רבי יהודה בר יקר
רבי יהודה בר יקר (סוף המאה התשיעית לאלף החמישי[1] − ד'תתק"פ) היה רב מראשוני ספרד, פרשן התלמוד והתפילה, ויש שאומרים שאף היה מקובל, רבו של הרמב"ן.
קורות חייו
רבי יהודה ככל הנראה נולד[2] וחי בפרובאנס בין צרפת לספרד[3], שם למד אצל הריצב"א[4] מבעלי התוספות. שימש כדיין ופוסק. בסביבות שנת ד'תתקל"ג עבר להתגורר בספרד. תקופה מחייו שהה בברצלונה. מבין תלמידיו של רב יהודה נמנה הרמב"ן, אשר קיבל ממנו את תורתם של בעלי התוספות. בחידושי הרמב"ן לתלמוד ובעוד מספרי ראשוני ספרד מובאים חידושיו ופסקיו של רבי יהודה פעמים רבות. שלם יהלום הוכיח שבכל מקום שרמב"ן אומר "שמעתי" או "מפי רבי" כוונתו לרבי יהודה.
הרשב"ש התבטא עליו ”אוצר גדול לשני התלמודים”[5], בעקבות דבריו יש שהבינו שמלבד פירושו על התלמוד הירושלמי חיבר גם כן פירוש על התלמוד הבבלי[6].
כמקובל
גרשם שלום סבר שהיה מקובל, ולטענתו הוא ממקורותיה הראשוניים של תורת הקבלה[7], ואף סבר שהיה תלמידו של רבי יצחק סגי נהור וכך סברו משה אידל[8] ורבי שמואל קרויזר[1], חביבה פדיה חלקה על הנחה זו עקב פער השנים שבין ריס"נ לרבי יהודה[9].
עודד ישראלי פרסם מחקר מקיף בו טען שעל אף שרבי יהודה עסק רבות בתורת הספירות לא היה מקובל, עיסוקו בתורת הספירות דומה יותר לתורת הגלגולים האריסטוטלית מאשר לתורת הספירות הקבלית, עוד טען שאף שלא היה מקובל העביר מסורות קבליות אשר הכשירו את הקרקע לפרסום תורת הקבלה[דרושה הבהרה].
חיבוריו
- פירוש התפילה והברכות לרבי יהודה בר יקרחיבור זה הובא בחיבורים רבים ביניהם ארחות חיים שו"ת הרשב"ש, פירוש הריטב"א להגדה של פסח ועוד, בפירוש האבודרהם המפורסם לסידור התפילה העתיק קטעים רבים מפירוש זה, הרשב"ש כינה את הספר מעיין גנים. החיבור נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ט על ידי רבי שמואל קרויזר.
- פירוש י"ג מידות נדפס בתוך פירוש התפילות והברכות, חלק ג - ההשלמות עמ' 10 - 27.
- רח"ד שעוועל "פירוש תפילות יום הכיפורים מרבינו יהודה בר יקר" סיני סב תשכ"ח.
- רח"ד שעוועל "פירוש תפילות ראש השנה מרבינו יהודה בר יקר" הדרום כו תשכ"ח עמ' 7 - 43.
- פירוש לתלמוד ירושלמי אשר לא הגיע לידינו[10].
- פירוש לסוגיית אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שבמסכת סוטה, יתכן שחיבר גם כן פירוש על כל המסכת[11].
לקריאה נוספת
- שלם יהלום, ר' יהודה בר יקר – תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן, סידרא יז, 107-79
- עודד ישראלי "מקובל בעל כרחו: רבי יהודה בן יקר - בין דמות לדימוי" קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית כרך לא, עמ' 281, לוס אנג'לס תשע"ד.
- שמואל קרויזר, מבוא לפירוש ר"י בן יקר לסידור התפילה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שמואל קרויזר, מבוא לפירוש ר"י בן יקר לסידור התפילה, באתר אוצר החכמה
- ↑ התאריכים הידועים הם 1993 שמביא את הרמב"ם אשר ספריו הגיעו בשנה זו לפרובנס, וכן 1215, אשר חתום על פסק דין משנה זו בברצלונה[דרוש מקור]
- ↑ כך נשמע מכתביו שאומר ש"כך נהגו בצרפת אך כאן לא נהגו"[דרוש מקור: מחקר מקורי?]
- ↑ לקוטות הרמב"ן פסחים דף קיז ע"ב ד"ה ואומר.
- ↑ שו"ת הרשב"ש סימן פ"ט
- ↑ שלם יהלום עמ' 88
- ↑ גרשם שלום, "לחקר קבלת רבי יצחק בן יעקב הכהן" תרביץ ג תרצ"ב, עמ' 277, וכך סבר גם יוסף דן, "תולדות תורת הסוד העברית" מרכז זלמן שזר ירושלים כרך ח עמ' 24 - 25.
- ↑ משה אידל רמב"ן: קבלה הלכה ומנהיגות רוחנית, תרביץ סד, תשנ"ה, עמ' 542.
- ↑ חביבה פדיה, הרמב"ן - התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש תל אביב תשס"ג עמ' 89, הע' 5.
- ↑ ראה שו"ת הרשב"א א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, הרשב"ץ אף הוא הביא פירוש מספר זה בספר מגן אבות, פרק ד משנה יא, עמ' סז, ככל הנראה הוא היה המפרש הראשון לירושלמי
- ↑ הרב יעקב ליפשיץ, לקט ראשונים למסכת סוטה - מבוא, הוצאת מוסד הרב קוק, באתר אוצר החכמה
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא | |
| המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה • רבי יהודה בר יקר | |
| חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין | |
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | |
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר • בן בלימה | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבינו יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי • חידושי הר"א | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |
יהודה בר יקר31825926Q20502552