ויכוח ברצלונה
ויכוח ברצלונה, הידוע גם בכינויו "ויכוח הרמב"ן", שתועד בידי רמב"ן בספר הנקרא "ספר הוויכוח" (או "מלחמת ה'"), הוא ויכוח שאורגן על ידי המלך חיימה (יעקב) הראשון, מלך קטלוניה ואראגון בשנת 1263.
הוויכוח נערך בימים 20, 27, 30 ו-31 ביולי, בעיר ברצלונה שבחבל קטלוניה, ספרד, והסתיים בניצחונו של הרמב"ן, דבר שהביא לגירושו מספרד ועלייתו לארץ ישראל.
הרקע לוויכוח
הרקע לוויכוח היה המדיניות האנטי-תלמודית שהשפיעה על המנהיגים הדתיים של הנצרות, כפי שבא לידי ביטוי גם במשפט פריס שהביא לשריפת כמויות אדירות של ספרי תלמוד. הוויכוח נערך בארמונו של מלך אראגון, חיימה (יעקב) הראשון, ועמו ראשי הממלכה והכנסייה וראשי המסדר הדומיניקני שהפעילו את האינקוויזיציה הנוצרית (כלומר המנהיגות הפוליטית והרוחנית). הקהל היה כולו נוצרי למעט נציגי היהודים עצמם ולמעשה הוויכוח היה מעין משפט שבו עמדו הרמב"ן והיהדות למשפט לפני הנוצרים, על שהם עדיין מחזיקים באמונה היהודית ולא מוותרים עליה לטובת האמונה הנוצרית.
המשתתפים בוויכוח היו הרמב"ן, יהודי מומר בשם פאבלו כריסטיאני, שמכונה בספר "פראי פול", המלך ועוד כמה אנשי כמורה. המלך מינה חבר שופטים אובייקטיביים לכאורה כדי לקבוע מי צודק בוויכוח.
הוויכוח התעסק במספר נושאים בפולמוס היהודי-נוצרי, ועיקרם:
- האם המשיח כבר בא?
- בין אם בא ובין אם לא - האם אותו האיש הוא המשיח?
- האם למשיח כוחות על אנושיים או סמכויות גבוהות משל מלאכים?
הפוסק במשפט היה המלך עצמו שנחשב הגון כלפי הרמב"ן, ולהבדיל מוויכוחים אחרים, אף התיר לרמב"ן להתבטא כאוות נפשו. עם זאת, הרמב"ן לא היה יכול להקשות בשאלות על היהודי המומר שאיתו התווכח, ויכול היה רק לענות על שאלות שהלה הפנה אליו.
מהלך הוויכוח
היום הראשון
ביום הראשון הכריז פראי פול שיש לו ראיה מהתלמוד בבלי שבא המשיח כבר, ולמרות מחאותיו של הרמב"ן כי לא יתכן להוכיח מהספרות היהודית בעד הנוצרים בשום אופן מפני ש”אם כן היאך עמדו בדת היהודים?”. ה'ראיות' שהעלה המומר כללו: ויכוח האם יתכן שמלכות יהודה תהיה מוסרת לתקופה ארוכה כתקופת הגלות. דברי חז"ל שמשיח נולד ביום חורבן בית שני.
היום השני
ביום השני (27 ביולי) נערך הוויכוח ב"קלישטרויש שלהם", כלומר בבית התפילה של הנוצרים בברצלונה, וכנראה הכוונה לכנסייה של העיר ברצלונה, שעליה עומדת כיום קתדרלת אולליה ה"קדושה". בשאר הימים נערך הוויכוח בארמון המלך ("היכל המלך"), ולאחר מכן בשבת פרשת ראה, 4 באוגוסט (על פי המסורת) נערך מעין המשך לוויכוח בבית הכנסת של ברצלונה.
בין הנושאים המרכזיים שהועלו ביום זה הוא: נאום ארוך של הרמב"ן על סמכות ספרות האגדה. ההבטחות הרבות שנאמרו על זמן ביאת המשיח. וטענה כללית של הרמב"ן על עצם הויכוח: הנוצרים והיהודים חלוקים בשאלה יסודית יותר מביאת המשיח: שאלת ההגשמה שהנוצרים מיחסים לאלוקים.
היום החמישי
ביום החמישי טען פראי פול שיש לו ראיה מהרמב"ם, שהוא "חכם גדול שלהם לא היה להם כמותו היום ד' מאות שנה", שאומר שהמשיח ימות וימלוך בנו ובן בנו אחריו, ואינו כדברי הרמב"ן, ושאל שיביאו לו ספר שופטים[1]. הרמב"ן בתגובה אמר שאין בספר ההוא כן, אבל הוא מודה שיש מחכמי ישראל האומרים כן, כאשר הוא הזכיר תחילה.
והביאו הספר אשר שאל וביקש, ולא מצא. הרמב"ן לקח הספר מידו, אמר: "שמעו דברי הספר שהוא מביא", וקרא להם מתחילת הפרק: ”המלך המשיח עתיד לעמוד להם לישראל ובונה בית המקדש ומקבץ נידחי ישראל[2]”.
בתגובה, אמר אחד הכמרים ש"הוא מכזב מפיו", והרמב"ן ענה לו: "עד הנה היה חכם גדול שאין כמותו ועתה הוא מכזב?".
לאחר מכן הרמב"ן הוכיח את דברי הרמב"ם מתוך דברי הנביאים, והוסיף על אותו האיש ואמר כי ”המשיח עליו לקבץ נידחי ישראל ונפצות יהודה שנים עשר שבטים, ומשיחכם אותו האיש לא קיבץ מהם איש, ולא היה בזמן הגלות. והמשיח יש לו לבנות בית המקדש בירושלים, וישו לא עשה בו לא בנין ולא הריסה, והמשיח ימשול בכל העמים, והוא לא משל אפילו על עצמו”. הרמב"ן המשיך, וקרא ופירש להם את הברכות והקללות מפרשת נצבים. הכמרים לא ענו לו, ועמדו להם.
היום השישי
סיום הוויכוח
יום לאחר הוויכוח בבית הכנסת בשבת, עמד הרמב"ן לפני המלך, שאמר לו: "שוב לעירך לחיים לשלום", נתן לו 300 דינרים ונפרד ממנו באהבה רבה[3].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק בער, לביקורת הוויכוחים של ר' יחיאל מפאריש ושל ר' משה בן נחמן, תרביץ, 2 (2), תרצ"א, עמ' 187-172.
- ירמיהו מלחי, היבטיו ההיסטוריים והתאולוגיים של ויכוח הרמב"ן בברצלונה והיחס המשתקף ממנו על תוקפם של מדרשי חז"ל, שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, 13, 2008, עמ' 127-135.
- יהלום שלם, ויכוח ברצלונה ומעמד האגדה במשנת הרמב"ן, ציון, 69 (1), תשס"ד, 2004, עמ' 25-43.
קישורים חיצוניים
- ויכוח הרמב"ן באתר היברובוקס
- ויכוח הרמב"ן באתר דעת
- רבקה שפק ליסק, "מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו": יהודים מומרים בשירות הכנסייה הקתולית בספרד, ויכוח ברצלונה וטורטוזה - אתר e-mago
- אורה לימור, בארמון בברצלונה ובשוק במיורקה – לקראת טיפולוגיה חדשה של ויכוחי הדת בימי הביניים, פעמים 94-5, חורף-אביב תשס"ג
הערות שוליים
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |
