קרטל הלחם
קרטל הלחם הוא פרשה שבמסגרתה הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתבי אישום נגד המאפיות הגדולות בישראל ומנהליהן (19 נאשמים), באשמת יצירת הסדר כובל של חלוקת השוק ותיאום מחירים בתחום הלחם האחיד והחלות הנתונים לפיקוח מחירים. על המאפיות ומנהליהן הוטלו קנסות, ועל מרבית המנהלים הוטלו גם עונשי מאסר קלים.
הוראות החוק
חוק ההגבלים העסקיים (כשמו באותה עת, בינואר 2019 שונה שמו לחוק התחרות הכלכלית) קובע שהסדר לחלוקת השוק בין ספקים שונים ותיאום מחירים ביניהם הם הסדר כובל. בהתאם לסעיף 47 לחוק עריכת הסדר כובל ללא היתר היא עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר וקנס. בפברואר 2000 נוסף לחוק סעיף 47א,[1] הקובע שכאשר העבירה נעשתה בנסיבות מחמירות, עונשה הוא חמש שנות מאסר וקנס. הסעיף מגדיר נסיבות מחמירות:
- נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין השאר בשל אחד או יותר מאלה:
- (1) חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;
- (2) פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;
- (3) הנזק שנגרם, או הצפוי להיגרם לציבור, בשל העבירה;
- (4) טובת ההנאה שהפיק הנאשם.
בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2009 הובהר כי
- "לשם הרשעה על פי סעיף 47א לחוק, דרושה התקיימותה של אחת או יותר מהחלופות המצוינות בו. עוד נשים אל לב, כעולה מלשון הסעיף, כי הפרמטרים המנויים בו, אינם מהוים רשימה סגורה. בית המשפט חופשי להוסיף עליהם פרמטרים לחומרה בעקבות היצירתיות שיפגינו יוצרי הקרטלים העתידיים אשר יבואו בשעריו, ולהתמודדות עמה לפי הצורך."[2]
הקרטל
לחם אחיד (כהה) פרוס וארוז כיכר 750 גרם וחלה או מאפה שמרים כיכר 500 גרם שלם הם מאפים שנקבע להם מחיר מרבי לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, והם היוו את עיקר המכירות של מוצרי הלחם שבפיקוח לפי חוק זה.
למן המחצית הראשונה של חודש פברואר 2010 או מועד סמוך לכך, עד לסוף חודש מאי 2010, היו כלל הנאשמים צדדים להסדר לפיו המאפיות יפעלו להעלאת המחירים בהם נמכרים לצרכן לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, במקומות בהם נמכרות לצרכן שלוש כיכרות בעשרה ש"ח או במחיר זול מזה. בהמשך לכך הגיעו המאפיות להסדר לפיו יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן או על הגדלת הכמות המסופקת על ידן, ללקוחות שבאותו מועד אחת המאפיות האחרות סיפקה להם מוצרים. בהתאם להסדרים אלה נמנעו המאפיות, ככלל, מתחרות על לקוחות קיימים, ופעלו להעלאת המחירים בהם נמכרים לצרכן לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, ואף הצליחו להביא לעליית מחירים לצרכן בחלק מנקודות המכירה. לצורך גיבוש ההסדר האמור, יישומו ויישוב מחלוקות שהתעוררו אגב יישום ההסדר ברחבי הארץ, קיימו הצדדים להסדר ונציגים נוספים של המאפיות מגעים שונים, ובכלל זה שיחות טלפון ופגישות משותפות בהרכבי משתתפים שונים.
החקירה בפרשה הפכה לגלויה ב-24 במאי 2010, כאשר חוקרי רשות ההגבלים העסקיים פשטו על אתרי המאפיות החשודות.[3]
העמדה לדין
ב-29 באוגוסט 2012 הוגש כתב אישום נגד הנאשמים בפרשה.[4] המאפיות השותפות להסדר, מנהליהן ועובדים בכירים בהן הואשמו בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, בהיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, נוכח חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בישראל; ריבוי קורבנות העבירה והנזק הפוטנציאלי כתוצאה מההסדר; חיוניותם של המוצרים נשוא ההסדר; ריבויים של הצדדים להסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים.
יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, וישעיהו דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ', הודו בעריכת הסדר כובל, אך טענו שאין זה הסדר כובל בנסיבות מחמירות, כהגדרתו בחוק וכפי שנטען בכתב האישום. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע אותם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות,[5] וגזר עליהם שנת מאסר, בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, פסילה מכהונה כדירקטור בחברות ציבוריות במשך חמש שנים, וקנסות בגובה 200 אלף ש"ח (על שניידמן) ו-300 אלף ש"ח (על דוידוביץ'). על מאפיית ברמן הוטל קנס בגובה 1.4 מיליון ש"ח; על מאפיית אנג'ל - 1.4 מיליון ש"ח; על מאפיית דוידוביץ' – 700 אלף ש"ח; על מאפיית אלומות – 400 אלף ש"ח. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף ש"ח.[6][7] שניידמן ודוידוביץ' ערערו לבית המשפט העליון על הכרעת הדין וגזר הדין, והמדינה ערערה על גזר הדין. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ואת ערעור המדינה על גזר הדין, וקיבל את ערעורם של שניידמן ודוידוביץ' על גזר הדין, והקטין את עונש המאסר בפועל בעניינם לשישה חודשים, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בכלא ושלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות. שאר רכיבי העונש נותרו בעינם.[8]
ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל ודירקטור בה, הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, פסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש שנים וקנס בסך 300 אלף ש"ח.[7][9] משה מרקוביץ', מנהל המכירות של מאפיית אורנים, נדון לארבעה וחצי חודשים של עבודות שירות, קנס בסך 60,000 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי.[7]
על מאפיית דגנית עין בר הוטל קנס של 700,000 ש"ח. על יוחנן אהרונסון, יו"ר מאפיית דגנית עין בר, נגזרו קנס בסך 500 אלף ש"ח, שישה חודשי מאסר על תנאי ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש שנים, ועל מנכ"ל המאפיה, מנחם (מנה) אוברוקביץ', נגזרוו ארבעה חודשי עבודות שירות, קנס בגובה 100 אלף ש"ח, שישה חודשי מאסר על תנאי ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה ציבורית במשך חמש שנים.[7]
על רחמים יצחק חיים סגן, מנהל הפצה של מאפיית ברמן, נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח.[10]
קישורים חיצוניים
- פישל רוזנפלד, מאסר וקנסות: סוף ל"קרטל הלחם", "כל הזמן", 28 בפברואר 2018
- אילנית חיות, כך פעל קרטל הלחם: תיאום מחירים ומניעת תחרות, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2011
- אבנר פינקלשטיין, קרטל הלחם: להכות בכיס ולא במאסר, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 6), התש"ס-2000, ס"ח 1728 מ-20 בפברואר 2000
- ^ ע"פ 2560/08 מדינת ישראל - רשות ההגבלים העסקיים נ' ירון וול ואחרים, ניתן ב-6 ביולי 2009
- ^ רונית מורגנשטרן, רשות ההגבלים חושדת: קרטל בין יצרני הלחם הגדולים, באתר nrg, 24 במאי 2010
- ^ רשות ההגבלים העסקיים, הגישה כתב אישום כנגד מאפיות הלחם בגין קרטל, "כאן ישראל", 29 באוגוסט 2012
- ^ ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים, ניתן ב-9 ביולי 2015, באתר "נבו"
- ^ ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים, ניתן ב-13 בינואר 2016, באתר "נבו"
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים, ניתן ב-25 בפברואר 2018, באתר "נבו"
- ^ ע"פ 1656/16 ישעיהו דוידוביץ ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-20 במרץ 2017;
יאיר אלטמן, הקלה בעונשם של מורשעי "קרטל הלחם", באתר ישראל היום, 20 במרץ 2017 - ^ ענת יורובסקי, קרטל הלחם: מנכ"ל מאפיית אנג'ל נידון ל-5 חודשי מאסר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בפברואר 2018
- ^ ת"פ (י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' ירון יוסף אנגיל ואחרים, ניתן ב-9 ביולי 2013, באתר "נבו"
