איגרת הרמב"ן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגרת הרמב"ן ליד פתח בית הכנסת
איגרת הרמב"ן בחברון

אגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב לבנו נחמן ששהה בקטלוניה. האגרת היא מסוג צוואה רוחנית וכוללת דברים בחשיבות הענווה והימנעות מכעס. האגרת זכתה לתפוצה רבה והוכללה במהדורות רבות של סידורים וספרי מוסר.

מחבר האיגרת

ישנו ויכוח בדבר זהותו של מחבר האגרת. יש סוברים שמחבר האיגרת הוא רבי משה מאיורא, מכיוון שהאיגרת מובאת בקצרה בשמו בספר כלבו[1] ומכיוון שבן דורו של רמב"ן, רבי פרץ בן אליהו, מביא קטע מדברי רבי משה מאיורא בהגהותיו, הדומים לתוכן "איגרת הרמב"ן".

הרב חיים דוב שעוועל[2] טוען שמחבר האגרת הוא רמב"ן. לטענתו, קרובו של רמב"ן, רבי יונה, למד אצל רבי משה מאיורא וכנראה שבשובו לספרד שאב ממנו הרמב"ן את תורת המוסר ומתוכה בחר את הכללים שהיו ראויים להכתב לבנו נחמן. הרב שעוועל מביא ראייה לטענתו בכך שהאגרת מזכירה את העולם הבא, איזכור האופייני לרמב"ן, במיוחד לדברי הרמב"ן בביאורו לתורה בסוף פרשת עקב.

תוכן האיגרת

באיגרת שני חלקים עיקריים: חלק מחשבתי המורה איך האדם צריך להתנהג ואילו תכונות לשפר, וחלק מעשי, המתחיל במילים "על כן אפרש", שבו הכותב ממחיש את דרך ההתנהגות.

האיגרת מציעה מספר דרכים להגיע ליראת שמים. אלו כוללים הקפדה על מידות טובות כמו ענווה, יראת ה' דיבור יפה אל כל אדם והתרחקות ממידות רעות כמו: רדיפת כבוד, גאווה וכעס.

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".

וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'"."

הקטע הראשון מתוך האיגרת

משפט נודע מהאיגרת עוסק ביחסו של האדם לשאר בני האדם שהוא פוגש:

"וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד

[3][4]. באיגרת מובאת הדרכה להשליך השלכות מעשיות מלימוד התורה:

"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ."

בסיום האיגרת מורה המחבר לבן לקרוא את האיגרת מדי שבוע ומסיים בברכה:

"תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה."

סיומה של האיגרת

אגרת הרמב"ן בתרבות

קטעים מן האגרת הולחנו ובוצעו על ידי זמרים שונים. לחן מוכר במיוחד הוא מהאלבום "משיח", בביצוע הזמר מרדכי בן דוד[5] בשם "שמע בני". לחנים נוספים עם התאמות נוסח האיגרת לשפת ימינו, בוצעו על ידי עופר לוי, ועוד. באירועים משפחתיים שונים ובמיוחד בבר מצווה, יש שנוהגים להקדיש השיר לבן, כשם שהרמב"ן שלח האגרת לבנו לברכו ולהצליח דרכו בעולם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כל בו, ויניציאה, ש"ז, סוף סימן ס"ו, באתר HebrewBooks
  2. בספרו כתבי הרמב"ן
  3. יסודם של הדברים קיים כבר בספר חובות הלבבות שער הכניעה פרק י' בתועלת השלישית בענייני העולם הזה.
  4. בסידורים אחדים קושר משפט זה בטעות עם המשך האיגרת "בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּבְכָל עֵת – חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא", אך הן מצד העניין והן מצד המקור בחובות הלבבות ברור שאין צירוף זה נכון.
  5. ביצוע בדואט בערוץ יוטיוב
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0