מניין המצוות על פי הרמב"ן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות. החיבור מתייחס גם אל מניין המצוות על פי ספרו של בעל ההלכות גדולות, מן הגאונים, שעל חיבור זה ביסס הרמב"ם את חיבורו על מניין המצוות.

הרמב"ן מצהיר שהוא איננו משוכנע אילו מצוות בדיוק יש למנות על מנת להגיע למניין תרי"ג, והוא כותב את השערתו.[1]

המצוות שמשמיט הרמב"ן

על פי סיכומו בסוף ספר המצוות, משמיט הרמב"ן 50 מצוות בסך הכל ממניין המצוות של הרמב"ם.

מצוות עשה

על פי דבריו בסיכום ספר המצוות, הרמב"ן משמיט מספר המצוות לרמב"ם 26 מצוות עשה, והן:

הרמב"ן חולק על ארבע מצוות נוספות ברמב"ם, כפי שכתב בשורש י"ב, והן:

מצוות לא תעשה

על פי סיכומו בסוף ספר המצוות, הרמב"ן משמיט ממניין הרמב"ם 24 מצוות לא תעשה:

הרמב"ן מונה את כל איסורי עבודה זרה כלאו אחד
  • לאו כח - איסור להתייחס לדברי נביא המתנבא בשם עבודה זרה
הרמב"ן מפרש שאסור רק לקבל את דבריו, וזה נכלל באיסור עבודה זרה
  • לאו נח - איסור לפחד מהאויב בשעת מלחמה, הרמב"ן סובר שזו הבטחה ולא איסור
הרמב"ן סבור שזהו איסור דרבנן ומן התורה אסור רק לעבוד
  • לאו עא - איסור על כהן לעבוד אם יש לו מום עובר
  • לאו צה (אצל הרמב"ן מופיע כלאו צו) - איסור להקריב קרבן בבעל מום עובר
הרמב"ן מונה אותם יחד עם איסור בעל מום קבוע
הרמב"ן מונה איסור אחד לכל מיני מעשר שני
  • לאו קנ - איסור לאכול מעשר שני בטומאה
  • לאו קנא - איסור לאכול מעשר שני באנינות
  • לאו קנב - איסור להשתמש במעשר שני לצרכים שאינם אכילה ושתייה
הרמב"ן סובר שאינם לאוים כי לא נאסרו בפירוש בתורה, אלא רק הוזכרו בוידוי מעשרות
  • לאו קעז - איסור לאכול שרץ הנוצר מעיפוש
  • לאו קעח - איסור אכילת שרצים הנוצרים בפירות וירקות
  • לאו קעט - איסור נוסף באכילת כל השרצים ללא הבדל סוג
הרמב"ן מונה את כל איסורי השרצים כאיסור אחד
  • לאו קפט - איסור אכילת לחם מתבואה חדשה לפני מנחת העומר
  • לאו קצ - איסור אכילת קלי מתבואה חדשה לפני מנחת העומר
  • לאו קצא - איסור אכילת כרמל מתבואה חדשה לפני מנחת העומר
הרמב"ן מונה את כל איסורי חדש כאיסור אחד
לדעת הרמב"ן הוא חלק מאיסור עבודה זרה
הרמב"ן אומר שהוא נכלל באיסור חמץ אם יש בו כזית, ואם לא איסורו מדרבנן
  • לאו קצט - איסור אכילת חמץ בערב פסח אחר חצות
הרמב"ן סובר שאין בזה לאו אלא רק מצוות עשה
  • לאו רצד - איסור להעניש מי שעשה עבירה באונס
הרמב"ן סובר שאינו איסור, כי אם פטור מעונש ממילא אין מענישים אותו
הרמב"ן מונה יחד עם האיסור לתלוש כל נגע הצרעת
לרמב"ן נמנים כחלק מאיסור קללה ואיסור הכאה של כל אדם, למרות השוני בעונש

המצוות שמוסיף הרמב"ן

על מנת להשלים לתרי"ג מצוות מוסיף הרמב"ן מצוות אחרות.

בהתאם למספר ההשמטות במצוות עשה דרמב"ם הרמב"ן מוסיף 26 מצוות עשה לפי דעתו:

מצוות עשה

  1. אכילת מעשר שני ובכור בהמה טהורה בירושלים לפני ה'
  2. אכילת תרומה בטהרה
  3. אכילה (דווקא) של פירות שביעית, ולא לעשות בהם שימוש אחר
  4. כיבוש ארץ ישראל ויישוב הארץ
  5. מצווה לתת לאויבים אפשרות לברוח מהמצור בעת עשיית מלחמה
  6. זכירת חטא מרים הנביאה ועונשה, וכן זכירת חטאי אבותינו במדבר וחסדי ה' עליהם
  7. תמים תהיה עם ה' - להאמין שה' לבדו עושה את הכל ויודע את העתיד, ולא לפנות למגידי עתידות למיניהם
  8. מצווה להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר רק מהחלק המובחר
  9. מצווה להקריב קרבן בהמה רק מבהמות בקר וצאן
  10. מצווה להקריב את כל הקרבנות רק בין קרבן התמיד של שחר ובין הערבים
  11. אכילת בשר הפסח רק בליל פסח ולא ביום
  12. מצווה על גואל הדם לנקום ברוצח ע" הבאתו לדין או הריגתו
  13. מצווה להימנע מלהשתמש בבגדים שנצטרעו או בבתים שנצטרעו
  14. ברכות התורה
  15. מצווה להציל חיים של גר תושב ולהחיותו
  16. מצווה להשיב את הריבית ללווה, אם לקח ממנו ריבית
  17. מצווה ששערו של נזיר יהיו קדוש ואסור בהנאה
  18. עשיית ארון הברית
  19. מצוות נדר מתפצלת לנדרי הקדש ונדרי איסור ונמנית כשתים
  20. קידוש החודש ועיבור השנה נמנות כשתי מצוות
  21. שחרור עבד כנעני אם הפיל לו שן ועין
  22. קרבן התמיד של שחר ותמיד של בין הערבים נמנים בנפרד
  23. הקטרת קטורת הסמים של שחר ושל בין הערבים נמנות בנפרד
  24. קריאת שמע של שחרית ושל ערבית נמנות בנפרד
  25. נתינה לבכור פי שניים בירושה נמנית בנפרד משאר דיני נחלות
  26. בנוגע למצווה האחרונה הרמב"ן מסתפק אם למנות יציאה למלחמת רשות או מצווה לשאול באורים ותומים לפני יציאה למלחמה כזו. אם לא, אז המצווה להימנע מלהורות הלכה בשכרות משלימה את המניין.

בשכחת העשין מונה הרמב"ן מצווה נוספת - להשתמש בעצי הפרי מסביב לערים שצרים עליהן לאכילה בלבד ולא להשחתה, וכבר הקשו שזו מצווה מיותרת, ובסוף חיבורו הרמב"ן לא הזכירה. הרב יהודה רוזאניס מסביר בחיבורו "דרך מצותיך" שהרמב"ן מנה מצווה זו רק לשיטת הרמב"ם שמונים לאו הבא מכלל עשה, אבל הרמב"ן עצמו לא מנאה.

בשרש י"ב הרמב"ן משלים את ארבע המצוות שהחסיר בנתינת מתנות כהונה:

מצוות לא תעשה

כאמור, הרמב"ן משמיט 24 מצוות לא תעשה. בנוסף, בנוסח ספר המצוות שהיה לפי הרמב"ם היו חסרות שבע מצוות לא תעשה, ועל כן הוא מוסיף 31 לאוים:

  1. איסור שכחת מציאות ה'
  2. איסור שכחת מעמד הר סיני
  3. איסור לשנות את סדר הנחת הכלים במקדש
  4. איסור לחשוב בשעת ההקרבה מחשבה הפוסלת את הקרבן
  5. איסור לאכול קרבן שנפסל במחשבת חוץ לזמנו
  6. איסור הנאה מהציפור שנשחטה בטהרת המצורע
  7. איסור להפריש תרומת מעשר מהחלק הרע של הפירות
  8. איסור לקבל מנכרים מחצית השקל עבור קרבנות ציבור
  9. איסור לקבל בדיני נפשות עדים שלא ראו זה את זה
  10. איסור להוציא למלחמה איש ירא ורך הלבב
  11. איסור לעבור עבירות בשעת מלחמה במיוחד
  12. איסור לבטל את העדפת הבן הבכור בירושה
  13. איסור לחוס על הרוצח
  14. איסור על יבם ליבם לאחר שכבר עשה חליצה
  15. איסור לבעל לבוא על אשתו אחר שזינתה
  16. איסור להצטער כאשר משחררים עבד עברי
  17. איסור להצטער כשנותנים הלוואה או צדקה לעני
  18. איסור חיתון בעמוני (פיצול מצווה)
  19. איסור חיתון במואבי (פיצול)
  20. איסור לצער יתום (פיצול)
  21. איסור לצער אלמנה (פיצול)
  22. איסור להרוג "נקי", היינו אדם חף מפשע (פיצול)
  23. איסור להרוג "צדיק", היינו מי שנמצא זכאי בבית צדק, אף אם התברר שהוא רשע (פיצול)
  24. איסור להקטיר שאור על המזבח (פיצול)
  25. איסור להקטיר דבש על המזבח (פיצול)
  26. האיסור להקריב אתנן זונה (פיצול)
  27. האיסור להקריב מחיר כלב (פיצול)
  28. איסור לאכול קרבן פסח נא (פיצול)
  29. איסור לאכול קרבן פסח מבושל (פיצול)
  30. איסור לגנוב כלי שרת מכלי המקדש
  31. איסור על לוי זקן לעבוד בנשיאת ארון הברית בכתף
  32. איסור על בית דין להחטיא את הארץ במחזיר גרושתו, בנוסף לאיסור עצמו
  33. איסור לטמא את הארץ בזנות
  34. איסור לכהן גדול לחלל את קדושתו בכך שיעזוב את עבודת המקדש אם מת לו מת
  35. איסור על בית דין לטמא את הארץ בהלנת המת
  36. איסור לגרום למחלוקת ומריבה
  37. איסור הנאה מעגלה ערופה ומפטר חמור שנערף

לאחר מכן הרמב"ן מסיק שיש למנות גם את האיסור להילחם במואב, עמון ואדום ולכבוש את ארצם כשלושה לאוים נוספים. בשל כך, הוא מציע למנות את ארבעת האיסורים ברמב"ם בהקרבת בעל מום – איסור להקדישו, איסור לשחוט אותו, איסור לזרוק את דמו ואיסור להקטיר את איבריו (לאוים צא-צד) כאיסור אחד, וכך להגיע למספר הנכון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך כותב הרמב"ן בפתיחת הסיכום שלו להשגות על ספר המצוות: ”וכתבנו במחלוקותיהן כפי הנראה אלינו במיעוט הפנאי ורוב הטרדות ובצוק העתים. ובאמת שחשבון המצות הוא דבר אשר אני חושד בו את כלנו ומניח ביאור אמתתו במחשבתי למי שהניחו לו כל הספקות, נאמר בו אנחנו החסרים מה שאמרו השלמים בכל חכמה, אליהו עתיד לפרש פרשה זו.”.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0