לדלג לתוכן

רבי יהודה בר יקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

רבי יהודה בר יקר (סוף המאה התשיעית לאלף החמישי[1]ד'תתק"פ) היה רב מראשוני ספרד, פרשן התלמוד והתפילה, ויש שאומרים שאף היה מקובל, רבו של הרמב"ן.

קורות חייו

רבי יהודה ככל הנראה נולד[2] וחי בפרובאנס בין צרפת לספרד[3], שם למד אצל הריצב"א[4] מבעלי התוספות. שימש כדיין ופוסק. בסביבות שנת ד'תתקל"ג עבר להתגורר בספרד. תקופה מחייו שהה בברצלונה. מבין תלמידיו של רב יהודה נמנה הרמב"ן, אשר קיבל ממנו את תורתם של בעלי התוספות. בחידושי הרמב"ן לתלמוד ובעוד מספרי ראשוני ספרד מובאים חידושיו ופסקיו של רבי יהודה פעמים רבות. שלם יהלום הוכיח שבכל מקום שרמב"ן אומר "שמעתי" או "מפי רבי" כוונתו לרבי יהודה.

הרשב"ש התבטא עליו ”אוצר גדול לשני התלמודים”[5], בעקבות דבריו יש שהבינו שמלבד פירושו על התלמוד הירושלמי חיבר גם כן פירוש על התלמוד הבבלי[6].

כמקובל

גרשם שלום סבר שהיה מקובל, ולטענתו הוא ממקורותיה הראשוניים של תורת הקבלה[7], ואף סבר שהיה תלמידו של רבי יצחק סגי נהור וכך סברו משה אידל[8] ורבי שמואל קרויזר[1], חביבה פדיה חלקה על הנחה זו עקב פער השנים שבין ריס"נ לרבי יהודה[9].

עודד ישראלי פרסם מחקר מקיף בו טען שעל אף שרבי יהודה עסק רבות בתורת הספירות לא היה מקובל, עיסוקו בתורת הספירות דומה יותר לתורת הגלגולים האריסטוטלית מאשר לתורת הספירות הקבלית, עוד טען שאף שלא היה מקובל העביר מסורות קבליות אשר הכשירו את הקרקע לפרסום תורת הקבלה[דרושה הבהרה].

חיבוריו

  • פירוש התפילה והברכות לרבי יהודה בר יקרחיבור זה הובא בחיבורים רבים ביניהם ארחות חיים שו"ת הרשב"ש, פירוש הריטב"א להגדה של פסח ועוד, בפירוש האבודרהם המפורסם לסידור התפילה העתיק קטעים רבים מפירוש זה, הרשב"ש כינה את הספר מעיין גנים. החיבור נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ט על ידי רבי שמואל קרויזר.
  • פירוש י"ג מידות נדפס בתוך פירוש התפילות והברכות, חלק ג - ההשלמות עמ' 10 - 27.
  • רח"ד שעוועל "פירוש תפילות יום הכיפורים מרבינו יהודה בר יקר" סיני סב תשכ"ח.
  • רח"ד שעוועל "פירוש תפילות ראש השנה מרבינו יהודה בר יקר" הדרום כו תשכ"ח עמ' 7 - 43.
  • פירוש לתלמוד ירושלמי אשר לא הגיע לידינו[10].
  • פירוש לסוגיית אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שבמסכת סוטה, יתכן שחיבר גם כן פירוש על כל המסכת[11].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שמואל קרויזר, מבוא לפירוש ר"י בן יקר לסידור התפילה, באתר אוצר החכמה
  2. התאריכים הידועים הם 1993 שמביא את הרמב"ם אשר ספריו הגיעו בשנה זו לפרובנס, וכן 1215, אשר חתום על פסק דין משנה זו בברצלונה[דרוש מקור]
  3. כך נשמע מכתביו שאומר ש"כך נהגו בצרפת אך כאן לא נהגו"[דרוש מקור: מחקר מקורי?]
  4. לקוטות הרמב"ן פסחים דף קיז ע"ב ד"ה ואומר.
  5. שו"ת הרשב"ש סימן פ"ט
  6. שלם יהלום עמ' 88
  7. גרשם שלום, "לחקר קבלת רבי יצחק בן יעקב הכהן" תרביץ ג תרצ"ב, עמ' 277, וכך סבר גם יוסף דן, "תולדות תורת הסוד העברית" מרכז זלמן שזר ירושלים כרך ח עמ' 24 - 25.
  8. משה אידל רמב"ן: קבלה הלכה ומנהיגות רוחנית, תרביץ סד, תשנ"ה, עמ' 542.
  9. חביבה פדיה, הרמב"ן - התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש תל אביב תשס"ג עמ' 89, הע' 5.
  10. ראה שו"ת הרשב"א א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, הרשב"ץ אף הוא הביא פירוש מספר זה בספר מגן אבות, פרק ד משנה יא, עמ' סז, ככל הנראה הוא היה המפרש הראשון לירושלמי
  11. הרב יעקב ליפשיץ, לקט ראשונים למסכת סוטה - מבוא, הוצאת מוסד הרב קוק, באתר אוצר החכמה


יהודה בר יקר31825926Q20502552