קמעות שומרוניים
קמעות שומרוניים עתיקים עשויים על פי רוב מברונזה ונושאים כתובות בכתב שומרוני. ידועים כיום קרוב לשלושים קמעות הנושאים כתב שומרוני עתיק.
הטיפוסים הרווחים של קמעות הם בעלי צורת עלה ברונזה משוטח שגודלו סביב 25 על 35 מ"מ, עם טבעת נשיאה בראשו, והוא נושא 6–8 שורות כתב חקוק במתכת בכל אחד מצדדיו. טיפוס נפוץ אחר היא טבעת ברונזה בעלת מתאר מתומן (ולא עגול כמקובל). על צלעות הטבעת שורות כתב, על פי רוב שתי שורות לצלע. כן התגלו קמעות בצורת צמיד מתכת, ויש גם אבן הימטיט הנושאת כתובת, שנועדה לשיבוץ בתליון או טבעת.
הכתב על הקמעות הוא הכתב השומרוני, שהתפתח מכתב עברי עתיק. הכתובות נושאות על פי רוב פסוקים מקראיים. רפרטואר הנוסחאות הוא מצומצם למדי. שם אלוקים המלא 'יקוק' (השם המפורש) היא המילה הנפוצה ביותר. היא מופיעה גם בנוסח משובש 'יההה'. קיימות כתובות באותיות שומרוניות אך האותיות אינן מצטרפות לנוסח קוהרנטי.
הנוסחים המקובלים בקמעות שומרוניים
- ”יקוק גיבור” (לפי שמות טו, ג)
- ”יקוק נצחה” (שמות טו, ג, לפי נוסח שומרון)
- ”יקוק שמו” (שמות טו, ג, קיימים גם הנוסחים המשובשים יקוק שמד; יקוק שמה)
- ”קומה ה'” (במדבר י, לה, קיים גם הנוסח המשובש עהמה יקוק)
- ”שובה יקוק” (מדבר י, לו)
- ”יקוק אל” (שמות כ, ז)
- ”כי אני” (שמות טו, כו)
- ”אין כאל ישרון” (דברים לג, כו)
- ”יקוק אחד” (דברים ו, ד)
- ”יקוק רפאך” (שמות טו, כו)
- ”ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד” (שמות לח, ח)
- ”אשר עין בעין נראה אתה יקוק” (במדבר יד, יד).
הקמעות מצביעים אפוא על אמונה בייחוד הבורא (ה' אחד, אין כאל ישרון, ה' אחד). לחלק מן הקמעות יש אופי פרופילקטי ממשי: ה' רפאך. קמעות אחדים מצביעים על עוצמתו של הבורא (קומה ה'; ה' נצח; ה' גיבור). שני פסוקים המופיעים יחד (ויעש את הכיור וכו' ואשר נראה עין בעין וכו') עדיין לא זכו במחקר להסבר על הבחירה בהם לקמעות.
מוצאם ותאריכם של הקמעות
הקמעות התגלו במקומות אחדים: דמשק (סוריה), אזור שכם (שלושה פריטים), קורינתוס (יוון), קיסריה (שלושה פריטים), תל אביב (רחוב הגולן; תל ברוך), חורבת כוסיה (מערב השומרון), צור, עין השופט, נהריה (גבעת קצנלסון), אפולוניה, ג'נין, עמק גלילות (שני פריטים). יש לשער שמפת תפוצת הקמעות מצביעה על יישובים שומרוניים. בישראל הקמעות מצביעים על יישובים שומרוניים באזור עמק גלילות, תל אביב ונהריה. הקמעות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות (מתל אביב, גלילות, נהריה, צור וקורינתוס), ולפיכך ניתן לתארכם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
לקריאה נוספת
- רוני רייך, "קמעות שומרוניים מן התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית", בתוך: אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2002, עמ' 309-289.