קבר הרמב"ן
קבר הרמב"ן הוא שמם של מספר אתרים ברחבי ארץ ישראל, מקום קבורתו המדויק של רמב"ן לא ידוע, אך ככל הנראה הוא בסביבות הר הכרמל.
פטירת רמב"ן
התאריך האחרון הידוע בחיי רמב"ן הוא 1269, בשנה זו נשא דרשה בעכו, לאחר מכן לא ידועים פרטים עליו בכלל[1] וכנראה נפטר בסביבות שנה זו.
רמב"ן כותב בערך בשנת 1267 באגרתו לבנו נחמן שבגירונה, ”בירושלים עיר הקודש אני כותב לך בפרי זה, כי שבח והודאה לצור ישועה זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול ועמדתי בה לשלום עד מחרת יום הכיפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי קבר בעזרת ה'”.[2]
המקור הקדום ביותר הוא אלמוני שכותב מספר שנים לאחר פטירת רמב"ן, שרמב"ן נקבר בחיפה.[3]
רבי גדליה אבן יחיא כותב שנקבר "על דרך ביאת גאולים שיהיה לעתיד לבוא".[4]
האתרים
ליד מערת המכפלה
בספר שבחי ירושלים שנדפס בליוורנו תקמ"ה כותב שיש מסורות בידי זקני קהילת חברון שרמב"ן נקבר ליד מערת המכפלה, כיום יש מצבה במקום.[5]
מסורת זו ככל הנראה מסתמכת על דברי הרמב"ן שכותב שהלך לחצוב לעצמו קבר בחברון.
באוקטובר 1968 נפוצו שמועות שמצאו באזור את עצמותיו של רמב"ן, זרח ורהפטיג בדק את העניין וגילה שאלו רק שמועות.[6]
כפר השילוח
רבי דוד קונפורטי כותב בשם זקני ירושלים שרמב"ן נקבר בשיפולי הר הזיתים, ולאחר מכן נקבר שם גם רבי עובדיה מברטנורא והמרדכי, כיום המקום נקרא קבר רבי עובדיה מברטנורא,[7] מסורת זו הובאה בספרים קדומים יותר מקורא הדורות, אך בכולם הנוסח הוא המרדכי רבינו קלונימוס והברטנורא, ולא הרמב"ן.[8]
עכו
רבי גרשון בן אליעזר סגל כותב בספור מסעותיו "גלילות ארץ ישראל" שליד שער עכו, מתחת ההר קבור רמב"ן יחד עם כמה מבעלי התוספות – הר"ש משאנץ רבי יוסף בן רבי יחיאל מפריז ועוד.[9]
כיום אין ציון בעכו לקבר, שאול חנא קוק סבר שכוונתו לבית הקברות בחיפה.[10]
טבריה
אלמוני מקנדיאה כתב בשנת ה'רל"ג שבטבריה קבורים הרמב"ם הרמב"ן רבי אברהם אבן עזרא ועוד,[11] כיום אין בטבריה ציון מדויק לקבר.
חיפה
בספר תוצאות ארץ ישראל נכתב שרמב"ן נקבר בתחתית הר הכרמל.
הספר הוא עיבוד צרפתי / אשכנזי של ספר אלה מסעות שנכתב מספר שנים קודם. בעבר יוחס הספר לתלמיד הרמב"ן זאת מפני שבתיאור הקבר נכתב, ”מעכו לחיפה, שם בית הקברות בתחתית הר הכרמל, שם קבורת הרב הגדול... ומורי הרב ר' משה ב"ר נחמן מגירונא" זצק"ל”.[12]
בתיאור המקורי (ספר אלה מסעות) נכתב "שם קבורת כמה גדולי חסידים שבאו מעבר לים" בעל תוצאות ארץ ישראל ציין את שמותם וביניהם הרמב"ן, אלחנן ריינר הוכיח שבעל תוצאות ארץ ישראל היה צרפתי או אשכנזי אך לא ספרדי, ריינר טען שבנוסח המקורי היה כתוב "ומורי' הרב" והכוונה היא "מורינו" אך אחד המעתקים הסיר את הגרש וכך הספר הפך להיות חיבורו של תלמיד הרמב"ן.[13]
כיום בחיפה יש שני ציונים לקבר הרמב"ן:
- במערת קבורה יהודית מימי התלמוד שנמצאת מתחת למסילת הרכבת בשכונת חיפה אל-עתיקה, המערה נזכרת כבר בסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במאה ה־19,[14] אך הייחוס שלה לרמב"ן נעשה על ידי אלמוני במאה ה-21.
- ציון נוסף הוא במערת קבורה בשולי בית העלמין היהודי הישן של חיפה לצד רבי אבדימי דמן חיפה, רבי יחיאל מפריז ורבי שמשון משאנץ, כך לפי אגודת אהלי צדיקים.[15]
הערות שוליים
- ^ כמעט ולא שרדו כתבי יד מעכו בתקופה זו כחלק מההשלכות של הטבח שערכו הכובשים המוסלמים בעיר, ראו: שלם יהלום 'יתד תקועה במקום נאמן – הנרטיב ההיסטורי בדרשת הרמב"ן לראש השנה', שלם ח (תשס"ט), עמ' 101
- ^ ח"ד שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן, חלק א', מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, עמ' שסז
- ^ ראו בהמשך
- ^ גדליה אבן יחיא, שלשלת הקבלה, הוצאת הדורות הראשונים וקורותם, ירושלים תשכ"ב, עמ' קכח, באתר היברובוקס
- ^ שבחי ירושלים, ליוורנו תקמ"ה עמ' שמיני, באתר היברובוקס
- ^ עוזי בנזימן, שמועות על גילוי עצמות הרמב"ן ליד מערת המכפלה, הארץ, 30 באוקטובר 1968
- ^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, מהדורת דוד קסל, ברלין תר"ו, עמ' יט., באתר היברובוקס, "אמרו לי תושבי העיר, שיש קבלה בידם מן הזקנים כי... קבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא
- ^ ראו למשל: רבי משה חגיז, פרשת אלה מסעי, אלטונא תצ"ג, תחילת הספר; מהר"ם בן חביב, גט פשוט, קושטא קע"ט, סימן קכח אות לז, ועוד רבים אחרי ספר קורא הדורות
- ^ רבי גרשון סגל, גלילות ארץ ישראל, מהדורת יצחק בן-צבי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ג, עמ' יז
- ^ שאול חנא קוק, בית הקברות שבתחתית הר הכרמל, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, גיליון יא תשי"ד, עמ' 65–66.
- ^ א"ח פריימן, שליחים ועולים, תעודות מקנדיאה מן המאה החמש עשרה לפה"נ, ציון, א (תרצ"ו), עמ' 165–207, באתר JSTOR
- ^ אברהם יערי (מהדיר), מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן, מסעות ארץ ישראל, תל אביב... עמ' 83, באתר היברובוקס, כך סברו גם יהושע פראוור, (תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"א, עמ' 229) ושמחה אסף (מחקרים ומקורות בתולדות ישראל, ירושלים תש"ו, עמ' 74–90)
- ^ אלחנן ריינר, "מפיהם ולא מפי כתבם" – על דרכי רישומה של מסורת מקומות קדושים בקרב יהודים בימי הביניים, י' בן־אריה וא' ריינר וזאת ליהודה – מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת, ירושלים תשס"ג, עמ' 339–340, באתר Academia.edu
- ^ בועז כהן, לקח את סודו אל הקבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 19 באוקטובר 2019; אמיר שוורץ, רוחות הרפאים של חיפה: מסע בין בתי הקברות הישנים של העיר, באתר ynet, 25 באוקטובר 2021
- ^ יוסי שטארק, תגלית מקוממת: האם זייפו את קברו של הרמב"ן - ומה המטרה?, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2021; ישראל שפירא, מסע מחקרי: היכן באמת נקבר הרמב"ן?, באתר כיכר השבת, 3 בינואר 2022
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |
