007-02-01. {{cite web}}: (עזרה)
  • "'Green' Burials Growing in Popularity". Environmental News Network. 2006-07-01. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Advisory Board". Green Burial Council. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Goodbye and Thank You". INC.com. 2006-11-01. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Rest in peace the green way". Milwaukee Journal Sentinel. 2005-07-15. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Eco Friendly Resting Places for Loved Ones". Spirit of MATT. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green Graveyards". Seeking Solutions with Suzanne – Comcast. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green burial: ecology friendly". Richmond Times Dispatch. 2006-04-16. נבדק ב-2007-02-01.
  • "Green Burial" (television). MSNBC News Channel 10. 2006-05-04. נבדק ב-2007-02-01.
  • "California Dying" – The New Yorker
  • "Green Graveyards" – Seeking Solutions with Suzanne
  • Green Graveyards—A Natural Way to Go – AARP
  • Bazilchuk, Nancy. 2007. Last Wishes: Green cemeteries fund conservation. Conservation, 8(1). -->

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבורה טבעית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Harker, A (2012). "Landscapes of the Dead: An Argument for Conservation Burial" (PDF). Berkeley Planning Journal. 25: 15–159. doi:10.5070/bp325111923.
  2. ↑ Holden, Matthew H.; McDonald-Madden, Eve (2018). "Conservation from the Grave: Human Burials to Fund the Conservation of Threatened Species". Conservation Letters (באנגלית). 11 (1): e12421. Bibcode:2018ConL...11E2421H. doi:10.1111/conl.12421. ISSN 1755-263X.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Quinton, Jessica M.; Duinker, Peter N. (ביוני 2019). "Beyond burial: researching and managing cemeteries as urban green spaces, with examples from Canada". Environmental Reviews (באנגלית). 27 (2): 252–262. Bibcode:2019EnvRv..27..252Q. doi:10.1139/er-2018-0060. ISSN 1181-8700. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ↑ Martinón-Torres, María; d'Errico, Francesco; Santos, Elena; Álvaro Gallo, Ana; Amano, Noel; Archer, William; Armitage, Simon J.; Arsuaga, Juan Luis; Bermúdez de Castro, José María; Blinkhorn, James; Crowther, Alison (במאי 2021). "Earliest known human burial in Africa". Nature (באנגלית) (פורסם ב-2021-05-21). 593 (7857): 95–100. Bibcode:2021Natur.593...95M. doi:10.1038/s41586-021-03457-8. ISSN 1476-4687. PMID 33953416. נבדק ב-2023-10-19. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Coutts, Christopher; Basmajian, Carlton; Sehee, Joseph; Kelty, Sarah; Williams, Patrice C. (2018-10-01). "Natural burial as a land conservation tool in the US". Landscape and Urban Planning. 178: 130–143. Bibcode:2018LUrbP.178..130C. doi:10.1016/j.landurbplan.2018.05.022. ISSN 0169-2046.
  6. ^ 6.0 6.1 "Green burial movement advocates alternative to conventional interment". GazetteNet.com.
  7. ↑ Holden, Matthew H.; McDonald-Madden, Eve (2018). "Conservation from the Grave: Human Burials to Fund the Conservation of Threatened Species". Conservation Letters (באנגלית). 11 (1): e12421. Bibcode:2018ConL...11E2421H. doi:10.1111/conl.12421. ISSN 1755-263X.
  8. ↑ "What is a Natural Burial? Questions, Options & Info". memorialplanning.com.
  9. ↑ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-03-17. נבדק ב-2009-03-05. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ Thadeusz, Frank (2008-01-07). "Germany's Tired Graveyards: A Rotten Way to Go?". Spiegel Online. נבדק ב-2011-06-13.
  11. ↑ "Guide to Green Burial – A Natural Approach to Funerals". Lincoln heritage funeral advantage.
  12. ↑ "Plastics Today". plasticstoday.com. 2015-11-09. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. נבדק ב-2015-11-28.
  13. ↑ "Eco-Afterlife: Green Burial Options". scientificamerican.com.
  14. ↑ "Dying Sustainably". thelinknewspaper.ca.
  15. ↑ "#nocoffin: the natural death movement". ABC News. 2015-11-27.
  16. ↑ חברה קדישא, ההכנות שמבוצעות על ידי חברה קדישא לקראת הלוויה, באתר חברה קדישא
  17. ↑ "Reef Ball Green Burial System Could Help Restore Damaged Ecosystems". Huffington Post. 2013-06-29.
  18. ↑ "How Sky Burial Works". 2011-07-25.
  19. ↑ "What Happens when You're Buried at Sea?".
  20. ↑ US EPA, OW (2015-07-28). "Burial at Sea". US EPA (באנגלית). נבדק ב-2021-02-18.
  21. ↑ "Guide to Green Burial – A Natural Approach to Funerals". Lincoln Heritage Funeral Advantage.
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 Kilgore, Georgette (2021-12-03). "Tree Pod Burial: How It Works in 2023 (Costs, Locations, & More)". 8 Billion Trees: Carbon Offset Projects & Ecological Footprint Calculators (באנגלית). נבדק ב-2023-10-12.
  23. ↑ "Covid-19: India's holiest river is swollen with bodies" (באנגלית בריטית). 2021-05-19. נבדק ב-2023-11-26.
  24. ↑ "The Association of Natural Burial Grounds (UK) official website". Anbg.co.uk. נבדק ב-2011-06-13.
  25. ↑ Carlisle City Council. "The History of Carlisle Cemetery". אורכב מ-המקור ב-10 ביוני 2015. נבדק ב-3 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ↑ "Five laws about the dead that may spook you". QPol – Policy Engagement at Queen's. Queen's University Belfast. 2016-12-21. נבדק ב-23 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ "CINDEA". www.cindea.ca. נבדק ב-2017-03-29.
  28. ↑ "Law Document English View". Ontario.ca (באנגלית). 2014-07-24. נבדק ב-2017-03-29.
  29. ↑ "Cremation, Interment and Funeral Services Act". www.bclaws.ca. נבדק ב-2017-03-29.
  30. ↑ Alberta, Government of (2008-05-29). "Cemeteries Act". www.servicealberta.gov.ab.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  31. ↑ "Frequently Asked Questions – Funeral and Cremation Services Council of Saskatchewan". Funeral and Cremation Services Council of Saskatchewan (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-29.
  32. ↑ Administration, Board of. "Act and Regulations | Funeral Board of Manitoba". www.gov.mb.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  33. ↑ "Burial Act". legisquebec.gouv.qc.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  34. ↑ "Captcha". 20 ביולי 2011. נבדק ב-2017-03-29. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ "Cemetery and Funeral Services Act". nslegislature.ca. נבדק ב-2017-03-29.
  36. ↑ Toolkit, Web Experience. "Statutes and Regulations". www.princeedwardisland.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  37. ↑ "Statutes of Newfoundland and Labrador 2009 Chapter V-6.01". www.assembly.nl.ca. נבדק ב-2017-03-29.
  38. ↑ Government of Yukon. "Acts and Regulations – C – Legislation – Government of Yukon". www.gov.yk.ca (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  39. ↑ "Statutes and Regulations | Government of Nunavut". www.gov.nu.ca (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  40. ↑ Slaughter, Graham (26 במאי 2014). "Green burials: Earth friendly even in death | Toronto Star". The Toronto Star. נבדק ב-2017-03-29. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ↑ "The green final frontier: eco-burial". The Globe and Mail (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  42. ↑ "News". Green Burial Society of Canada (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  43. ↑ Togneri, Chris. "Simple green burials create serene final resting spots". TribLIVE.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-29.
  44. ↑ Spade, Katrina (2014-12-03). "How Your Death Affects Climate Change". Huffington Post (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  45. ↑ "Biodegradable burial pods will turn you into a tree when you die". Global News (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  46. ↑ "Green Burial Council | Certifying green burial". greenburialcouncil.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-29.
  47. ↑ "What is green burial? | Green Burial Council". greenburialcouncil.org (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  48. ↑ "Certified Products | Green Burial Council". greenburialcouncil.org (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  49. ↑ "Home". Green Burial Society of Canada (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  50. ↑ "About the GBSC". Green Burial Society of Canada (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  51. ↑ "What is Green Burial". Green Burial Society of Canada (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-29.
  52. ↑ "Natural Burial Association". נבדק ב-2022-03-03.
  53. ↑ "Salt Spring Island Natural Cemetery". נבדק ב-2022-03-03.
  54. ↑ "Royal Oak Burial Park". Royal Oak Burial Park (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  55. ↑ "Park Features". Royal Oak Burial Park (באנגלית). 2014-06-04. נבדק ב-2017-03-29.
  56. ↑ "Green Burial at Royal Oak Burial Park". Royal Oak Burial Park (באנגלית). 2014-06-04. נבדק ב-2017-03-29.
  57. ↑ "Union Cemetery, Cobourg, Ontario". cobourgunion.com. נבדק ב-2017-03-29.
  58. ↑ "History of Union Cemetery, Cobourg, Ontario". www.cobourgunion.com. נבדק ב-2017-03-29.
  59. ↑ "Eco Burials – Frequently asked Questions". www.ecoburials.ca. נבדק ב-2017-03-29.
  60. ↑ "Our Locations". www.mountpleasantgroup.com. נבדק ב-2017-03-29.
  61. ↑ "General FAQs". www.mountpleasantgroup.com. נבדק ב-2017-03-29.
  62. ↑ "GTA's first natural burial site opens in Brampton | Toronto Star". The Toronto Star. 10 ביוני 2012. נבדק ב-2017-03-29. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ↑ "New natural burial ground in Ontario: Duffin Meadows Cemetery". Natural Burial Association (באנגלית). נבדק ב-2017-03-29.
  64. ↑ "Duffin Meadows Cemetery". www.mountpleasantgroup.com. נבדק ב-2017-03-29.
  65. ↑ "Natural Memorial Reserve". www.lakemacquariecrem.com.au (באנגלית). נבדק ב-2017-08-15.
  66. ↑ "Natural cemetery promises 'regeneration'". 31 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ↑ "Natural burial plots available | Stuff.co.nz". stuff.co.nz. 13 באפריל 2011. נבדק ב-2014-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ "Natural burial site opened | Stuff.co.nz". stuff.co.nz. 30 במאי 2012. נבדק ב-2014-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ↑ "Marlborough's First Natural Burial". marlborough.govt.nz.
  70. ↑ "Certified Natural Cemeteries", Natural Burials (באנגלית), אורכב מ-המקור ב-2023-11-29, נבדק ב-2024-04-28
  71. ↑ "Environmentally friendly natural burials | Stuff.co.nz". stuff.co.nz. 27 באוגוסט 2012. נבדק ב-2014-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ↑ "Forest Grove Natural Burial Area" (PDF). Hamilton Park Cemetery. אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 פבר' 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ↑ McNeill, Hinematau Naomi; Linda Buckley, Hannah; Marunui Iki Pouwhare, Robert (2022-02-11). "Decolonizing Indigenous Burial Practices in Aotearoa, New Zealand: A Tribal Case Study". OMEGA - Journal of Death and Dying (באנגלית). 89 (1): 207–221. doi:10.1177/00302228211070153. ISSN 0030-2228. PMC 11017688. PMID 35148658. {{cite journal}}: יש לבדוק את |pmc= (עזרה)
  74. ↑ McNeill, Hinematau Naomi; Linda Buckley, Hannah; Marunui Iki Pouwhare, Robert (2022-02-11). "Decolonizing Indigenous Burial Practices in Aotearoa, New Zealand: A Tribal Case Study". OMEGA - Journal of Death and Dying (באנגלית). 89 (1): 207–221. doi:10.1177/00302228211070153. ISSN 0030-2228. PMC 11017688. PMID 35148658. {{cite journal}}: יש לבדוק את |pmc= (עזרה)
  75. ↑ Ed Bixby. "Purissima Cemetery". steelmantowncemetery.com. אורכב מ-המקור ב-2022-09-07. נבדק ב-2020-09-14.
  76. ↑ "Prairie Creek Conservation Cemetery". Prairie Creek Conservation Cemetery (באנגלית). נבדק ב-2020-10-13.
  77. ↑ "Cedar Brook Burial Ground". mainegreencemetery.com. נבדק ב-2014-01-25.
  78. ↑ "Greensprings Natural Cemetery Preserve". Greensprings Natural Cemetery Preserve (באנגלית). נבדק ב-2022-09-30.
  79. ↑ Leopold, Lynn (13 בנובמבר 2017). "Greensprings – Renew, Sustain, Endure". Tompkins Weekly. נבדק ב-29 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ↑ Lawrence, Steve (27 בנובמבר 2019). "A return to the earth: Newfield's Greensprings Natural Cemetery". Ithaca Times. נבדק ב-29 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ↑ Shipos, Cathy (7 באפריל 2021). "Greensprings Cemetery celebrates 15 years". Tompkins Weekly. נבדק ב-29 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ↑ "Life After Life". נבדק ב-2022-09-06.
  83. ↑ "Foxfield Preserve". נבדק ב-3 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ↑ "Kokosing Nature Preserve". www.kenyon.edu. 10 במאי 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ↑ Jessica Repp. "River View Cemetery". River View Cemetery. נבדק ב-28 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ↑ Kelly, Suzanne (2012). "Dead Bodies that Matter: Toward a New Ecology of Human Death in American Culture". The Journal of American Culture. 35, 1: 35–51. תבנית:ProQuest.
  87. ↑ "Park Guidelines".
  88. ↑ "BEALL CEMETERY". Wilson County Texas Archives Photo Place. 26 בספטמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-5 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ↑ "Labels don't tell all at Countryside Memorial Park". Green Burial Naturally. 21 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ↑ "Eloise Woods Natural Burial Park". eloisewoods.com.
  91. ↑ "Eloise Woods Natural Burial Park". eloisewoods.com.
  92. ↑ "Larkspur Conservation: Tennessee's Conservation and Natural Burial". Larkspur Conservation: Tennessee's Conservation and Natural Burial (באנגלית). נבדק ב-2020-10-13.
  93. ↑ Selena Fox. "Circle Cemetery". Circle Sanctuary. נבדק ב-3 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ↑ "Enterros ecológicos e inovadores ajudam na aceitação do luto e da morte". Jornal da USP (בפורטוגזית). 2023-06-23. אורכב מ-המקור ב-2025-02-07. נבדק ב-2025-04-03.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קבורה טבעית41314943Q884278

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קבורה_טבעית&oldid=3351521"