קופרופגיה
קופרופגיה (Coprophagia) (ובעברית אכילת צואה) היא תופעה של בעלי חיים הניזונים מצואה. התופעה כוללת בעלי חיים האוכלים צואת יצורים אחרים (קופרופגים הטרו-ספציפיים), בעלי חיים האוכלים את צואת בני מינם (אַלוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה), וכן כאלה האוכלים את צואת עצמם (אוֹטוֹקוֹפְּרוֹפַגְיָה) לאחר שזו מופרשת מפי הטבעת.
אצל האדם, באופן טבעי יש רתיעה ממראה הצואה ומהריח האפייני לה, ודבר זה שימש בתרבויות שונות לזעזע את השומעים על אכילת צואה (כפי שמופיע בתנ"ך בדברי הלעג של רבשקה על הנצורים בירושלים[1], ובדרך כלל אכילת צואה מזוהה עם מחלת נפש קשה.[2] עם זאת, בני האדם השתמשו ומשתמשים במוצרים שמקורם בצואה, וישנו גם קפה המכונה "קופי לואק", המופק מצואת גחן דקלים. עד לתקופה המודרנית בתרבויות רבות השתמשו בכלי מזון עשויים מצואת בהמות. וצואה שימשה בתרבויות שונות גם כסימן לקדושה.[3] החומר המהווה את בסיס ריח הצואה, הפרודה הריחנית (ארומטית) סקאטול, תוצר של חומצת האמינו הפשוטה טריפטופן.
אך ישנם יצורים שהצואה היא מקור התזונה העיקרית או אף הבלעדית שלהם, ואילו יצורים אחרים ניזונים מצואה בעת משבר, מחוסר מזון אחר.
רוב היצורים הצורכים צואה כמזונם העיקרי הם החיידקים המפרקים וחרקים כמו הזבובים וחיפושיות זבל.
גם טרמיטים ניזונים לעיתים מצואה. בתוך צואה של חיות אוכלות עשב ישנם חיידקים פרוטיסטים רבים, וחלק מהטרמיטים משיגים את הפרוטיסטים מאכילת צואה. מינים שונים של פרפרים משיגים מצואה של יצורים שונים, גם של עופות, מינרלים חיוניים ומלחים.
בעלי חיים גדולים מותירים אחריהם בצואה שרידי מזון שאינם יכולים לעכל, דבר שנפוץ במיוחד אצל אוכלי עשב, המותירים אחריהם כמות גדולה יחסית של מזון לשימושם של אוכלי הצואה.
חולייתנים
מבין החולייתנים התופעה נפוצה בעיקר בחיות בית אך גם בחיות בר. במינים נטרפים שונים, נקבות עוזרות לגדל את הצעירים ולסלק את הפרשותיהם. במקרה שהצעירים רק נולדו, גם הם יאכלו את ההפרשות הקטנות והאכילות וכך ינקו את השטח. פעולה זו נפוצה אצל צבאיים.
מיני סדרת הארנבאים ניזונים מצמחייה קשה וכדי להמשיך לעכל אותה היטב הם מפרישים אותם החוצה כצואה כדורית רכה המכוסה בחיידקים. את הצואה הזו הם אוכלים, וכך הם יכולים לקלוט חומרים נוספים שהעיכול הראשון לא הספיק לקלוט. לאחר מכן הם מפרישים שוב צואה יותר קשה, ואותה הם לא אוכלים.[4]
למינים צמחוניים כמו פילים, קואלות, היפופוטמים או פנדות הצעירים שרק נולדו צריכים לקלוט חיידקים חיוניים למעיהם, והם משיגים אותם על ידי אכילת הצואה של אמם. היפופוטמים השורצים בנהר מלווים בדגים כמו הבינית, הניזונים מהפרשותיהם.[5]
גם מינים מסוימים של בעלי חיים אחרים, מבויתים או שאינם מבויתים, ניזונים מצרכיהם. פעולה זו נצפתה אצל כלבים, חזירי בית ובר, אוגרים, חולדים, שרקנים ואף אצל גורילות.[6]
קיימים ניסיונות לפתח שיטות וכן חומרים שעשויים למנוע מכלבי מחמד לאכול צואה.[7]
בתרבות
קופים רבים מביעים מחאה על כליאתם בגני חיות, וזורקים את צואתם על המבקרים בחמת זעם וגם מזעזעים את הצופים בהם בטעימת צואתם כביכול. מנהגם זה זכה להתייחסות בספרים ובסרטים.
צואה מוזכרת לעיתים בתנ"ך כדבר שנאכל בשעת רעב קשה. כאשר צבא ארם דמשק צר על שומרון, מתואר שהיה שם מחסור כל כך חמור, עד שאפילו מחירו של רבע קב "חרייונים" נמכר בחמישה שקלי כסף[8]. וכן בנאום רבשקה רבשקה מאשים את השלטון על שומרון שהם מביאים את העם ”לֶאֱכֹל אֶת חריהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם” (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"ז).
באחת מנבואות יחזקאל, הוא מצווה לאכול עוגת שעורים המגולגלת בצואה.[9]
הרב שמשון רפאל הירש מראשוני הרבנים האורתודוקסים המודרניים, העלה השערה לפיה העלאת-גירה הנאמרת בתורה לגבי הארנבת, הרשומה ברשימת החיות המעלות גירה ובכל זאת נותרת "טמאה" ואסור לאכול אותה, היא למעשה אכילת הגללים.[10].
קיימות בדיחות רבות על אכילת צואה, האמורות לזעזע או לגעת ב"איסורים". ביניהן בדיחת ילדים ידועה על ויכוח בין שניים הרואים ערימה חומה האחד טוען שזו ערמת שוקולד מומס, והשני טוען שזו צואה. אחרי טעימה שניהם מסכימים שמדובר בצואה, ונאנחים לרווחה שלא דרכו על זה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ מלכים ב, יח כז
- ^ אכילת חרקים וצואה (אנטומופגיה וקופרופגיה) בחולי פיצול אישיות חמורה, הירחון ההודי לטיפול תרופתי בבעיות נפש (באנגלית, אתר NCBI - הספרייה הלאומית המקוונת לספרות מדעית בארצות הברית)
- ^ ראו אכילת צואה בתרבות
- ^ ערך "ארנבת", אנציקלופדיה בריטניקה, מהדורת שיקגו 2007 (באנגלית)
- ^ סרטונים על אוכלי צואה, חדשות ועובדות, 2011(הקישור אינו פעיל, 30.6.2019) מתוך "סדרת הטבע של בי. בי. סי.", בהוצאת הבי. בי. סי. (באנגלית)
- ^ מאמר היבטים תזונתיים של הרכב המזון של גורילות בטבע רוטמן 2013, אתר ספריית ניו יורק, (באנגלית)
- ^ עצות בהרחבה על תופעת אכילת צואה על ידי כלבי מחמד והדרך למניעתו, אתר ארגון בעלי הכלבים בארצות הברית (באנגלית)
- ^ ספר מלכים ב', פרק ו', פסוק כ"ה
- ^ ספר יחזקאל, פרק ד', פסוק י"ב
- ^ אברהם קורמן - בנספח לספרו הטהור והמותר (מן המהדורה הראשונה, באתר הניווט בתנ"ך וברשות המחבר)
| התנהגויות אכילה בעולם החי | ||
|---|---|---|
| אוכלי בשר (היפרקרניבורים • מסוקרניבורים • היפוקרניבורים) | אוכלי חרקים • אוכלי נמלים • אוכלי דגים • אוכלי עופות • אוכלי רכיכות • אוכלי תולעים • אוכלי נחשים • אוכלי ביצים • אוכלי אדם • קניבלים • אוכלי נבלות • אוכלי קשקשת • מוצצי דם • הרג עודף | 
|
| אוכלי צמחים | לוחכי עשב • לוחכי עלים • אוכלי פירות • אוכלי עלים • אוכלי פרחים • אוכלי זרעים • יונקי צוף • אוכלי אצות • אוכלי עצה | |
| אחר | אוכלי כול • חומסנים • מתקפת זלילה • אוכלי צואה • אוכלי פלנקטון • אוכלי פטריות • אוכלי רקבובית • ניזוני קרקעית | |
