קופיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קופיל
Капыль
Kapyl.jpg
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט מינסק (מחוז)מינסק (מחוז) מינסק
ראיון קופיל
קואורדינטות 53°09′N 27°5′E / 53.150°N 27.083°E / 53.150; 27.083

קופילבלארוסית: Капыль, קפיל; בפולנית: Kopyl; ביידיש: קאפוליע) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

העיירה נזכרת לראשונה בשנת 1274, ובתקופה זו הוקפה בחומה. במהלך המאה ה-14 הייתה העיירה תחת שלטון הדוכסות הגדולה של ליטא, ומסוף אותה מאה עברה לבעלות משפחות אצולה.

במהלך המאה ה-16 הותקפה העיירה מספר פעמים בידי הטטרים, ובשנת 1652 הוענקו לה זכויות עיר וזכות לקיים ירידים עתיים.

בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית.

יהודי קופיל

האזכור הראשון ליהודים החיים בקופיל הוא מהמחצית הראשונה של המאה השבע עשרה[1], היריד שהתקיים בקופיל מדי שנה משך אליו סוחרים יהודים רבים מרחבי ליטא, בשנת שצ"ט החליט ועד הקהילות של ליטא למנות שמש מיוחד שתפקידו יהיה לפתור את הסכסוכים שנוצרים בין הסוחרים במשך היריד, בהמשך הוחלט למנות בית דין מיוחד לתקופת היריד שיורכב מדיינים מהקהילות בריסק פינסק והורודנה, דבר זה זיכה את הקהילה המקומית בעצמאות מסויימת וכך כשזכתה קהילת סלוצק למעמד של קהילה ראשית בועד יהודי ליטא והעיירות הסמוכות הוכפפו אליה הוחרגה בתחילה קהילת קופיל שלא הייתה כפופה לקהילת סלוצק אלא לבית הדין המיוחד שפעל בימי היריד.[2]

בראשית המאה ה-20 נמנו בה כ-2,700 יהודים, רוב תושביה. במהלך התקופה הסובייטית שבין מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בעיירה, והוקמו לידה מספר קולחוזים יהודיים.

קופיל ידועה גם כעיירת הולדתו של מנדלי מוכר ספרים.

ב-26 ביוני 1941, כמה ימים לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו ריכזו את יהודיה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה. בזמן פעילות הגטו, נלקחו יושביו לעבודות כפייה, ומעת לעת ביצעו השוטרים הבלארוסים ששמרו על הגטו מעשי עינוי ורצח בקרב יושביו. כתוצאה מהרעב, הצפיפות והמחלות בגטו, מתו רבים מיושביו.

ב-25 במרץ 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציה המונית, בה נאספו כל יושביו, הופשטו מבגדיהם, והוכו בידי השוטרים הבלארוסים. לאחר מכן, נרצחו רובם, כ-1,200 איש, בחצר בית הכנסת המקומי, לעיני האוכלוסייה המקומית. מעט היהודים שהושארו בחיים נצטוו לקבור את גופות הנרצחים בקברי אחים. ב-23 ביולי 1942 נרצחו אחרוני היהודים בגטו שבעיירה, תוך שרפת בתים על יושביהם.

רבני העיר

ערים תאומות

לקריאה נוספת

  • קאפולי, בתוך פנקס סלוצק ובנותיה, תל אביב תשכ"ב, עמ' 246-250 (בעברית) ועמ' 473-487 (ביידיש).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קופיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ קופיל, באתר השטעטל הוירטואלי
  2. ^ פנקס המדינה, ברלין: שמעון דובנוב, תרפ"ה, עמ' 75-76 98 213-214
  3. ^ 3.0 3.1 רבי יום טוב ליפמן הלפרין, תוספת קדושה, בהקדמה מנכד המחבר, באתר HebrewBooks
  4. ^ רבי יום טוב ליפמן הלפרין, קדושת יום טוב, בהקדמה מנכד המחבר, באתר HebrewBooks
  5. ^ שני כתבי יד מאת רבי בנימין דוד הלוי לוין אב"ד קולנה, באתר קדם בית מכירות פומביות בע"מ
  6. ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 170, באתר HebrewBooks